7 ימים של תחיית המתים! • הרב יוסף הרוניין

הרב יוסף הרוניין, מגזין דרך המלך

השיחות האלה מופשטות, לא מובנות, וזה חומר עמוק מידי!

אלה, פחות או יותר. הם רשימת הצעקות שמשמיעה הנפש הבהמית שלנו, ממעמקי ליבה טרם בואנו ללמוד את השיחות המכונות בפי החסידים – "שיחות הדבר מלכות".

והאמת שאפשר להבין את הפחד שלה, היא יודעת מה הולך לקרות לה רגע אחרי שנתחיל ללמוד לעומק, כן, היא שמעה רבות על הטקסט המרהיב שנקרא "שחיטת שור הבר והלויתן".

ומבינה היטב לאן מוליך אותה הלימוד של השיחות האלה..

רק מה, שיש כאן באמת בעיה, אם תנסו להתווכח איתה כנראה שתצאו בשן ועין.

הכלל אומר שלא מנסים להתווכח עם בהמה ובטח שלא עם בהמה מפוחדת!. 

אז מה כן עושים? 

קודם כל הולכים ללמוד את הספר הפסיכולוגיה הכי מתקדם בעולם, שמדבר על כל סוגי הנפשות וגם של הבהמות: "ספר התניא".

אך בכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר. רציתי לשתף בניצחון אחד קטן ומתוק, רגע מרגש שבו הבהמה האישית שלי הודתה בפה מלא: "אפשר לחיות משיח, אפשר ללמוד וליישם את שיחות ה'דבר מלכות' בחיי היום היום!".

פטנט גאולתי

אחד מהפטנטים שמצאתי ללמוד ענייני גאולה ומשיח  ואת שיחות הדבר מלכות, באופן כזה שגם הנפש הבהמית שלי תסכים, זה פשוט ללמד אנשים אחרים. קובעים זמן קבוע שבו אתה צריך להעביר בעצמך את השיעור. זה מכניס את הבמה הנחמדה שלנו לפינה מאתגרת, היא לא רוצה פדיחות ולא אוהבת להתבייש, וממילא שמגיע הזמן למסור את השיעור צריך להתכונן וללמוד היטב.

רגע של גאולה

הכל התחיל אחרי שהעברתי שיעור בשיחת דבר מלכות תולדות, לקבוצת יהודים שאינם נמנים על חסידי חב"ד, באופן הגלוי של העניין. וחלקם גם לא נמנים על ציבור חובשי הכיפות באופן גלוי.

אחד מהדברים שהרבי מסביר בשיחה, שבשניה הראשונה של הבוקר, עוד לפני אמירת 'מודה אני', מאירה אצל יהודי עצם הנשמה, ושזה הזמן הטוב ביותר לחשוב על משיח. 

כהחלטה טובה מהלימוד, הצעתי לחברי השיעור לעשות אתגר משותף של- 7 ימים. שבהם אשאל אותם כל בוקר:" מי הצליח לחשוב על משיח ישר בשניה הראשונה של הבוקר?".

ב"ה האתגר התקבל בברכה ובסיומו הגענו לשמונים אחוזי הצלחה.

תוך כדי האתגר קיבלתי תגובות מרגשות מחברי השיעור, שכולם מעידות על הפעולה העצומה שהאתגר פעל בנפשם. עד כדי כך שאחד מהם אמר לי:"אני לא מסוגל לקום בבוקר מהמיטה, בגלל כמות האנרגיה הטובה שזה נותן לי, אני פשוט רוצה להישאר במיטה ולהמשיך להתבונן עוד ועוד". 

אבל היתה תגובה אחת שהיא זאת שהכריעה את הכף, וגרמה גם לבהמה שלי חשק ללימוד, של המון שיחות נוספות:

אחד מחברי הקבוצה שיתף אותי באחד מהבקרים שלו, בעודו מתבונן בעניני משיח וגאולה. התחיל להתרקם בדמיונו ציור תחיית המתים. ובאותו בוקר, אשתו שלא שמעה על האתגר ולא כל כך שייכת לענינים האלה באופן גלוי. פנתה אליו בתחילת היום בשאלה: "את מי הכי היית רוצה לפגוש, כשיבוא משיח ותהיה תחיית המתים?".

הסיפור הזה הוביל אותי לראות ממש באופן גלוי, שלא רק שהשיחות האלה, לא מופשטות ופרקטיות ליישום. הם גם משפיעות באופן ישיר ומהיר על כל הסביבה שלנו!

לחיים!