איסלה מוחרס: אי קטן – שליחות גדולה

מאת נתן אברהם, בית משיח

'איסלה מוחרס' הוא אי יפהפה, רצועת חוף מדהימה בצפון מקסיקו, עטופה בצבעי תכלת של מים צלולים. האי נחלק לשני חלקים, החלק הדרומי הכולל את רוב ההוסטלים (בתי הארחה מקומיים) ובתי המלון, שם גם ממוקם בית חב"ד. והחלק הצפוני הכולל את 'פארק גארפון' ובו אטרקציות, צוקים ונופים עוצרי נשימה, ואיגואנות המסתובבות בפארק בצורה חופשית. בפארק עצמו ריף דולפינים מרהיב בו ניתן לצלול עם דולפינים ולהאכילם. "באי מבקרים אלפי ישראלים ויהודים מדי שנה", אומר הרב יוסף יצחק בן-שמעון.

בית חב"ד ממוקם ברחוב  HIDALGO שהוא אחד העורקים המרכזים של האי. שלוחי הרבי מלך המשיח מסייעים למטיילים ולמבקרים היהודיים הן בגשמיות והן ברוחניות. בבית חב"ד הם מקבלים מידע על מלונות, חנויות ואטרקציות במחיר מיוחד, לצד פעילות יהודית ענפה יום יומית, שיעורי חסידות והלכה, בית-כנסת פעיל, מסעדות כשרות, וכמובן פעילות מיוחדת בשבתות ובימים טובים. "בית חב"ד פתוח משעת בוקר מוקדמת ועד השעות הקטנות של הלילה. המטיילים רואים בבית חב״ד בית חם, בו ימצאו מענה לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים".

בית חב"ד נפתח לפני ארבע שנים בנר שני של חנוכה, על-ידי הרב יוסי בן שמעון והרב מענדי דיין אשר הגיעו למקום כבחורים במסגרת 'מרכז שליחות' – ומאז הכול היסטוריה. בית חב״ד ממוקם במבנה גדול ורחב ידיים, בן שתי קומות. בקומה הראשונה מסעדת פלאפל צמחונית ומשרדים. בקומה השנייה בית כנסת, מסעדה בשרית, מטבח, פינות ישיבה למטיילים וכן שרותי טלפון לישראל. אלפי מטיילים ישראליים המגיעים לאי, שמים פעמיהם אל בית חב״ד על מנת להשתתף בפעילויות המגוונות וליהנות מאחוות המשפחה עליה שמעו זה מכבר.

"׳איסלה׳ הוא אי קטן שרוחבו כשמונה מאות מטר ואורכו שבעה קילומטרים. אתה פותח חלון לכל צד ויכול לראות את הים. האי הזה הוא אחד מעשרת האיים היפים בעולם לפי כל הדירוגים של אתרי התיירות והנופש העולמיים. יש כאן אמנם אטרקציות, אך מטיילים שבאים לכאן, באים בעיקר לנוח ופחות לטייל״.

״מציאות זו מותירה בידנו הרבה עבודה, שכן אנשים יותר פתוחים לשאול ולהתעניין, ואנחנו יותר ממוכנים לענות וללמד", מסביר הרב יוסי.

הרבי מכוון: שליחות באי

למרות הזמן הקצר שחלף מאז פתיחתו, ארבע שנים בלבד, בית חב"ד באי הוא כבר דוגמה ומגדלור לפעילות ענפה סביב השעון. אך מסתבר שבתחילת הדרך לא הכול היה סוגה בשושנים, ורק נחישות השלוחים היא שהביאה את ההצלחה והפירות המבורכים. "את תחילת השליחות שלנו במקסיקו עשינו בעיר 'פלאיה דל-כרמן' אצל הרב חיים ברוד. היינו שם כשנה, ושם למדנו איך שליחות של הרבי מלך המשיח צריכה להיראות.

"לאורך כל אותה שנה נשאלנו שוב ושוב על ידי מטיילים, מדוע אין סניף של חב"ד באיסלה? אנשים היו נשארים באי במחשבה שיוכלו לעשות את השבת בבית חב"ד, אך בכל פעם הופתעו מחדש להבין שאין בו בית חב"ד. כך למשל לאחר חג הפסח נכנסו כשלושים מטיילים לבית חב"ד ב'פלאיה' וסיפרו בתדהמה שבליל הסדר שהו באיסלה והיו מופתעים לגלות שבאי כה מפורסם אין בית חב"ד, וכך לא היה להם היכן לחגוג את ליל הסדר. כאשר חצי שנה לאחר מכן, למחרת יום הכיפורים, נכנסה קבוצה לבית חב"ד עם טענה דומה, וחבריה מספרים כי לא היה להם היכן לערוך את תפילות היום הקדוש – התחדדה אצלי המחשבה שנרחיב את שליחות הרבי מלך המשיח במקסיקו ונפתח בית חב"ד ב'איסלה'.

עם זאת, ממשיך הרב יוסי, היה בלבי חשש לא קטן. קודם לכן היו זוגות שניסו להניע שם פעילות חב"דית, אך נתקלו בקשיים והפעילות לא נמשכה לאורך זמן. הקושי טמון בכך שלאי זה, בניגוד לאיי תיירות אחרים, עדיין לא הגיע הקידמה. משקיעים אמריקאים לא הגיעו לכאן עדיין בהמוניהם, ומי שמחזיקים את מערך התיירות באי, הם מקסיקנים מקומיים.

"לאחר שסיימנו, מנדי ואני, את השליחות ב'פלאיה', חיפשנו מקום משל עצמנו. כשחזרנו ל-770, ישבנו לכתוב לרבי מלך המשיח. הזכרנו את 'איסלה' וכן שני מקומות נוספים, כאשר ציינו את המעלות והחסרונות בכל מקום, וביקשנו הכוונה וברכה".

כשהרב מנדי והרב יוסי קראו את התשובה, נדהמו. "שתי השורות הראשונות פתחו בכך שהרבי מביע את שמחתו על פתיחת המרכז באי. זהו מכתב שמוען לפעילי חב"ד במרוקו בשנים ההן. בהמשך המכתב מברך הרבי שהפעילות שם תישא פירות, וההתאקלמות תהיה קלה ומוצלחת. במכתב מציין הרבי את חנוכה הקרב ובא, ומברך שהפעילות בימי החג תהיה מוצלחת. הבטנו אחד על השני בתדהמה – היום בו כתבנו את המכתב, היה שבועיים בלבד לפני חנוכה. לא חשבנו להתחיל פעילות כה מהר, אך התחושה הייתה שהרבי מבקש זאת".

שני השליחים הצעירים והנמרצים חשו שהמכתב כיוון בצורה ברורה ל'איסלה', שכן זה היה המקום היחיד שהוזכר במכתבם שנמצא על אי, וכך גם מציין הרבי במכתבו. "בהתייעצות עם משפיעים החלטנו שזה המקום אותו עלינו להכין לקראת התגלותו של הרבי מלך המשיח. הסכום הראשוני שהיה עלינו לאסוף, היה עשרת אלפים דולר – רק בשביל ההתחלה..״ מספר הרב יוסי, ״נסעתי למקסיקו סיטי, שם יש לי משפחה וגייסתי חצי מהסכום ומנדי גייס סכום זהה בפלורידה. היינו אמנם בחורים צעירים אך נחושים מאוד, ומלאי אמביציה״.

"אל 'איסלה' הגענו בנר ראשון של חנוכה עם מעט ספרי קודש ועוד כמה דברים הכרחיים לקיום חיים יהודיים. מצאנו חדר בבית מלון מקומי ותלינו עליו שלט "בית חב"ד" עם הודעה בעברית איפה נמצאים המפתחות כשאנחנו לא נמצאים, ומיד התחלנו להסתובב באי ולחפש את המקום המתאים להעמיד בו את החנוכייה המרכזית. שמענו שכמה שנים לפני-כן, פעל במקום בחנוכה הרב ברק חצרוני מקנדה, והוא סיפר שהחנוכייה הגדולה שבנה נמצאת על גג באחד הרחובות באי.

"צירפנו אלינו כמה ישראלים ופשוט דילגנו מגג לגג… המקומיים שלא רגילים לפעילות חב"דית, היו די מופתעים מהבחורים לבושי חליפות ומגבעות המדלגים מגג לגג. לבסוף, לאחר לא מעט חיפושים, נמצאה החנוכייה. החנוכיה נצבעה מחדש והוצבה במרכז האי כשסביבה מתקבצים מטיילים רבים, נרגשים לא פחות מאתנו. זה היה היום הראשון וגם האירוע הראשון שלנו במקום ומאז הפעילות הולכת ומתעצמת עם הזמן. מי שסייע לנו רבות בתחילת הדרך, היו השלוחים ב'פלאיה'. ובכלל, תמיד אנחנו מתייעצים ונעזרים בהם".

בחודשים הראשונים שימש החדר בבית מלון כבית חב"ד. בבוקר המיטות היו מתקפלות והופכות לכיסאות, ובשבתות השלוחים היו שוכרים את אחת המסעדות באי ומקיימים שם את תפילות וסעודות השבת. ברור היה להם שאי אפשר להמשיך כך, והם חיפשו במקביל אחר מבנה מתאים שיאכלס את הפעילות כולה. זו לא הייתה משימה קלה.

לבסוף נמצא מבנה מתאים, אותו גם שיפצו בהמשך, ברחוב מרכזי באי. כך כל מי שמגיע לאי, פוקד את המקום. השיפוצים של המקום נערכו במקביל לפעילות הראשונית של בית חב"ד.

"חברים טובים סייעו לנו לרכוש את השולחנות והכיסאות. בשבת הראשונה ישבנו לאור נרות. חברים שהתבררו כשותפים ממש מהקהילה של הרב מוטי ענתי שהגיעו לבית חב"ד תרמו סכום יפה, בעזרתו נרכשו מזגנים. נציין כי האי שוכן סמוך לקו המשווה והקיץ בו נמשך לאורך רוב השנה. באחד מימי חג הפורים, המטיילים, אשר ביניהם אנשים בעלי אמצעים כלכליים, אספו סכום כסף בזכותו סודר נושא התאורה וכן נבנה מטבח שמאכיל מאות מטיילים מדי שבוע".

ניצחון האור על החושך

"הרבי אומר שענייני קדושה תמיד באים בקושי ו"כל ההתחלות קשות". והנה, יום שישי אחד, כחצי שנה לאחר תחילת הפעילות, בעודנו בעיצומן של הכנות השבת לקראת בואם של עשרות מטיילים שעתידים להגיע בערב, דפקו שני שוטרים על הדלת, נכנסו פנימה והודיעו שיש לנו עשר דקות לצאת מהמקום. הם הציגו צו לסגירת המקום. היינו בהלם, אך נאחזנו בהוראת הרבי והמשכנו בהכנות לשבת".

"חלפו עשר דקות, ושוטר נוסף הגיע כשהוא מצויד בצו ובידיו סליל מדבקות. השוטרים עלו לקומה העליונה, סגרו את הדלתות והדביקו עליהם מדבקות משטרתיות. 'אם הדבק הזה מוסר, תקבלו קנס גבוה', הזהיר אותנו הקצין. בתוך כמה דקות מצאנו את עצמנו מחוץ למבנה כשכל הדלתות נעולות. בעלי החנויות השכנות עמדו סביבנו כשהם שמחים לאיד".

"השוטרים הפנו אותנו אל משרדי העיריה, וכך עשינו. היינו בטוחים שנשלם קנס כלשהו והמקום ייפתח מחדש, אך לא כן היה. העבירו אותנו מפקיד למשנהו, כשבכל מקום שמענו האשמות חסרות שחר. היינו זקוקים באופן מיידי לסכומי כסף גדולים על מנת לשלם קנסות וכו׳ והמטיילים שהיו באותה עת ב'איסלה' סייעו לנו בצורה מרגשת ביותר. באופן מפתיע, אחד המטיילים שאימץ לו כאג'נדה לטייל מבלי להוציא דולר, תוך כדי שהוא מסתמך על אחרים, שלף לראשונה את כרטיס האשראי שלו ותרם סכום נאה״.

"כשעברו שבועיים והבנו שדברים לא זזים, הפעלנו אנשים מהקהילה במקסיקו סיטי. אחד מהם שלח לנו כמה עורכי דין מומחים כדי שיסייעו לנו בפעילות מול העירייה. לאורך כל הזמן הזה, קיבלנו ברכות מהרבי באמצעות ה'אגרות קודש׳, מכתבים שעודדו אותנו. לבסוף, ולאחר שהבינה הנהלת העירייה שייתכן ובקרוב נפרסם בעיתון הנפוץ ביותר במקסיקו כתבה גדולה על כך שהעירייה פועלת נגד אתרי היהדות באי, חזרה בה מכול הדרישות המגוחכות, וכעבור שבועיים, בערב שבת, הותר לנו לשוב ולפעול במקום באופן חופשי. כמובן שמיד נכנסנו והתחלנו בהכנות לשבת, כאשר המטיילים מסייעים לנו בהתלהבות ובשמחה, אשר בשיאה נערכה התוועדות גדולה לאחר תפילת שחרית בה סופרו ניסי הקב״ה איתנו והתקבלו החלטות טובות״.

"סוחרים אמרו לנו שבדרך כלל לוקח ששה חודשים לפתוח מחדש עסק שנסגר על ידי המשטרה, והם נדהמים שזה לקח לנו שבועיים בלבד. עם הזמן, נודע לנו כי מאחורי צו הסגירה היו בני זוג מקומיים, מקסיקנים אמידים שברשותם כמה בתי מלון ובתי עסק. הללו חששו מהצלחתנו, ומכיוון שהייתה להם השפעה רבה במסדרונות העירייה, הם פעלו לסגור את בית חב"ד. כשכל העניין הסתיים, לא ידענו כיצד להתייחס אליהם מכאן ואילך, שכן חלק גדול מפעילותינו הוא סיוע במקומות לינה למטיילים״.

"כתבנו על-כך לרבי והתשובה כולה הייתה להוסיף באור ולא להתעסק עם החושך. לאור זאת הכנו סטיקר בעניין שבע מצוות בני נח, וביקשנו לקבוע פגישה עם בני הזוג. הם הסכימו ונדהמו לראות שאנחנו כלל לא כועסים. במקום לדבר על בית חב"ד, סיפרנו להם על שבע המצוות, על הרבי ועל חב"ד. הם מאוד התרגשו וביקשו ללמוד עוד ועוד. מאז מתקיים בנו הפסוק 'גם אויביו ישלים עמו'. הם הפכו להיות המסייעים הכי גדולים שלנו. כשיש לנו בעיה מול העירייה, אנחנו פונים אליהם והם פותרים הכול. בכל אירוע הם מוזמנים ונהנים להיות שותפים לפעילות"…

"נשמות אני עשיתי"

בבית חב"ד 'איסלה' מקדישים מחשבה בכל הקשור לשמירת קשר עם המבקרים והאורחים. "אנחנו עושים מאמץ גדול שלביקור אצלנו יהיה המשך.

בימים אלו אנו נמצאים בביקור בארץ הקודש, ומדי שבת אנחנו מארחים מטיילים שהיו אצלנו. לצד הזיכרונות מבית חב"ד, אנחנו מדברים על הצורך להעמיק את הזהות היהודית ולהתקדם בתורה ומצוות.

בשלב זה מצטרף הרב מנדי לראיון ובפיהם של השלוחים סיפורים רבים על צעירים שהתקרבו ליהדות. כך למשל מספר הרב מנדי על "שלושה מטיילים שהגיעו אלינו לבית חב"ד במסגרת טיול שאחרי צבא. הם נכנסו לבית חב"ד בשושן פורים בכדי להניח את התיקים עד שימצאו מלון מתאים. באותו ערב התקיימה התוועדות פורים מרכזית ב׳פלאיה׳ – בבית חב״ד של הרב חיים ברוד, אליה הגיעו שלוחים ומטיילים מבתי חב״ד באזור. הזמנתי אותם להתוועדות והם נענו בשמחה״.

"ההתוועדות נמשכה כל הלילה, ובמהלכה קיבלו על עצמם השלשה החלטות טובות, כאשר אחד מהם – נתנאל, קיבל על עצמו להניח תפילין בכל יום ואכן מאז החל לפקוד את בית חב״ד מדי יום ביומו. מ'איסלה' הוא המשיך לטייל במרכז אמריקה וביקר בעוד עשרה בתי חב"ד. בכל מקום התחזק עוד ועוד בתורה ומצוות, ובסיום הטיול, טרם חזרתו הביתה, עשה עצירת בינים ארוכה ב-770, שם נשאר תקופה ארוכה והפך להיות חלק מבית חיינו, 'תמים' אמיתי. חצי שנה שהה שם, כשהוא משתתף בשיעורי חסידות, טבילה במקווה, תפילה והתוועדויות עם הרבי. לאחר שקיבל ברכה מהרבי, חזר ארצה ופתח עסק של מזכרות ותמונות בהרצליה, כשהקשר שלו מתהדק עם פעילי חב"ד בעיר. עם הזמן עסקיו התרחבו, והוא עצמו זכה לחזור עוד פעמיים ל-770".

מקרה זה הוא דוגמה לסיפור אחד מני רבים של צעירים שהתקרבו ליהדות, מלבד עוד רבים שקיבלו על עצמם להניח תפילין בקביעות, או להדליק נרות שבת קודש.

איך מצליחים לחולל שינוי כזה פנימי ועמוק אצל אנשים?

"זה הכול מהרבי, אנחנו רק 'הצינור' שזוכה להיות בין הרבי לאותם צעירים.  השיטה הכי טובה היא לעשות זאת בצורה פשוטה, מתוך הלב. נקודה זאת התחדדה אצלי לאחרונה על ידי אחד המטיילים שהגיע אלינו מארץ ישראל. הלה מתווך ואיש נדל"ן מהגדולים במרכז הארץ. ביקשנו להתייעץ איתו לגבי שטח שרצינו לקנות. 'אתם נמצאים בהתלבטות ובאמת לא יודעים מה לעשות'? כשהשבנו בחיוב, הרביץ בנו מוסר: 'אני אומר לכם מה אני עושה לפני כל עסקה, כולל עסקאות שאינני מתלבט בהן: אני כותב לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'. אם יש תשובה חיובית, אני יודע שיש ברכה בעסקה; ואם לא – אז גם אם היא נראית לי משתלמת, אני לא חותם עליה. אז אתם – שלוחיו של הרבי לא יודעים מה לעשות?׳

עבורנו זה היה שיעור מדהים עד כמה אלוקות מתקבלת בפשטות. צריך רק לומר את הדברים בלי פשט'לאך".

הגבורה של משה לוי

שבת הוא יום נפלא בכל בית חב"ד, ובייחוד בבתי חב"ד למטיילים. צעירים רבים מבקשים לחוש תחושה יהודית, או להיזכר בבית, והם פוקדים את בית חב"ד – ביתם לתפילות ולסעודות השבת. אך ב'איסלה' אותה תחושה מורגשת מדי יום, כשאת הבוקר פותחים השלוחים בשיעור חסידות ולאחר-מכן מתקיימת תפילה ולאחריה ארוחת בוקר משותפת. הקשר הטוב והקרוב שנוצר, והעובדה שאף אחד לא ממהר לדרכו, מייצרים פתיחות גדולה. אנשים מוכנים לשמוע ורבים מתקרבים לשיעורי תורה ומקבלים החלטות טובות בשמירת מצוות.

לפני כשנתיים, הפתיע אחד המטיילים וסיפר סיפור מרגש. אותו מטייל, עידו גלילי שמו, השתתף בשיעור החסידות ואחריו ביקש לשתף את הנוכחים בסיפור אישי.

הוא סיפר כי לפני כמה שנים שימש כמפקד בחטיבת 'גבעתי'. הייתה תקופה שהמוראל והמוטיבציה של לוחמיו הייתה ירודה. הוא חשב רבות מה לעשות וכיצד לנהוג, ולבסוף החליט לאסוף את כולם ולהרביץ בהם דיבורים על 'אהבת הארץ' ו'היסטוריה יהודית'. דקות ארוכות דיבר והם הקשיבו, אך נראה היה שהדברים לא פעלו את פעולתם, ותחושת המרמור רק התעצמה.

כשהוא האזין לשיחות שבקעו מאוהלי החיילים, קיבל אישור לתחושתו. עידו הבין שהוא חייב לעשות דבר מה שיעלה את המוראל. הוא עלה אל המפקדה, שם נבר בספריה ומצא ספר המתעד את כל החיילים שזכו לקבל אותות גבורה מצה"ל. רובם ככולם כבר לא היו בין החיים, מלבד אחד, משה לוי שמו, שזכה לקבל אות גבורה על שסיכן את חייו במלחמת יום הכיפורים כדי להציל את חייליו. הוא קרא את סיפורו, אסף שוב את חייליו וסיפר להם את הסיפור. כעת נראה היה שהדברים מצאו מסילות לליבותיהם.

החיילים נתמלאו במוטיבציה ופעלו כמצופה מהם. לאחר כמה חודשים עידו השתחרר מהשירות הצבאי, אך קודם לכן הוזמן להשתתף במסע בפולין בעקבות מחנות ההשמדה לצד קצינים מכול יחידות צה"ל. כשהגיעו לבית המלון בפולין, הודיעו להם שיזכו להרצאה מפי אחד מטובי לוחמי צה"ל בעבר. כמה נדהם לראות את משה לוי בכבודו ובעצמו שסיפר את סיפורו. עידו הקצין ניגש אליו לאחר ההרצאה, וסיפר לו עד כמה הוא שמח לפגשו, וסיפר לו כיצד סיפורו שלו העלה את המוראל לחייליו.

"באותו ערב ניגשתי אליו – מספר עידו גלילי – והוא סיפר לי את סיפור הצלתו המופלא, ולאחר מכן הוסיף וסיפר כי זכה להיות בפגישה עם הרבי במסגרת קבוצת 'מצויני צה"ל' שהגיעה לרבי, ולאחר מכן אף זכה ליחידות פרטית, שם הרבי עודד אותו להתחיל להניח תפילין. לא אף זאת, אלא הרבי ביקשו להיכנס לחדר המזכירות, שם כבר המתינו לו אצל המזכיר זוג תפילין… ומאז – הדבר הראשון שהוא עושה בבוקר, זה להניח תפילין".

"את הסיפור הזה סיפר עידו אצלנו בבית חב"ד מול מטיילים ישראלים אחרים, ומה אומר? הסיפור הזה היה שווה לא פחות מעשרות שיעורי חסידות. ההתרגשות שם הייתה גדולה וקריאות ההתפעלות נשמעו מכולם. הכי מרגש מבחינתי היה לשמוע מעידו, שאינו בחור דתי, שלאחר ששמע את הסיפור מפי משה לוי, שגם הוא לא יפספס בוקר מבלי שיניח תפילין".

בתוך זמן קצר הצלחתם להניע פעילות בסדר גודל עצום, איך מצליחים לגייס כסף לכל הפעילות הזו?

"כשפועלים ועושים, הברכה מגיעה", מסבירים השלוחים, ומבקשים לשתף אותנו בקוריוז קטן כתשובה. "בערב פסח לפני שנתיים, היו לנו הוצאות רבות וכשהגענו כמה ימים לפני ליל הסדר, לא נותרו לנו אמצעים כספיים. כתבנו לרבי וביקשנו ברכה. התשובה שקיבלנו באמצעות ה'אגרות קודש' עסקה כולה בחיזוק האמונה שהכול בידי שמים. הבנו שעלינו להמשיך כרגיל ומה' תגיע הישועה, וכך עשינו.

"יום לפני ליל הסדר הגיע לבית חב"ד ישראלי וסיפר שפגש בחור יהודי אמיד מאוד המתגורר באי 'קנקון' הסמוך, וזה סיפר לו שיש לו רצון עז לפגוש חסיד חב"ד משלוחי הרבי. הצטרפתי אל הישראלי הזה, בעוד מנדי המשיך את ההכנות לחג. הגענו לבית המפואר של היהודי ב'קנקון'. אותו יהודי בגיל העמידה הראה לי דולר שקיבל מהרבי, ולהפתעתי סיפר שיש לו הכרת תודה גדולה לרבי, ומה שאבקש ממנו לעזור לנו, יעשה זאת בשמחה. הייתי המום״.
״עשיתי חשבון מהיר כמה כסף נצטרך כדי לערוך את ליל סדר וכן פעילות ביד רחבה במהלך ימי חג הפסח, ונקבתי בסכום של עשרת אלפים דולר. האיש קם ממקומו, הלך לחדרו וחזר משם עם מעטפה ובה עשרת אלפים דולר במזומן… כוחה של אמונה".

השלוחים מבקשים לציין כי במשך השנתיים האחרונות הם נעזרים בייעוץ ארגוני מקצועי, המעצים את יכולותיהם הגשמיות והרוחניות בבניית חזון ארוך טווח לאור הוראות הרבי מלך המשיח בשליחות והכנת תכניות עבודה לפעילויות וגיוס משאבים ורואים בכך סייעתא דשמייא גדולה והצלחה רבה.

כיצד אתם פועלים בכל הקשור להפצת בשורת הגאולה?

"אנחנו מדברים על בשורת הגאולה והגואל בפשטות ובטבעיות, וגם המטיילים מקבלים זאת כך. כאשר מכריזים 'יחי אדוננו', ואומרים שהרבי מלך המשיח באופן הכי טבעי בעולם – כך זה גם מתקבל.

"אני רואה במוחש שהעולם כבר מוכן לגאולה, ואפילו הגויים. יש חנויות רבות באי שעל חלון הראווה תלויה תמונה של הרבי. הם יודעים שהרבי הוא אבא שלנו ושל כל העולם. כשאנחנו חוזרים מ-770, הם שואלים אותנו אם נסענו לבקר את 'אבא'. אנחנו מקפידים לקנות להם ספרים בספרדית על שמירת מצוות והספרים עוברים מאחד לשני. בימים האחרונים אנחנו עובדים על 'פיילוט' של לימוד 'שבע מצוות בני נח' בבתי הספר הנמצאים באי.

"העולם כולו מוכן לגאולה. כשמעבירים את המסר בצורה נכונה, ובפשיטות של אמונה עמוקה, זה רק מקרב אנשים. לכולם ברור שאם אנחנו עוזבים את החיים הנוחים בארץ ישראל, או כל קהילה חרדית אחרת בעולם, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאנחנו עוסקים בשליחותו של הרבי להביא לימות המשיח".

התפתחות בפתח

בבית חב"ד 'איסלה' לא שוקטים על השמרים, ובימים אלו נשלמות ההכנות לרכישת שטח ובניית בית חב"ד גדול, אשר יכיל מקווה טהרה, בית הארחה, בית כנסת ואולם פעילות, וכן מסעדות כשרות, חלבית ובשרית.

בסיום הראיון מבקש הרב יוסי להודות לרעייתו השליחה הגב' רבקה על העזרה הרבה ועל התמיכה לאורך כל הפעילות. לדבריו, לצד הפעילות הענפה עם הגברים, היא עורכת פעילות רבגונית עם המטיילות.

בימים אלו ישנה שמחה גדולה בקרב ידידי בית חב"ד כאשר הרב מנחם מענדל דיין, נישא לרעייתו רוחמה, והשניים מתעתדים לשוב יחד ל'איסלה', ולתגבר ביתר שאת את הפעילות ב'איסלה' ולהכינה לקראת קבלת פני משיח.