-
שנת תשי"א לפני 75 שנים, אי שם בעיר ארפוד בקצה מרוקו, במפגש בין שליח הרבי לרב העיר, התחיל הקשר בין ליובאוויטש לצדיק המקובל הבבא סאלי, אשר הערב מציינים את יום ההילולא שלו • מאת: שניאור זלמן ברגר • לקריאה
יוסי סולומון|ג׳ בשבט ה׳תשפ״ושניאור זלמן ברגר, עורך תולדות חב"ד במרוקו
היה זה כאשר הרב שלמה מטוסוב שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו, ערך מסע בין עיירות וכפרים רחוקים כדי להקים מוסדות חב"דיים בהם ילמדו תורה ויטעמו חסידות וכאשר הגיע לארפוד נפגש עם הרב הראשי ואב בית הדין רבי ישראל אבוחצירא ועד מהרה הוחלט על הקמת ישיבה.
אודות התחלת הקשר בין ליובאוויטש והבבא סאלי ועל פרשית ניסיון ההגירה לארצות הברית ועוד פרטים מרתקים אודות הקשר בין הרבי והבבא סאלי, להלן מתוך הספר תולדות חב"ד במרוקו, אשר במסגרת הכנתו ערכתי ראיונות עם שלוחי הרבי למרוקו ובני משפחתם, איתרתי מידע רב ולא ידוע בארכיון מטוסוב ובמקביל ערכתי תחקיר מעמיק, וכך הופק תיעוד מיוחד אודות פעילות שלוחי הרבי במרוקו, והקשר המיוחד של הרבי עם רבני מרוקו ובראשם הבבא סאלי.
***
האדמו"ר המקובל האלוקי רבי ישראל אבוחצירא, ה"בבא סאלי" זצ"ל, מגדולי מנהיגי יהדות מרוקו, מקובל ומלומד בניסים, היה בקשר מיוחד עם שלוחי הרבי במרוקו, בצרפת ובארץ הקודש.רבי ישראל אבוחצירא נולד בראש השנה שנת תר"נ בעיר ריסאני במחוז תפילאלת שבמרוקו, לאביו המקובל רבי מסעוד אבוחצירא בנו של המלומד בניסים הגאון רבי יעקב אבוחצירא בעל ה"אביר יעקב". הסבא הרב יעקב אבוחצירא חיבר ספרים קדושים בתורת הנגלה ובתורת הנסתר ובהם: "מחשוף הלבן" ו"פיתוחי חותם". ה"בבא סאלי" מגיל צעיר נהג להרבות בתעניות וסיגופים, היה פרוש מענייני עולם הזה, ושקד על לימוד תורת הנגלה והנסתר, בהתבודדות, שמונה עשרה שעות ביממה מידי יום ביומו. השקידה, ההתמדה והפרישות, העלוהו לקדושה וגאונות כאחד הגדולים בדורות קודמים. וכבר בגיל צעיר מספרים שחולל ישועות ונפלאות.
בגיל צעיר התייתם מאביו ובשנים הבאות התמנה לראש הישיבה בעיר מגוריו במקום אביו. בהיותו בן שלושים ואחת ביקר בארץ הקודש, ושהה בה שנה אחת בה הסתופף בצל חכמי ירושלים בישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה. כאשר שב למרוקו, השתקע בעיר בודניב ובשנת תרצ"ג נסע שוב לארץ ישראל ולמד בחברותא עם הרב עזרא עטיה בישיבת פורת יוסף.
בשנת ת"ש מונה לרבה של ארפוד, ובכך מילא את מקום אחיו הרב דוד אבוחצירא הי"ד שנהרג על ידי מנהיג מוסלמי בזמן המלחמה עם הצרפתים. ובארפוד החל הקשר עם חב"ד, כאשר בחודש אייר תשי"א, אז הגיע הרב שלמה מטוסוב לארפוד, והקים במקום תלמוד תורה, בסיוע הבבא סאלי. ובתקופה הבאה, יחד פעלו באינטנסיביות להרחבת התלמוד תורה, ובמילים אחרות, להציל ילדים יהודים מלימוד בבית ספר צרפתי שם למדו לימודים זרים בלבד, והעברת תלמידים אלו למוסד החב"די בו לומדים לימודי קודש. בין הרב מטוסוב והבבא סאלי, נוצר קשר מכתבים רצוף, ולעיתים היה הרב מטוסוב יוצא למסע ארוך ומפרך ומגיע לארפוד הרחוקה, ובה נפגש עם הבבא סאלי, ויחד ממשיכים לפעול למען יהודי הקהילה בכלל והילדים בפרט, ובזכות פועלם התלמוד תורה התפתח וקול התורה נשמע היטב בארפוד.
בעת ביקורי הרב מטוסוב בארפוד, התארח בבית הבבא סאלי, שם היה הרב מטוסוב ביחד עם הרב מאיר אבוחצירא (הבבא מאיר) יושבים בלילות ומשוחחים בדברי תורה וחסידות ולעיתים היו יושבים יחדיו, הבבא סאלי, הבבא מאיר והרב מטוסוב, והוגים בתורה ומדברים דברי חסידות.
הרב מטוסוב כמעט ולא דיבר על עצמו, אך ברבות הימים סיפר לפני בניו מעט מן המעט אודות פרטי השיחות ודברי התורה שהתגלגלו באותם לילות בבית משפחת אבוחצירא. בין הדברים גם דברי הבבא סאלי על חילוקים בקבלה שבין מנהגי הספרדים ולמנהגי האשכנזים, ואודות ספר התניא קדישא, ועוד דברים עתיקי עולם.
וכאשר הבבא סאלי היה מגיע לקזבלנקה, התארח אצל עשיר גדול בשם מר שיטרית, ובכל פעם שהגיע, מיד הודיע לרב מטוסוב, אשר היה מגיע לבקרו יחד עם ילדיו הקטנים. ובנו הרב יוסף יצחק זוכר זאת: "היינו נכנסים בהדרת כבוד גדולה, ידענו כי הבבא סאלי צדיק גדול. הבבא סאלי היה משוחח עם אבא באריכות, אך כמובן מפני גילי לא הבנתי על מה נסובו שיחות אלו. מלבד זאת הבבא סאלי היה מבקר בישיבה, לפעמים היה זה כדי לטבול במקוה טהרה, וכאשר היה מגיע, באיזו שעה שתהיה, היו מיד מחממים את המים לכבוד הצדיק.
יום אחד, באחת ההפסקות נכנסתי למשרד של אבא, בבניין הישיבה, והנה הבבא סאלי יושב עמו, ואבא אמר כי זה בנו, ומיד הבבא סאלי פנה אלי, וביקש שאומר תניא בעל פה, הייתי אז שמונה, והתחלתי פרק א' בתניא ולאחר מכן בחן אותי במשנה וגמרא ולסיום הניח ידו על ראשי, בירכני, והרעיף עלי נשיקה".

"איש כללי ומנהיג בישראל"
בשלהי שנת תשי"א עלה ה'בבא סאלי' לארץ הקודש, כדי להתרחק ממנהיגות ציבורית ואף שקל להגר לארצות הברית, כדי להתנתק מהציבור שלו ולשקוע בלימוד התורה ועבודת ה', על כך כתב לרבי, וביקש את עצתו, והרבי השיבו כי בגין השפעתו הברוכה על היהודים הספרדים עליו לפעול עמם ולא להתנתק מהם. המכתב ארוך מפורט ומנומק, והנה כמה ציטוטים ממנו:
"הרה"ג הרה"ח בנם של קדושי עליון, ענץ עץ עבות מנהל עדתו במישרים בר אורין ובר אבהן שלשלת היוחסין כו' וכו' מוהר"ר ישראל שליט"א שלום וברכה!
בנועם קבלת יקרת אגרתו מראש ומקדם וגם אגרת השנית הזאת משלהי אדר […] ואבוא בזה בהצעת חוות דעתי בשאלתו שאלת חכם חצי תשובה וחכם ומנהיג בישראל עוד יותר מזה [..] אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לאה"ק ת"ו ויש סברא אשר אולי יסע לארצות הברית […]"יש לו גם הכח לפעול בכלל ובפרט בהקהלות דאחינו הספרדים […] וכיון שזיכה השי"ת את כהדר"ג להיות איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, הנה בטוח הדבר שניתנו לו גם כן הכחות להביא את זה בפועל בחיי היום יומי של כל המושפעים ונשמעים לקולו […] הרי זהו גם כן הדרך בה יתעלה איש הכללי למדריגת השלימות שאלי' שואפת נשמתו החצובה מתחת כסא הכבוד ואשר שרשה היא למעלה מעלה עד אין קץ […]
"מובן מכל הנ"ל אשר בהיות כהדר"ג שליט"א בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה' ומשתוקקים לקבל הוראות בעבודת השי"ת וקבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוה הנה זהו תפקידו חובתו וזכותו לעשות בזה מדי יום ביומו […] זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור לצאת במלחמה נגד היצר קליפות וס"א בראש צבאות אנשי קהלות הקדש המושפעים ונשמעים לרצונו ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו ית' בכל סביבתם אשר אין עוד מלבדו כפשוטו ממש, שהכל הוא אלקות".
המכתב הנזכר נשלח אל ה'בבא סאלי', ובו ביום – ט' ניסן תשי"ב – שלח הרבי מכתב אל הרב אליעזר קרסיק (רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת חב"ד בתל אביב ויו"ר אגודת חסידי חב"ד וגם דודו של הרב שלמה מטוסוב) אליו צורף העתק המכתב ל'בבא סאלי'. במכתב מורה הרבי לרב קרסיק להיפגש עם ה'בבא סאלי'. יחד עם העסקן החב"די הנודע חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד ר' פיני'ע אלטהויז, נסע הרב קרסיק אל ה'בבא סאלי', שטען בפניהם כי הוא ביקש עצה לנסיעה לארצות הברית, ואילו הרבי מדבר איתו על החובה להישאר בארץ.
הרבי השיב באגרת אל הרב קרסיק, בתודות על הביקור, והבהיר כי חוות דעתו ברורה, וכנראה שדעת הבבא סאלי אינה מתאימה לחוות דעת זו. אך כעבור שנה, כאשר הרב בנימין גורודצקי אשר כבר הכיר את הבבא סאלי ובנו הבבא מאיר במרוקו, ביקר בארץ הקודש, הורהו הרבי לבקר אצל ה"בבא סאלי", מכיוון שהיה חשש שאין דעתו נוחה מהוראת הרבי אליו.
בעת ביקור הרב גורודצקי, אמר הרב אבוחצירא שאינו מהרהר אחר דברי הרבי, והחליט להישאר בארץ הקודש ולהמשיך בפעילות למען הכלל. כך התגלה למפרע ששליחות החסידים בשם הרבי התבצעה על הצד היותר טוב, ודברי הרבי שהוסברו על ידו התקבלו בצורה טובה ובנחת על ידי הרב אבוחצירא.
כתוצאה מדברי הרבי נשאר הבבא סאלי בארץ הקודש במשך כמה שנים, ובשנת תשי"ד שב למרוקו שם המשיך לפעול בקרב היהודים, כאשר מפעם לפעם נוסע לצרפת כדי לחזק את יהודי מרוקו שהתיישבו שם.
כל הלילה למד
בעת ששב למרוקו, התפעל עד מאוד ממוסדות אוהלי יוסף יצחק שהוקמו בכל מקום ומקום, ושיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר. הרבי היה שולח אליו למרוקו ספרי חב"ד, והוא היה שולח את ספרי סבו רבי יעקב אבוחצירא זצ"ל.
בתקופות בהן שהה בצרפת, לפני הימים הנוראים ביקש להתבודד ולעסוק בעבודת הבורא, לכן מספר פעמים שהה בחודש אלול ובימים הנוראים, בישיבת תומכי תמימים בברינואה. הנהלת הישיבה הכינה עבורו בכל פעם שני חדרים ושם היה עוסק בלימוד התורה ובתפילות.
הרב יהושע חדד ע"ה – אז תלמיד הישיבה בברינואה ובשנים הבאות רב ושליח במילנו, סיפר כי בחודש אלול שנת תשט"ז, זכה להיות ה"חברותא" של הבבא סאלי ללימוד ליקוטי תורה. הוא זוכר שלפנות בוקר לאחר הלימוד של כל הלילה, היו מסדרים עבורו מניין והיה מתפלל שחרית ואחר כך הולך לנוח.
השליח לקזבלנקה הרב שלום איידלמן ע"ה הכיר את הבבא סאלי בתקופה בה טרם יצא לשליחות במרוקו ולמד בישיבה בברינואה: "כשהייתי קודם בר מצוה בישיבה בברינואה, הוא פעם בא ונשאר שם חודש ימים, וביקש ספר של קבלה והבאתי לו את הספר, והוא לא ישן כל הלילה, ישב על כסא נמוך כמעט על הארץ, בבוקר החזיר לי ונתן לי תודה, כל הלילה למד".
בשנים ההם, הבבא סאלי שהה בצרפת ומרוקו לסירוגין, ונטל חלק באירועים חב"דיים. למשל בשנת תשט"ז בעת שהותו בארפוד, נטל חלק בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז, שאורגנה על ידי המיועד להיות חתן נכדתו – הרב מכלוף קריספין, ובהתוועדות זו לאחר שנאם מענינא דיומא, סיפר גם על התוועדות י"ב תמוז שנה קודם בפריז, בה נטל חלק.
בשנת תשכ"ד עלה שוב לארץ הקודש והמשיך בפעילות ציבורית עניפה והשפעתו האדירה ידועה לכל. בתחילה התגורר ביבנה ובאשקלון, ובשנת תש"ל, השתקע בנתיבות. בשנים אלו, שמו התפרסם בכל רחבי תבל, ואלפים רבים היו פוקדים את ביתו ומבקשים ברכות, והיה פועל ישועות בתפילותיו באופן ניסי ומופלא. בתקופה בה שהה בארץ הקודש, המשיך לשמור על קשר חם עם הרבי וחסידיו, ותמך בהתלהבות רבה, במבצעי הרבי, מבצע תפילין, מבצע נש"ק, מיהו יהודי, ספר תורה של ילדי ישראל ועוד.
חתנו הרב ישר אדרעי הוא מנהל בית חב"ד בנתיבות, והוא סיפר: "פעם הביאו לבבא סאלי, פרוסת עוגת דבש שהרבי שלח אליו. הוא שמח על זה כמוצא שלל רב, מיד קרא לי ולכל בני הבית וחילק בשמחה עצומה חתיכה קטנה לכל אחד ואחת, באומרו שזכות גדולה היא לנו וסגולה נפלאה, לאכול מהעוגה שהרבי שלח".
את עבודתו הקדושה בלימוד בתורה ובעבודת ה', המשיך בהתמדה מופלאה גם בתקופה האחרונה לחייו, כאשר היה חולה וחלש. הסתלק בד' שבט תשד"מ, והוא בן צ"ד.
בעקבות הסתלקותו, שיגר הרבי אגרת ניחומין מיוחדת לבני המשפחה: "משפחת אבוחצירא שליט"א. מאוד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ד' אוצרו ישב על מדין ומצודתו היתה פרוסה, וכו', מוהר"ר ישראל ע"ה. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים".

תגיות: הבבא סאלי, הרבי, שניאור זלמן ברגר
כתבות נוספות שיעניינו אותך:










