רב שיח מיוחד: היום אין התנגדות לתורת החסידות

ראיין: נתן אברהם, בית משיח

לא רבים מבין הקוראים יודעים או מכירים את רשת הכוללים לחסידות הפועלת מדי ערב ברחבי ארץ ישראל. רשת ענפה של כחמישים כוללי-ערב שבהם יושבים בכל ערב אלפי יהודים מכל קצות הקשת, ולומדים מתורתם של רבותינו נשיאנו, בדגש על תורתו של הרבי מלך המשיח. סניפים של הרשת תוכלו למצוא מקרית שמונה שבצפון ועד אילת שבדרום.

המייסד ומי שעומד בראש הפרויקט העצום הזה של הפצת המעיינות, הוא לא אחר מהמשפיע הרב יוסף יצחק אופן מירושלים. את הרשת ייסד בשנת תשמ"ט לאחר פטירתה של הרבנית הצדקנית ולעילוי נשמתה, אולם בשנים האחרונות הוא רואה עדנה במעשיו לאחר שפתח עשרות סניפים חדשים בסיוע "קרן מרומים" ונדיבי עם, ועוד היד נטויה. חלומו של הרב אופן הוא לייסד כולל בכל נקודה בארץ ישראל בו יהודים שלא התחנכו על ברכי החסידות, ילמדו בתורתם של רבותינו.

מנהליו של הרשת דואגים להדפיס מדי חודש קובץ לימוד איכותי ובו שיחות ומאמרים, ביניהם מאמר מבואר הנלקט משיעוריו של הרב אופן. בנוסף על הלמידה ישנו 'בונוס' על לימוד שקלא וטריא של מאמר חסידות מעבר לשעות הלימוד. לא מחזה נדיר הוא לצפות באברך עם 'כתונת פסים' או לבוש בפראק יושב באוטובוס כשהוא משנן מאמר של הרבי מתוך קובץ הלימוד.

ראשי הכוללים ששוחחנו עימם, מדברים כולם על הרצינות הרבה של הלומדים.

לקראת חג הגאולה י"ט כסלו שוחחנו עם ארבעה ראשי כוללים, אלה הנפגשים יום יום עם אברכים מכל גווני הקשת החרדית, ושמענו על צימאון עז הקיים בקרב ציבור לומדי התורה ללימוד חסידות.

הראשון שאליו פנינו הוא הרב שמואל אופן, מי שמנהל בפועל את רשת הכוללים והאיש האמון על הסניף בביתר עלית, הסניף הגדול מבין כולם בו לומדים למעלה ממאה אברכים. השני הוא ראש הכולל באלעד, הרב שלום רוזנברג. השלישי הוא שליח הרבי בקרית ספר שבמודיעין עלית הרב מרדכי קעניג, ראש הכולל בעיר. הרביעי הרב דוד מינסקי, העומד בראש הכולל בשכונת 'הדר' בחיפה.

הפצת חסידות בקנה מידה לא-מוכר

אולי לפני שנצלול לעומקה של פעילות, אשמח לשמוע מכל אחד על הנעשה בכולל בראשו הוא עומד.

הרב שמואל אופן: הכולל שלנו בביתר עלית הוא הכולל הגדול במספר האברכים מבין שאר הכוללים המתוקצבים על ידי הרשת. לכולל יש שם של כבוד, לא רק בכרם חב"ד אלא גם בקרב שאר הכוללים הפועלים בעיר. נמצאים כאן אברכים רציניים מסלתה ושמנה של העיר שיושבים ולומדים בשקידה ובהתמדה. יש אצלנו גם אברכים תלמידי חכמים המשמשים כרבנים ומו"צים ואף נכדי אדמו"רים.

לא מזמן ביקר אצלנו אחד משלוחי הרבי בבורו-פארק; הוא נכנס לכולל לגמרי בהשגחה פרטית ויצא נרעש ומשתומם. הוא ראה עשרות אברכים לא חב"דיים שוקדים בהתלהבות רבה על לימוד חסידות. זה לא היה אירוע חד פעמי, אלא הם מתאספים ובאים ללמוד מדי ערב לאורך השנה כולה. מבחינתי הכי מרגש לפגוש אברכים ליטאים וחסידי פולין אוחזים בקבצי הלימוד שלנו גם מחוץ לכותלי הכולל, בתחנת האוטובוס, בהמתנה בתור לקופת חולים או במכולת השכונתית.

הרב שלום רוזנברג: הכולל שלנו הוא היחיד בעיר שלומדים בו רק חסידות. אלעד משופעת בכוללים בהם לומדים רק נגלה או הלכה, וזהו כולל יחיד מסוגו שבו לומדים רק חסידות. האווירה המיוחדת של לימוד החסידות לא נשארת רק בין כתלי הכולל; אברכים לא חב"דיים מארגנים התוועדויות חסידיות במשך השנה, וישנה התייחסות מיוחדת ליומא דפגרא חסידיים וכן להנהגות חסידיות. ניכר שלימוד החסידות לא נשאר רק ברובד העיוני, אלא משפיע על חייהם.

הרב מרדכי קעניג: הכולל שלנו הוא בבחינת 'נרות להאיר', אברכים אצלנו לא יושבים ולומדים לעצמם. מדי ערב יושבים ולומדים חסידות מספר הרבה יותר גבוה של אברכים מאלו הרשומים במסגרת הכולל. אני יכול להעיד, כי קובצי הלימוד שמוציא הרב אופן, פותחים צוהר חדש בפני אברכים. לא מעט אברכים ליטאים שלומדים את השיחות של הרבי, משתוממים נוכח העמקות והגאונות שהם מגלים בשיחות הקודש.

שמונים אחוז מתושבי קריית ספר הנם אברכי כולל; זו עיר ליטאית מובהקת, וכשאברכים רציניים עמלים על לימוד תורת הנגלה, הם נחשפים לתורתו של הרבי ממנה הם יוצאים נרעשים. אני כל הזמן שומע תגובות מהלומדים שהם לא מאמינים שבחב"ד יש כזו לומד'ס. הכולל אצלנו פעיל זה חמש עשרה שנה, אך אין ספק שמאז שנכנסנו לרשת הכוללים של הרב אופן, הדברים התעצמו. מספר הספסלים גדל, והתכנית מסודרת הרבה יותר.

הרב דוד מינסקי: הכולל שלנו פועל בשכונת 'הדר' סמוך לקריית סערט ויז'ניץ, ומטבע הדברים מרבית האברכים נמנים על חסידות זו, אך יש גם ליטאים ואברכים ספרדים. במסגרת הכולל לומדים אצלנו חמשה עשר אברכים, וברשימה ישנם עוד רבים נוספים שבהעדר תקציב אני נאלץ לדחותם. אני חושב שהדבר הכי מיוחד אצלנו זו העובדה שאברכים לא רק באים ללמוד בשביל המילגה. רבים מקבלים על עצמם הנהגות חסידיות ואני מוצא אותם תדיר משתתפים גם בהתוועדויות.

אברכים צוללים ברצינות רבה לעומקה של חסידות

איך זה קורה בדיוק; כיצד מי שאין לו כל רקע בלימוד חסידות, נכנס והופך להיות תלמיד מן המניין?   

הרב שמואל אופן: כשמגיע אברך חדש, אנחנו מחברים אותו לאברך ותיק יותר בכולל. בקובץ שאנחנו מוציאים ישנו מאמר אחד עם ביאורים שנלקטו משיעוריו של אבי שי', כך שמי שיש לו קצת הבנה בלימוד, זה לא קשה בעבורו. רואים במוחש שמי שנכנס מתוך כוונה רצינית, הוא לומד להשלים פערים בצורה מהירה ולומד לשחות בעולמה של תורת החסידות.

אני רוצה לספר, כי בנוסף על סדר הלימוד בשיחות ומאמרים המופיעים בקובץ, הוספנו בונוס למי שילמד מאמר נוסף מדי חודש באופן של 'שקלא וטריא'. אני מבקש שאת המאמר הזה לא ילמדו במסגרת זמני הכולל, אלא מחוצה לו. לפני כמה חודשים הבחנתי שרשימת הנבחנים היא גבוהה, ולליבי התגנבו ספיקות שמא מישהו כאן מקצר הליכים. ביקשתי אפוא שהבא בתור שרוצה להיבחן, שייגש אלי. מה אומר ומה אדבר, יצאתי נפעם; אברך אחד ואחריו עוד אחד ועוד אחד נבחנו אצלי מאמרים ארוכים כמו היו חסידים מבטן ומלידה שחוזרים על מאמר חסידות בשעת 'רעווא דרעווין' בבתי הכנסת של חב"ד.

ההחלטה על לימוד מאמר בעל פה היא לחלוטין שלי, והיא באה לאחר שהשתתפתי בהתוועדות ב-770 ואחד המשפיעים סיפר על חברו שכתב לרבי שלמד מאמר בעל פה וזכה למענה מהיר מהרבי, שההודעה גרמה לו נחת רוח רבה. חשבתי לעצמי כמה נחת יגרם לרבי אם מאות אברכים יעשו זאת מדי חודש.

הרב שלום רוזנברג: אצלנו בכולל יושבים גם כמה חסידי חב"ד, וכשמגיע מישהו שאין לו כל רקע, אנחנו מצמידים לו את אחד מהם שילמדו את יסודות החסידות. בכלל, הקובץ שיוצא על ידי הרב אופן הוא ברכה, זה קובץ מלא וגדוש. אם מישהו מתקשה בכל זאת, הם ניגשים לשאול.

הרב מרדכי קעניג: צריך לומר שהאברכים שמגיעים ללמוד אצלנו, יש להם רקע רב בלימוד, בשונה מהכוללים שנמצאים בבתי חב"ד בערים שנחשבות לפחות תורניות.

בנוגע לשיחות של הרבי על דיוקים בפרשת שבוע או בנושאים של נגלה, זה לא משהו שהם יתקשו בזה שכן הם יודעים כיצד ללמוד. אך גם במאמרי חסידות המובאים בקובץ הלימוד, הם יכולים להעזר במושגי החסידות המובאים בו. בדרך כלל כל חוברת סובבת סביב נושא שחוזר על עצמו בווריאציות שונות בשיחות ובמאמרים, וככה מכירים ולומדים לעומק כמה מושגים יסודיים. מלבד זאת, אנחנו מוסרים מדי פעם שיעורים בנושאים שונים ומסבירים היטב מה שצריך.

הרב דוד מינסקי: אני רואה במציאות כיצד אברכים מצליחים להשלים פערים למרות שלא למדו חסידות חב"ד כל חייהם. הרי מדובר באברכים שישבו בישיבות ולמדו לאורך השנים, ומרבית המושגים נהירים להם.

אספר לך משהו: באחד הימים הגיע אלי אברך שהיה לו מעט רקע בלימוד חסידות ממקומות אחרים. בחודשים הראשונים הוא הקשה מדוע לא מביאים יותר מתורותיהם של רבותינו נשיאנו הקודמים, או מאדמו"רים אחרים. לאחר תקופה של לימוד בכולל, שינה את גישתו ואמר שנכח לדעת כי בתורת הרבי נמצא הכול…

אתם מצליחים לראות שישנה התקדמות אצל הלומדים לא רק בלימוד החסידות, אלא גם בדרכי החסידות?

הרב שמואל אופן: אין מי שלומד חסידות והיא לא משפיעה עליו. קשה לפרוט את זה לפרוטות, אך רואים בעיניים גשמיות שמי שמונח בלימוד חסידות, זה משפיע על הנהגתו. פעמים רבות ראיתי חבר'ה שהגיעו אלינו, ואחרי כמה חודשים כל ההנהגה שלהם השתנתה. קשה להסביר זאת במילים אך זו עובדה. לפני זמן מה ישבנו עם כמה מראשי הכוללים, ביניהם הרב וילהלם מנהריה, והוא ביטא היטב את השינוי שהכולל מחולל בנפשם של אברכים. באישורו של אותו אברך, הוא הראה לנו תמונה שלו קודם שנכנס ללמוד בכולל ותמונה שלו בחלוף שנה… שינוי של ממש.

הרב שלום רוזנברג: ההשפעה הכי גדולה היא שאני רואה את אותם אברכים מבקרים בבית כנסת חב"ד, מגיעים להתוועדויות, ולומדים חסידות גם לא בשעות הכולל, וזה אומר שהחסידות השפיעה עליהם.

ישנם אברכים בכולל, ליטאים, שמתעקשים ומתחננים לארגן התוועדויות יומא דפגרא אצלם בבית. אחרי תשרי סיפר לי אברך אחד, שלאחר שלמד את השיחות והמאמרים של הרבי על הימים הנוראים, סוכות ושמחת תורה, כל החגים שלו היו נראים אחרת לגמרי.

ישנו אברך בכולל שמגיע מהחוגים הליטאים, שבבוקר הוא עובד כ'מלמד' בחדר, והוא מספר בגאווה כיצד הוא מלמד את תלמידיו חסידות. כמובן שהוא לא מספר להם מאיפה למד זאת, וגם לא מציין זאת בדף קשר. ניתן לומר שהילדים מתחנכים בזכותו ברוח חב"ד, ממש טופח על מנת להטפיח.

הרב מרדכי קעניג: דווקא לאחרונה שמתי לב שישנם אברכים שלומדים מדי יום חת"ת ואת השיעורים היומיים ברמב"ם. בכולל אנחנו לא מדברים על שינוי הנהגה, אך רואים במוחש שאברך שלומד את תורתו של הרבי ומתוודע לגדלותו של הרבי, ממילא הוא חפץ לבצע את הוראותיו של הרבי. אני פוגש גם אברכים שהתחילו לומר תהילים בשבת מברכים.

הרב דוד מינסקי: אי אפשר ללמוד חסידות, ובוודאי לא את תורתו של הרבי, ולא להיות מושפע מכך. ברור שזה משפיע. יש אצלנו אברך, עולה מרוסיה, שהתקרב ליהדות על ידי החוגים הליטאים והיה למתנגד חריף. רצתה ההשגחה העליונה והוא השתדך עם בחורה שהתקרבה על ידי חב"ד והיא שלחה אותו אלינו ללמוד מעט חסידות. כשהוא הגיע אלינו לפני שנתיים, מלבד מלימוד גמרא, הוא לא ידע כלום. חלף חודש ועוד חודש, ואני רואה שהוא חוגר אבנט לפני התפילה, ובחלוף תקופה נוספת החל להגיע עם מגבעת וחליפה ואף החל לגדל זקן. השיא היה שכאשר נולד לו בן בי"א ניסן, הוא קרא לו מנחם מענדל… אותו אברך הכניס את ילדו למעון חב"ד, התחיל להניח רבינו תם וללכת למקווה לפני התפילה, זה מקרה קלאסי של מי שהפך להיות חב"דניק בכל הנהגותיו, אך גם מי שלא הפך להיות חסיד בחיצוניות, הרי שבפנימיות דברים זזים. הקשר שלהם עם חסידות חורג מהשעות השגרתיות של הכולל. הם מתחברים לניגוני חב"ד, ומבצעים את הוראותיו של הרבי בכל דבר ועניין.

אתם מציירים אידיליה מוחלטת, האם אין התנגדות?

הרב שמואל אופן: אני אומר לך באופן חד וחלק – אין שום התנגדות.

הרב שלום רוזנברג: נראה שההתנגדות היא נחלת העבר. בכל שנותיי בראש הכולל, לא ראיתי שלמישהו הייתה בעיה. מי שמגיע אלינו לכולל, זה אומר שהוא כבר עשה קודם לכן את הבירורים הללו עם עצמו ועם סביבתו.

הרב מרדכי קעניג: כשהגענו לשליחות בקרית ספר לפני ארבע עשרה שנה, הייתה נגדנו התנגדות גדולה. אותו אדם שהשכיר לנו את המקום בו פתחנו בית חב"ד, סבל רדיפות ומרורים. כיום ב"ה כבר יש לנו מקום משלנו. אך במשך השנים ההתנגדות התפוגגה; אדרבה, אנשים נכנסים ומעריכים את פעילותינו. אם רק היה לנו יותר תקציב, אני מאמין שהכולל שלנו היה מונה מאה ואף מאתיים אברכים. גם כך מספר הלומדים אצלנו בפועל מוכפל מהרשומים במסגרת הכולל.

הרב דוד מינסקי: גם אם ישנה התנגדות היא לא אידאולוגיית כפי שהייתה בעבר. אין כיום שום התנגדות לעצם העניין של לימוד חסידות.

היה אצלנו אברך שהגיע מאחת החצרות החסידיות שיש לה קהילה קטנה, הוא התקרב מאוד ונקט גם בצעדים חיצוניים. החל להתעטף בטלית חב"ד ולנהוג במנהגי חב"ד. בתחילה היו רינונים אחריו והצרו את צעדיו, בעיקר בגלל חששתם של ראשי הקהילה שיפר את הלכידות הקהילתית. בסוף הוא נאלץ היה לעבור משם.

כשלומדים, מבינים את כל עניני גאולה ומשיח

נודע לי, כי הרב אופן, בנוסף על הקפדתו על לימוד תורתו של הרבי, משלב בחוברות הלימוד גם שיחות מהשנים תנש"א תשנ"ב, שיחות שבהן מדובר בגלוי על 'משיח' וזהותו. איך התגובות לכך?

הרב שמואל אופן: טעות לחשוב שיש הבדל בין שיחותיו של הרבי מהשנים הראשונות לשנים האחרונות, הכול זה המשך אחד. למי שתהיה בעיה עם השיחות האחרונות, תהיה לו בעיה גם עם השיחות הראשונות. הכול משלים את הכל, ואין סתירה.

הרב שלום רוזנברג: צריך לומר את האמת, שכשיש שיחה מהשנים של נ"א נ"ב, כמעט תמיד זה מעורר דיונים ושאלות. ישנם אברכים שמעלים תהיות, אך לא רק על השיחות הללו, אלא בכלל על כל נושא 'הגאולה' ועלינו לענות כפי שהרבי רוצה. כמו שאנחנו נדרשים לא פעם לענות על שאלות של אברכים חדשים שזה עתה הגיעו ולומדים את שיחותיו של הרבי על דיוקים בפירוש רש"י ועולות להם שאלות; זה עולם חדש בשבילם, כך גם בנושא של גאולה, עלינו לכוון ולתת תשובות.

הרב מרדכי קעניג: אצלנו מחנכים שאין הבדל בין לימוד תניא לבין לימוד שיחותיו של הרבי מהשנים האחרונות. אברך שלומד מדי ערב מאמרים של הרבי ומבין את מקומו של הרבי כנשיא דור, אז כשהוא מגיע לשיחה מנ"א נ"ב לא עולות לו שום שאלות. כשאברך חדש בכולל מפנה אלי שאלה על משיח, אני אומר לו שאענה לו בעוד כמה שבועות, לאחר שילמד כמה וכמה שיחות ומאמרים. בדרך כלל, לאחר כשבוע נעלמות כל השאלות. הוא מבין שהרבי הוא 'יחידה', וכל עניינו לעשות לקב"ה דירה בתחתונים.

הרב דוד מינסקי: בעבר הלא-רחוק, הכולל שלנו פעל במבנה של ישיבת 'תומכי תמימים' בעיר, והאברכים שהיו מגיעים לכולל היו נחשפים לעיתוני "בית משיח"; הם היו מבחינים בתמימים שרים 'יחי אדוננו' לפני התפילה ואחרי התפילה, איש לא הסתיר מהם כלום, ואף פעם לא נשאלתי על-כך. היום כבר ברור לכולם שחב"ד זה משיח ומשיח זה חב"ד. מה שמפליא הוא, שכיום אנחנו נמצאים במבנה אחר והאברכים מצד עצמם מתחילים לנגן 'יחי אדוננו' לפני התפילה… מעולם לא נכנסתי להסביר ולהצטדק את נושאי השיחות של נ"א נ"ב; פשוט צריכים ללמוד ואז ממילא מבינים הכל.

ראש הישיבה מבני ברק הגיב באופן לא צפוי

לסיום, אני רוצה לשאול אתכם באופן אישי: אנו מתקרבים לי"ט כסלו, החג של תורת החסידות, איך אתם מרגישים ביום הזה?

הרב שמואל אופן: רואים שהעולם היום צמא ללימוד חסידות, ואין ספק שזה מרגש.

אספר לך משהו: בנוסף על הפרויקט של הכוללים, קיימנו בבין הזמנים גם מסגרת של לימוד חסידות. מהרגע שפתחנו את ההרשמה, המרכזייה הוצפה. מכיוון שלא היה מקום לשלוש מאות הנרשמים במבנה בו פועל הכולל כיום, הורשינו לפעול בהיכל בית כנסת חב"ד הגדול בעיר. וכך מדי יום, במשך כמה שעות, היכל בית הכנסת היה מלא מקצה לקצה בלומדי חסידות. כשלוש מאות אברכים לא חב"דיים משננים מאמרים בעל פה…

הרב שלום רוזנברג: כידוע שכל החידוש של תורת החסידות היא הבטה נכונה על העולם, לא להתרגש מהעלם והסתר ולא להתפעל מהעולם בחיים האישיים והציבוריים. כשמתחנכים על כך מבלי ללמוד זאת מבפנים, אלא כי באווירה זו גדלת, יש בזה טעם חסר. אני נלהב לראות בכל פעם מחדש אברך שלא התחנך על כך, ש'נופל אצלו האסימון' והוא מבין ומפנים זאת. כשזה קורה, או אז אני יודע שהוא מוכן לגאולה.

הרב מרדכי קעניג: י"ט כסלו ומודיעין עילית חד הם. אחת ההתוועדויות הכי גדולות מתקיימת בעיר שלנו בהשתתפות לא פחות מאלף חמש מאות מתוועדים לא חב"דניקים… ישיבות שלמות של ליטאים וספרדים ופוילשערס מגיעים אלינו לאחר סדר ערב. כולם יודעים שבי"ט כסלו קרה דבר גדול בחיי העם היהודי. אנחנו שוכרים את האולם הכי גדול בעיר, ובכל שנה מביאים מתוועד אחר. ההתוועדות מתחילה בשמונה בערב ומסתיימת בארבע לפנות בוקר. זה האירוע הכי גדול עם הכי הרבה משתתפים שמתקיים בעיר מדי שנה – ותחשוב שבראשית הדרך היו כאלה שלא קסמה להם העובדה שחב"דניק יכנס לגור בעירם…

אנשים היום צמאים לחסידות ומתקרבים בצעדי ענק. היה בכולל אברך ממשפחה ספרדית שביקש ממני לפני נסיעתי לרבי להזכיר אותו. כששבתי ארצה שיתפתי אותו בכך שהזכרתי אותו. הוא חייך ואמר, "הרב קעניג, אני יודע". התעניינתי אצלו מהיכן הוא יודע? ותשובתו הייתה "בלילה שטסת, הרבי הגיע אלי בחלום ובירכני במה שהייתי צריך וב"ה הכול בא על מקומו בשלום". סיפורים כאלה מתרחשים אצלנו פעמים רבות.

אספר לך על אברך נוסף אצלנו שנמשך מאוד ללימוד החסידות וממש התפעל עד כדי כך, שזה שינה את אורחות חייו. בשלב מסויים נכנסה בראשו מחשבה, 'הייתכן שלא עדכנתי והתייעצתי עם ראש הישיבה בה למדתי בבני-ברק ואליו הייתי מקורב?' הוא נסע לבני-ברק בשבת, פגש את ראש הישיבה המפורסם צועד ברחובות העיר. הוא ניצל את ההזדמנות וניגש לספר לו על כך שנמשך ללימוד חסידות. ראש הישיבה הדהים אותו כששאל אותו כיצד הבין פשט באחד מפרקי ספר התניא. הוא היה המום מהתגובה הלא-צפויה, והשניים שוחחו בענייני חסידות זמן רב. לבסוף ראש הישיבה הפטיר באוזניו: "כשאני רוצה ללמוד משהו להשיב את נפשי, אני לומד תניא"…

הרב דוד מינסקי: לדעתי רואים היום בשונה מבעבר שיהודים מתחברים לעומקה של תורת החסידות והיא משנה את דרכם. אני פוגש היום אברכים מהכולל שבאים להשתתף בהתוועדויות חסידיות המתקיימות בחיפה ויושבים במשך שעות ארוכות ובולעים בצמא כל עניין. הם כבר אינם 'מקורבים' אלא 'בני החבורה' ממש.

רק לאחרונה שמעתי שבמקום מסוים שיש בו קהילה חרדית גדולה, אחד האברכים של הכולל פתח מניין חב"ד באחד מבתי הכנסת בשכונה וזאת מכיוון שחשקה נפשו ללמוד 'ליקוטי תורה' לפני התפילה, ולשבת לאחריה בפארבריינגען, אז הוא פתח מניין שיש בו כבר שבעה עשר משתתפים… תחשוב על מניין חב"די עם חסידות לפני והתוועדות אחרי, ובלי 'קנייטש' אחד – זו 'הפצת המעיינות'…