הרב טברדוביץ': חסיד חייב ללמוד הלכה בקביעות

מוטי הולצברג, דרך המלך

לפני למעלה משנה נפל דבר בחב"ד. הצורך הנואש כמעט שהגיע מהשטח, לכתובת רבנית שתהיה זמינה תמיד לכל שאלה ולכל עניין, הוליד את המוסד החשוב 'מכון הלכה חב"ד' ואת פעולותיו המסתעפות.

מעל במה זו, בחודש סיון אשתקד, הבאנו בשורה מרעננת, שהעידה יותר מכל על נחיצותו והתרחבותו של המכון. קו טלפוני מיוחד לשאלות הלכתיות, נחנך. הרבה תקוות, לצד חששות לא מעטים, ליוו את הורתו ולידתו.

מבול הטלפונים וההתעניינות שהגיעה מכל קצוות החברה החבדי"ת, קשת השאלות שנעה משאלות הלכתיות פשוטות של 'קיצור שולחן ערוך' עד לשאלות בשלום בית, חינוך ואפילו פרנסה, הוכיחו כי המאמץ היה כדאי. הציבור חש שיש לו כתובת, יש מישהו מעבר לקו שאכפת לו וינסה ככל יכולתו לחלצו מהמבוכה בה הוא שרוי.

רבני 'מכון הלכה חב"ד' לא שוקטים על השמרים, ובין פעולותיהם עד כה ניתן למנות את העלון היומי 'שונה הלכות' שהפך לחלק משגרת יומם של יהודים רבים בקהילות חב"ד בארץ הקודש, מדריכים הלכתיים לקראת חגים ומועדים,קורסים ללימוד הלכה המכינים במקצועיות רבה שלוחים ואנ"ש למבחני הסמכה לרבנות, ופעולות רבות נוספות שחולל המכון בקרב אנ"ש בארה"ק.

פנינו לרב דב טברדוביץ' מחבר הספרים 'הלכתא כרב' ו'חוסן ישועות', מו"צ בכפר חב"ד ומהרבנים המשיבים במוקד ההלכה הטלפוני 'קו לרב' שע"י  'מכון הלכה – חב"ד, אשר ידוע ומפורסם בליווי ההלכתי המקיף שהוא נותן לאנ"ש ושלוחים בארץ ובעולם, ובשנה האחרונה שקד ימים ארוכים על עריכת חומרים מובנים ללימודי הסמיכה, כהכנה לאברכים הנבחנים במבחני ההלכה של הרבנות הראשית לישראל במסגרת מכון 'למען ילמדו'.

ללמוד לשאול

בראיון מקיף מסלון ביתו, שדומה שהביטוי השחוק 'מלא ספרים מקיר אל קיר' קם בו לתחייה מחדש, פותח הרב צוהר למשנתו ההלכתית. לו היה לרהיטים הקשישים פה, וודאי היו משתפים אותנו בדרמות האנושיות להן היו שותפים־בעל־כרחם, באינספור השאלות שזרמו אל הבית הישן בפאתי כפר חב"ד ונתקלו בחיוכו הנצחי של הרב נעים ההליכות שקנה את שמו, ולא בחינם, כמורה הוראה מהשורה הראשונה.

כאן, במקום בו נחתכו אלפי־אלפי שאלות, וקירותיו ספגו הלכה והוראה במידה כמעט בלתי נתפסת, חולק הרב עם הקוראים היקרים, סיפורים ואנקדוטות, ממרום שנות פסיקתו.

האם נכונה התחושה הרווחת שבליובאוויטש היה פחות דגש על לימודי ההלכה ויותר על לימוד ה'נגלה' וה'חסידות'?

הרב מאשש את דברינו ומוסיף: "עד לדור האחרון, אכן היה הנושא תחום וסגור לרבנים ומורי הוראה בפועל. אבל הרבי עודד מאד את העניין, כמו שרואים שהרבי חידש שעל כל אברך, עוד לפני החתונה, להוציא תעודת 'סמיכה'. גם במכתבים רבים למוסדות חינוך, רואים את החשיבות הרבה שהרבי מייחס ללימוד ההלכות הצריכות, החל מגיל קטן מאוד".

כמה באמת חשוב היום ללמוד הלכה, כשיש רבנים זמינים במוקדי ההלכה 'קו לרב' ו'סמס לרב' בכל שעות היממה?

כהקדמה, הוא פותח את ספר 'שולחן ערוך' לאדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן קנ"ה ומקריא את הפסיקה הידועה, שיש קדימה ונחיצות ללימוד ההלכות הצריכות בכל בית, כהלכות שבת, ברכות הנהנין ועוד.

"גם באמצעים שהזכרת, לא תמיד ניתן לשאול את הרב, ולעיתים צריכים לדעת מה לעשות באותו הרגע ממש. מה גם שבשבת ויום טוב אי אפשר להשתמש בהם", הוא מוסיף בחיוך.

"הרב חודקוב ע"ה אמר פעם, שלימוד ההלכה למעשה מוסיף יראת שמים, כך שאם יגיע למלחמה עם היצר בנוגע לקיום העניין שלמד עליו, יוכל בקלות לנצח, שהרי למד את חשיבות העניין וכיצד מקיימים אותו.

ועוד עניין פשוט, מי שלא לומד, לא יודע מתי לשאול את הרב. הכול נראה לו כשר וישר תמיד. יתרה מזה, לפעמים יש לדעת מתי לא צריך לשאול את הרב והעניין מותר לכתחילה, כך שייחסכו שאלות מיותרות הגוזלות זמן יקר לכל הצדדים". הרב טברדוביץ' מאיר את הנושא מהזווית הרבנית.

סייעתא דשמייא בפסיקה למעשה

נצא מנקודת הנחה שבעקבות קריאת הכתבה, יצאו הקוראים וישקיעו מזמנם בלימוד ההלכה בעיון ובהתמדה, האם אז לא יצטרכו כבר לפסיקת רב ויוכלו לעשות 'דין לעצמם'?

"ידוע שלרב מורה הוראה יש סייעתא דשמיא מיוחדת לפסיקה נכונה של ההלכה. בדידי הוה עובדא: לפתחי התגלגלה שאלה ופסקתי בה להיתר, אך שואל השאלה לא התעניין בתשובה עד למחרת, וכשהתקשר בשנית, עיינתי שוב וראיתי שהדבר אסור בתכלית. זהו כאמור סייעתא דשמיא שנתונה לרבנים.

בהקשר לכך, הרבי סיפר סיפור מאד מעניין, על רבי יחזקאל לנדאו (ה"נודע ביהודה") שכיהן כרבה של פראג לפני כשלוש מאות שנה. בעיר הייתה קבוצת תלמידי חכמים שהתנגדו לו וניסו להכשיל את כהונתו. למטרה זו הם הכינו רשימת שאלות הלכתיות סבוכות, תוך תקווה שהוא ייכשל בפסק ההלכה.

כשרבי יחזקאל התבקש לפסוק בשאלות אלו, הוא פתר את כולן בהצלחה מלבד שאלה אחת לה הוא העניק פסק הלכה שגוי.

"שגית בהלכה! הוכחת כי אינך ראוי לכהן כפוסק הלכות!" צהלו מתנגדיו. אך רבי יחזקאל השיב בביטחון: "אין לי כל ספק כי שאלה זו הייתה תיאורטית בלבד ולא היו לה כל השלכות מעשיות!"

כאשר הם הודו בבושת פנים שצדק בפיו, המשיך רבי יחזקאל בדבריו": כיצד ידעתי זאת? התשובה פשוטה. הלא התורה ניתנה לנו על-ידי בורא העולם שחכמתו אינסופית, אך כאשר מתעוררת שאלה הלכתית, היא מובאת לפני רב –בשר ודם, בן תמותה מוגבל – שיפסוק כיצד לנהוג.

"לולא 'סייעתא דשמיא' – סיוע אלוקי, לא יכול הרב לכוון לאמיתה של ההלכה. התורה מעניקה לרב כוח וסמכות לפסוק הלכות שכן אלוקים מסייע בעדו.

"במה דברים אמורים? כאשר ההלכה נוגעת למעשה, אזי יש לרב את הסיוע האלוקי. אולם, כאשר מדובר בשאלה תיאורטית בלבד, גם הרב הגדול ביותר יכול לטעות, שכן גם הוא בן אדם…"

"בהזדמנות נוספת ציין הרבי את הכתוב ש'דעת בעלי בתים היפך דעת תורה'. הרבי הסביר שאין הכוונה לבעל הבית שאינו יודע הלכה, שאז 'מאן דכר שמיה'. אלא הכוונה לאברך חסידי שלמד 'שולחן ערוך' ורוצה לפסוק לעצמו, אבל הבעיה ש'אדם קרוב אצל עצמו' ו'בהול על ממונו' ויש חשש שיפסוק לטובת עצמו, לכן עליו ללכת לרב מורה הוראה, שאין לו נגיעה אישית, שיפסוק לפי אמיתה של תורה.

אבל בנושאים פשוטים וברורים, ובוודאי שאם הדבר מחוור וחלק, אדם יכול להבין מה עליו לעשות, מבלי לצלצל לרב על כל צעד ושעל, כפשוט".

ומדי דברנו בנושא, צפים סיפורים מרתקים שהמוטיב המרכזי שלהם הוא נחיצות הפניה לרב. אחד מהם הוא מקרה מעניין שבו לזוג מסוים היו הרבה בעיות ב'שלום בית' ובני הזוג החליטו לפנות לרב ולשטוח בפניו את טענותיהם. לפני הפגישה המיועדת, הם ישבו עם עצמם להסדיר את הטענות והמענות, אך נוכחו שבעצם אלו דברים שאין בהם ממש, וכך עוד לפני שהגיעו לרב, הסדירו את יחסיהם המורכבים.

או למשל, סיפור מפתיע, שבו התמודדו זוג בעלי תשובה עם מציאות מורכבת של קרובי משפחה, רחוקים משמירת תורה ומצוות, ומטבע הדברים, כל אחד התמודד עם העניין בצורה שונה והדבר הביא לחילוקי דעות רבים.

בצר להם, פנו כל אחד בנפרד, מבלי לתאם מראש, לרב טברדוביץ', וקיבלו את אותה הדרך כיצד לנהוג בבני המשפחה, וכך העניין הסתדר ללא תיאום מראש.

בנידון דידן, הוא מדגיש עד כמה חשוב להגיע לרב ביחד ולא בנפרד, כשכל אחד מציג את הגרסה האישית שלו לנושא בפני הרב.

ועוד סיפור העוסק בזוגיות – היה יהודי שצלצל לרב ושאלו, האם ראוי לכעוס על אשתו עקב מעשה מסוים שעשתה למורת רוחו. לפני שתגחכו, הרב שולף את 'שולחן ערוך, חושן משפט' ומצטט מילה במילה מהלכות 'אונאה וגניבת דעת': "צריך ליזהר מאד באונאת אשתו שלא לצערה בדברים שמתוך שדמעתה מצויה פורענות אונאתה ממהר לבא. ולעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בביתו של אדם, אלא בשביל אשתו וכך אמרו חכמים לבני דורם, כבדו את נשותיכם, כדי שתתעשרו".

"אכן, זו הייתה שאלה הלכתית ממש. האם מותר לו, במקרה כזה וכזה, לכעוס עליה ולצערה. כמובן שהרגעתי אותו והסברתי לו שעליו לנהוג באורך רוח ולא לכעוס חלילה. זו עוד דוגמא, אולי נדירה מעט, עד כמה הפנייה לרב, ואין זה משנה בדרך כלל האם נעשית בטלפון או פנים אל פנים, חשובה ומועילה".

הרב בבית?

הרב כבר מוסר שנים שיעורי הלכה, עד כמה עמוקה היא השפעת השיעורים על המשתתפים?

וכדרכו, הוא פותח בציטוט מהרבי: "הרבי אמר פעם, שעל כל יהודי ללמוד הלכה ולדעתה היטב, והרבי מנה כמה סיבות. א. ידיעת ההלכות ותיקון טעויות העבר. ב. ההערכה בקרב בני המשפחה שלא יביטו בו רק כמפרנס ותו לא. ג.הדוגמא חיה שנותן לבני המשפחה.

כמובן שנתקלתי בסיפורים שאלמלא היו עצובים, יכלו לשעשע עד מאוד. כמו למשל יהודי שהתקרב לליובאוויטש ובמשך שנים ארוכות היה נוהג בליל שבת לאחר שחזר מבית הכנסת, לסחוט ענבים ולקדש עליהם, על פי מה שכתוב בגמרא (בבא בתרא צז): "סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש יין". כשהגיע לשיעור ולמד על הלכות סוחט, התקשה להבין שהדבר אסור בתכלית…

היה מקרה של אנשים שחשבו, שמכיוון שביום טוב מותר לבשל ולחמם, מותר גם להתקלח במים חמים, דבר שאסור לגמרי מדאורייתא! אפילו במים שהתחממו בערב יום טוב גזרו חכמים שאסור לרחוץ את כל הגוף בבת אחת, ואדמו"ר הזקן עוד מחמיר שאפילו לרחוץ אבר-אבר בנפרד – אסור. בשיעורים הם התוודעו לחומרת העניין.

וכן בנוגע לחימום מאכלים עם מעט רוטב בשבת, שאדמו"ר הזקן מחמיר ואוסר אפילו בכלי שני, שזהו עניין שלצערי הבורות שולטת בו".

כך או כך, המסר ברור, שיעורי הלכה הם הדבר הנצרך ביותר להעמדת בית יהודי חסידי ההולך בדרך התורה וההלכה.

"לעיתים לימוד ההלכה גורם לקולות", הרב מפתיע."במה דברים אמורים? יש וקורה שבבתים מסוימים נוצר מתח סביב קיום מנהגים והלכות שאינם מעיקר הדין ממש, אלא חומרות וכו', וכשמגלים בשיעור שהדבר אינו מוכרח ממש ומוותרים עליו, למען 'שלום בית' או שהילדים מתקשים לעמוד בזה, כמו אכילה לפני קידוש בגילאים צעירים, באה רווחה לבית".

בית ספר לשליחות

"ברצוני לנצל את הבמה החשובה ולעורר על דבר חשוב ביותר", מרצין הרב טברדוביץ' ומיד ממשיך, "לפני כמה שנים הגיע אליי מקורב מבית חב"ד בעיר מסוימת ובפיו שאלה; הוא נוהג להשתתף בשיעור גמרא אותו מוסר השליח המקומי, אך לצערו רמת השיעור נמוכה ואינה מספקת אותו. לאחרונה, נוסד שיעור גמרא ברמה גבוהה בבית כנסת אחר, שנמסר על ידי יהודי שאינו משתייך לליובאוויטש. ונפשו בשאלתו, האם הוא יכול לעבור לשיעור השני, למרות שהדבר יגרור אי-השתתפות של מקורבים נוספים ואולי אפילו לסגירת השיעור בסופו של דבר.

שתקתי, לא ידעתי מה לומר לו. אך הנושא עצמו כואב וזועק. כשם ששליח מפנה לעצמו זמן לעסוק בפעילות בבית חב"ד, כך עליו למצוא זמן ללימוד התורה ובפרט ללימוד הלכות הצריכות באותו מקום.

ישנו מענה מהרבי לאחד השלוחים שרצה להביא לעירו רב פוסק הוראה, שילמד בעצמו את ההלכות, ייבחן עליהן ויוציא היתר הוראה. הרבי רצה שהשלוחים ידעו ספר ולא חלילה יהפכו להיות אנשי הפקות ופעילויות טכניות בלבד.

כל שליח צריך ללמוד הלכה ולדעת מה לפסוק במקרים פשוטים ותדירים, ואם במקומו ישנם יהודים מעדות המזרח, עליו לדעת מה לפסוק להם על פי הפוסקים המתאימים להם".

"תופעה עצובה שקיימת, שהמקורב בשלב מסוים, חש שאין לשליח כבר במה לקדמו ביהדות ופונה לרעות בשדות אחרים, שם מקבל מענה מתאים לרמתו הרוחנית המתקדמת.

ישנה הנחה, שבית חב"ד הינו מקום למתחילים ממש, והשאר כבר יתקדמו בכוחות עצמם או על ידי ארגוני קירוב למיניהם, וכל כך חבל שזהו המצב לפעמים"

הצד השני של הטלפון

פתחנו את הראיון בעובדות ונתונים על 'מכון הלכה חב"ד'. מה הרב, מהזווית שלו, ומהצד השני של השפופרת, יכול להוסיף?

"לצערנו היה חלל גדול בתחום פסיקת ההלכה ולהרבה אנשים לא היה למי לפנות כשנתקלו בשאלות הלכתיות. היו כאלה שעשו דין לעצמם, ה' ישמור, ועשו ככל העולה על רוחם, והיו שפנו לשאול רבנים מחוגים אחרים, שאינם פוסקים על פי אדמו"ר הזקן וכו'.

לוואקום הזה נכנס, יותר נכון לומר פרץ המכון, ונתן מענה 24/6 לשאלות בוערות, שלעיתים צריכות תשובה מיידית ואינן ניתנות לדיחוי.

אחד הדברים הנפלאים בדור שלנו הוא הצימאון לדעת, והצימאון מתבטא גם בתחום הזה של ההלכה. אנשים צמאים לדעת את דבר ה' זו הלכה, שואלים ומחפשים תשובות בנרות, וב"ה שהיום יש מענה נרחב, ברור ונגיש לכולם.

במסגרת המכון מועברים קורסים של הלכה, שמממשים למעשה את חזונו של הרבי, שרצה לראות עוד ועוד אברכים נכנסים למעגל הרבנות ופוסקים לפי דרכו של אדמו"ר הזקן".

"ויהי רצון שיקויים היעוד שכתוב בישעיה: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" וכן בירמיה הוא אומר: "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם", בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש", חותם הרב טברדוביץ' את הראיון המרתק ומאחל לכל הקוראים שיזכו לדעת ולהשכיל ולהעשיר את ידיעותיהם בלימוד ההלכה למעשה. "הרווח הוא מיידי", הוא מבטיח.

אנו מאחלים לרב סייעתא דשמיא בעבודת הקודש ויאריך ימים על ממלכתו.

* * *

מכון הלכה חב"ד-ציוני דרך ומספרים

אדר ראשון תשע"ו – מוקד 'סמס לרב' יוצא לדרך. תוך שבועות אחדים, מופנות אלפי(!) שאלות לרבנים המשיבים.

חג השבועות תשע"ו – למוקד ה'סמס לרב' מצטרף אח חדש. מוקד טלפוני 'קו לרב' בו השואלים יכולים לשוחח עם הרבנים המשיבים המקדישים מזמנם היקר על מנת לענות לציבור אנ"ש על שאלותיהם.

מנחם אב תשע"ו – עלון 'שונה הלכות' יוצא לאור ומחולק מידי יום בבתי הכנסת בארה"ק, מתוך מטרה להרחיב את לימוד ההלכה בקרב חסידי חב"ד וגורר תגובות נלהבות. נכון להיום, העלון זוכה לתפוצה חסרת תקדים של חמשת אלפים עלונים מידי יום.

אלול תשע"ז – מערכת חדשנית למוקד 'סמס לרב', בהשקעה של כ-150,000 ש"ח, משפרת את מהירות המענה לשאלות המגיעות למערכת.

תשרי תשע"ז – מחלקת ההוצאה לאור החלה בהפקת מדריכים הלכתיים לקראת חגים ומועדים, בעריכת הרב יוסף יצחק בקשי, ובהגהת רבני מכון הלכה חב"ד,  הרב חיים קיז'נר, הרב משה קורנווייץ, הרב מיכאל אבישיד. המדריכים מחולקים בבתי הכנסת בארה"ק ומופצים באמצעי המדיה השונים.

חשון תשע"ז – נפתחים קורסים הלכתיים בשיתוף מכון 'למען ילמדו' בהנחיית רבני 'מכון הלכה חב"ד' הרב חיים קיז'נר והרב דב טברדוביץ' הקורסים מיועדים לאברכים, מתוך מטרה להגיש אותם למבחני ההלכה של הרבנות הראשית לישראל "היכל שלמה". המסגרת כוללת יום לימודים שבועי למשך שנה וחצי במתכונת של לימודי ערב בכיתת לימודים מאובזרת ובתכנית לימודים ייחודית, המנגישה את חומר הלימוד ההלכתי בצורה ברורה ומקיפה.

כסלו תשע"ז – נפתחות כיתות קורסים הלכתיים וירטואליים – 'סמיכה-נט', בשיתוף מכון 'סמיכה למעשה'. בהנחיית רבני 'מכון הלכה חב"ד', הרב יחיאל גברא, והרב שלמה פראנק. המסגרת מספקת מענה לאלפי שלוחים ואנ"ש הפזורים ברחבי הארץ והעולם המעוניינים להשתלם במקצועות ההלכה השונים.

* * *

הרב דב טברדוביץ' – תעודת זהות

נולד בירושלים לאביו הרב יעקב טברדוביץ'. למד בישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד. לאחר מכן, נסע לשנת ה'קבוצה' בבית חיינו.

כשחזר ארצה נישא לרעייתו, בת המשפיע ר' ישראל צבי הבר ע"ה.

התיישב בכפר חב"ד, שם שימש מגיד שיעור בישיבה ובמקביל עסק בלימודי דיינות והתמחה בעיקר בהלכות שבת וטהרת המשפחה.

עם השנים ביסס את מעמדו כמורה צדק חב"די מהשורה הראשונה, ואף התמנה לעמוד בראש מכון להסמכת צעירים חב"דיים לרבנות ולהוראה.

בשנת תשס"ג הוציא לאור את ספרו הראשון על הלכות שבת, שהפך לרב מכר וזכה לשלוש מהדורות נוספות שנדפסו תחת השם 'הלכתא כרב'.

בהמשך לספר העוסק בהלכות שבת, הוציא לאור את הספר 'חוסן ישועות' העוסק בהנהגות והליכות הבית היהודי על פי מנהגי חב"ד.