לימוד חסידות נותן מתיקות לחיים • לקראת חג החגים

יוסי סולומון, מגזין בית משיח

בבוקרו של ראש השנה, אפשר למצאו את דמותו עטופה בטלית, עומד לפני העמוד. פניו לא ייראו אבל קולו יישמע מתוך קפלי הטלית, מתנגן ומתחטא בנוסח החב"די המסורתי של תפילת הימים הנוראים. קולו מתחנן, עמוס רגש, וכבקי ורגיל הוא סוחף אחריו את המתפללים בבית הכנסת החב"די במרכז העיר בני ברק.

רק בתום התפילה, כשיחבוש את השטריימל שלו, ואת הקאפטע החסידית שלו, לצד הפיאות הארוכות המגולגלות סביב אוזנו, אפשר לראות את דמותו החסידית של הרב אהרן שוורץ, ששורשיה נעוצים עמוק בחסידות בעלזא, אך כיום הוא אברך משי הפורח בשדה חב"ד, ומכהן גם כמשפיע וראש כולל 'תורת הגאולה' בנתניה.

"בתור ילד וכנער התחנכתי ב'חדר' ובישיבות של חסידות בעלזא", הוא מספר על שורשיו, אך מרחיב. "יחד עם זאת, יש לי שורשים גם בחסידות חב"ד".

סבו הוא אחד החסידים הידועים בדור השביעי, הלא הוא מכניס האורחים הנודע הרב משה ירוסלבסקי ע"ה, שזכה ליחס לא רגיל מצד הרבי מה"מ. בכל שנה, בחודש תשרי, היה נוסע להסתופף בחצרות קדשנו, ומנהל שם את ארגון 'הכנסת אורחים' לאורחי המלך.

"בזכות סבא, נוכחותו של הרבי כמלך המשיח במשפחתנו, הייתה חזקה מאוד", אומר הרב שוורץ. "בכל פעם שסבי היה חוזר מהרבי, הוא היה חוזר עם סיפורי מופתים ועם השראה שהספיקה לכל השנה".

תוכל לשתף אותנו בסיפור אחד מהסבא, סיפור שאצלך הוא בבחינת 'גירסא דינקותא'?

"באחת הפעמים בהן זכה סבי להיכנס ליחידות, הוציא הרבי פתאום סכום כסף מכובד מתוך המגירה ואמר לו ש'זה עבור 'הכנסת כלה' בארץ ישראל'. סבי לא הבין למה כוונת הרבי; למי עליו למסור זאת?! 

יום–יומיים לאחר חזרתו מהרבי לבני ברק, עיר מגוריו, הוא הלך להתפלל שחרית בבית הכנסת. בהיותו ברחוב, פגש לפתע בחסיד גור בשם ר' אברהם רוטנברג שהלך עם בגדי שבת. סבא הבין כי הוא הולך כך, בשל שמחה שהוא עורך, ומיד אמר לו "מזל טוב" לבבי. בהבזק של שניה, חש בליבו, כי הכסף שהרבי שלח, מיועד ליהודי זה דווקא. מבלי אומר ודברים שלף סבא את חבילת הכסף מכיסו, ומסרה לו באמרו: "הייתי כעת ביחידות אצל הרבי מליובאוויטש, והוא שלח לך את הכסף לחתונה". 

הרב רוטנברג התפלא מאוד על הכסף, ומדוע הרבי שלח דווקא לו…

כאן התפתחה שיחה בינו לבין סבא, במהלכה שיתף את סבא במקרה שהיה עמו כמה שנים קודם לכן, כאשר עבר אצל הרבי במעמד כוס של ברכה. לפניו עבר יהודי שביקש ברכה מהרבי עבור חברו שנקלע לחובות. הרבי ענה לו שיגיד לחבר שיפסיק לקחת הלוואות… הרב רוטנברג שעמד מאחור ושמע זאת, קיבל על עצמו באותו רגע, שגם הוא לא יקח יותר הלוואות, ויחיה על פי מה שיש בידו. 

באותו יום עמד לחתן את בתו, אך בימים האחרונים הוא עמד בפני אתגר גדול, מכיוון שלא היה לו מהיכן לממן את הוצאות החתונה. אנשים טובים הציעו לו הלוואות נוחות, אבל הוא לא רצה להפר את מה שקיבל על עצמו כהוראה עקיפה מהרבי. והנה, הרבי חש בכך ממרחקים, ושלח לו דרך סבי כסף עבור כל הוצאות החתונה"… מספר הרב שוורץ, ומטעים: "הרגעים המיוחדים להם זכה סבי מהרבי, פעלו רושם עז על כל בני המשפחה".

לא מתבייש מהמלעיגים

אפשר לומר אפוא, שתקופת ילדותו ונערותו של הרב שוורץ, הייתה במעין פרשת דרכים בין בעלזא לחב"ד, כאשר את לימודיו הרשמיים הוא עושה בחצר בעלזא, אך בפועל הוא הציץ והכיר בעולמה של חב"ד.

"כבחור התחלתי ללמוד חברותא בחסידות עם המשפיע הרב זלמן לנדא", הוא מספר. "אז נודעתי מקרוב לעומק ולאור שיש לתורת החסידות להציע. הקירבה לרב לנדא גם הטמיעה בי את הכוח של הרבי כפועל ישועות ומנהיג ישראל. הוא ידע לשלב את שיחותיו הקדושות של הרבי במאמרי התניא קדישא, וכיצד הם כמכלול מאירים את הדרך בחיי היום–יום. בזכותו התחברתי בפנימיותי לחב"ד, ולאחר החתונה הפכתי לחסיד של הרבי באופן גלוי, למרות שבנושא הלבוש, לא שיניתי מכפי שנהוג בחסידות בעלזא".

מה בלימוד עם הרב לנדא תפס אותך במיוחד?

"כשהתחלנו ללמוד 'שער היחוד והאמונה', בו אדמו"ר הזקן מסביר כיצד הקב"ה בורא את העולם מחדש בכל רגע ורגע, במיוחד בליווי ביאוריו העמוקים של הרבי בנושא זה – זה פשוט כבש את ליבי. 

אני זוכר שבשבועות הראשונים בהם למדתי תניא, כשהייתי יוצא מחוץ לכותלי בית המדרש, הייתי מביט בעולם כעל יקום חדש; כזה שכל פעם מתהווה מחדש…

בהמשך הוספנו ללמוד את 'אגרת התשובה' לאדמו"ר הזקן עם שיחות הרבי על ביאורי אביו רבי לוי יצחק, בהם רואים כיצד כל מילה בתניא מדויקת ומקבלת משמעות עמוקה יותר. התניא והביאורים פשוט מאירים את החיים. הלימוד גרם לי להבין שכל החצרות הטובות, אבל יש מקום שבו האמת מאירה ללא פשרות – בתורת חב"ד".

כיצד קיבלו מכריך והסביבה הקהילתית את המעבר שלך לחב"ד?

"זו שאלה מעניינת", אומר הרב שוורץ. "בתחומים רבים אנשים נמנעים מלעשות שינויים מהותיים בחיים מחשש כיצד תגיב הסביבה. אבל אדם שמגיע להכרה שעליו לעשות שינוי, הוא צריך לעשות זאת בלי שום קשר למציאות מסביב וכיצד הסביבה תגיב לכך. כשהסביבה רואה שאני החלטי ומאמין בכל לב בדרך החדשה, היא מגיבה גם כן באהבה. אולם אם מהססים, הסביבה תגיב בלגלוג. 

אחד הפירושים שהרבי מעניק לאימרה 'ואל יבוש מפני המלעיגים', זה לא לחשוב כיצד תגיב הסביבה. על אף שבמקרה שלי, הסביבה לא הגיבה כל כך באנטי, היות וכבר היה להם ברור שחלקי בחב"ד – שכן גם יש לי אחים שעברו מבעלזא לחב"ד".

רוח ההתעוררות מקיפה את כל שכבות העם

הרב אהרן שוורץ גר בבני ברק, והוא חלק בלתי נפרד מהנוף החסידי בעיר. דמותו צנומה וצנועה, מן האנשים שממעטים לדבר ומרבים במעשים. חיוך תמידי נסוך על שפתיו. אברך שכל עניינו תורה והפצת תורה.

כמי שגדל בתוככי הציבור החרדי וחי בבני ברק, איך אתה רואה את התפשטות לימוד החסידות בעולם החרדי?

"אי אפשר שלא לראות את התנועה של צימאון שיש כיום במגזרים רחבים מאוד. בשונה ממקום שיש צימאון והולכים משם לכל הכיוונים לחפש מים לרוויה, הרי שהכול יודעים שהאמת נמצאת בתורת חסידות חב"ד, ורוצים לגמוע ממנה.

אומרים בשם אחד מגדולי ישראל, שלאחר מלחמת ששת הימים אמר, נשבה רוח של תשובה בעולם – מה חבל שרק אלה שלא שומרים תורה ומצוות לקחו ממנה…

כיום, רואים, שמלבד גל ההתקרבות מכלל שכבות הציבור, גם בציבור החרדי חשים את דברי הנביא 'והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה" – דבר ה' במשמעות הפנימית שלו, זו פנימיות התורה. אנשים מחפשים משמעות לחיים, והרבה מאוד מתחילים ללמוד שיחות ומאמרים של הרבי שנותנים להם משמעות, ולא רק רעיונות יפים על פרשת השבוע וכדומה.

פגשתי יהודי מהציבור החרדי ששיתף אותי בכך שלפני תקופה רכש סט ליקוטי שיחות והוא לומד בו כל שבוע. בכל פעם הוא מתפלא מעומק השיחות, וחוזר על רעיונות בפני מכריו. יש רבים מכלל שכבות הציבור החרדי, שאמנם כלפי חוץ אינם מזוהים עם חב"ד, אבל הם יודעים שבפנימיות התורה יש עומק. הם לא מסתפקים רק בווארטים קצרים, אלא מבקשים להעמיק ולקחת את זה למקום של 'המעשה אשר יעשון'.

לאחרונה התחלתי ללמוד עם אברך מדי שבת בבוקר לפני התפילה. מזה תקופה מסוימת שהוא לומד חסידות, והוא אמר לי שהלימוד שינה לו את כל הגישה לחיים – גם מבחינת אמונה בה', וגם מבחינת משמעות לחיים. חסידות פשוט מאירה את החיים".

כיום משמש הרב כראש כולל 'תורת הגאולה' בנתניה. זהו בוודאי אחד המקומות בהם אתם רואים את השינויים שמחוללת תורת החסידות. מהו המקום ואיזו פעילות מתרחשת בו?

"הכולל קיים למעלה מעשור, ויהודים מכל האזור באים ללמוד בין כתליו. סדר היום מתחיל כבר לפני תפילת שחרית, בסדר לימוד חסידות. לאחר תפילה וארוחת בוקר, מתקיים שיעור בתניא היומי, ולאחר כך יש לימוד הלכה בעיון. 

מרבית באי הכולל הינם מהמגזר המסורתי–דתי. דרך הכולל אנחנו רואים אפשרות לקשר אותם לרבי. 

שיטת הלימוד בכולל, זה לא רק לימוד לשם לימוד, אלא לימוד המביא לידי מעשה. אנשים שאינם חב"דים, הולכים ופותחים דוכני הנחת תפילין ובעצמם הופכים למשפיעים על הסביבה שלהם", אומר הרב שוורץ, ומשתף בסיפור שממחיש את רמת ההשפעה: "אחד מבאי הכולל שמגיע מבית מסורתי, היה מגיע מפעם לפעם ליהנות משיעורי חסידות. הלימוד, איך לא, פעל והשפיע עליו, והוא החליט להצטרף איתי לנסיעה לרבי לחודש תשרי. בעקבות הנסיעה לרבי הוא התקרב יותר לחב"ד, ומאז הוא מעמיד דוכן תפילין בכל יום שישי. רואים שכאשר הלימוד קשור לנשיא הדור, זה לא נשאר רק בשכל, אלא יורד לחיי היום–יום, עד להשפעה על עצמו ועל סביבתו. 

ישנו יהודי אחר, סתת במקצועו, שהגיע לכולל כדי לכתוב לרבי ב'אגרות קודש'. הרבי במכתבו ענה "אשרי חלקו שזכה לבנות בתי כנסת". היהודי הזה אכן זכה להית שותף בבניית בתי כנסת רבים בנתניה, וכשהוא ראה את התשובה המדויקת של הרבי, התפלא כיצד הרבי ענה לו במדויק כל כך…

אלו שתי דוגמאות מתוך רבות הממחישות עד כמה היא עמוקה השפעתו של הכולל על הלומדים בו, ועד כמה הוא נוגע ביהודים רבים".

רכבת הגאולה יצאה לדרך

ערב חג הגאולה, חג החגים, הוא הזמן שבו נשמעת הקריאה הגדולה של "יפוצו מעיינותיך חוצה". שוב מהדהדת הקריאה השמיימית–גאולתית שנשמעה בתוך תא המאסר של רבינו הזקן: 'אדרבא, מכיוון שנאסרת – הרי כשתצא מכאן, תפיץ את מעיינות החסידות כהנה וכהנה'.

רכבת הגאולה שיצאה לדרך באותן שנים ראשונות של הפצת החסידות, מגיעה כעת לתחנה הסופית והאחרונה של הגלות, אחרי יותר ממאתיים שנים של הפצת המעיינות.

"ברבות משיחות קודשו של הרבי, הוא מבאר שגאולת אדמו"ר הזקן היא חלק בלתי נפרד מהתהליך לגאולה השלמה", מסביר הרב שוורץ.

"דומה שכולנו מכירים את המכתב שכתב הבעל שם טוב לגיסו רבי גרשון מקיטוב בו הוא מספר על עליית הנשמה שהייתה לו, ועל המענה של המשיח לבעל שם טוב שיבוא לגאול את ישראל "לכשיפוצו מעיינותך חוצה". ממילא מובן מאליו, שיישום הפצת החסידות ויישומה בחיי היום–יום, יש בכך משום קירוב הגאולה. כבר היום אפשר לראות במוחש, שכל מי שמתחיל ללמוד חסידות, יכול להעיד שיש לו גאולה פרטית בחיי היום–יום.

כשלומדים חסידות ומבינים את המשמעות שלנו הן כיהודים והן כחסידים, ובפרט היותנו חסידים של הרבי, זה עצמו כבר תהליך של גאולה פרטית. אי הבהירות בחיים משולה לגלות, והידיעה הבהירה על מקומנו ותפקידנו – היא מעין גאולה.

הרבי מסביר בעומק העניין, שכל מהות הגאולה היא לא לחדש או להמציא דברים חדשים, אלא לגלות בגלות גופא את ה–א' הרומזת על אלופו של עולם. ובמילים פשוטות: לגלות את החיבור שלנו עם הקב"ה. זה הדבר המרכזי שתורת החסידות פועלת בחיים שלנו – להחדיר את אלופו של עולם בתוך חיי היום–יום, מתוך הבנה, הכרה והחייאת הרגש הפנימי". 

כיצד ללמוד חסידות למדנו (לכאורה) בישיבה; אבל איך לומדים כיצד לחיות חסידות?

"'לא המדרש עיקר, אלא המעשה'. הרבי מזכיר אינספור פעמים, שדווקא 'המעשה הוא העיקר'. מכל עניין שיש, הרבי לוקח הוראה לחיי היום–יום. אם בדורות קודמים הדגש היה יותר על התבוננות ועבודה פנימית, הרי שהרבי שם את הדגש על ההפצה של העניין לעוד יהודי. מה היתרון בזה? ראשית – שעוד יהודי יכיר ויידע. אך בנוסף לכך: כשמפיצים את המסר ליהודי נוסף, אנחנו עצמנו חיים עם המסר בעומק וברגש רב יותר. זה מחבר אותנו למהות העניין.

אפשר להסביר זאת מזווית נוספת – מצוות הצדקה: בשיחות רבות מסביר הרבי אודות חשיבות נתינת הצדקה שמרוממת את האדם ועושה את מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה. הרבי מדגיש שכוונת חז"ל אינה בדרך הגזמה של 'אלף', אלא היא כפשוטה – שעל–ידי עשיית טובת הזולת, מצליח האדם בלימודו ובעבודתו הרוחנית פי אלף ממה שהיה מצליח אילולא היה מעניק לזולתו. 

אין הדבר יוצא מדי פשוטו כאשר נותנים צדקה בגשמיות. אך כמובן שישנה גם צדקה ברוחניות – כשמעניקים לזולת צדקה ברוחניות, אם באמצעות לימוד חסידות, אם באמצעות מבצע תפילין, וכדומה, זה גורם שהדבר יאיר בנו יותר, יפעפע בנו עמוק יותר, וממילא גם ישפיע על החיות והרגש שלנו".

בדור ששקוע כולו במרוצת החיים, באינספור הסחות ובלבולים – איך ניתן ליצור חלל בסדר היום ללימוד חסידות כדבעי, בכל יום?

"הקליפה מנסה לגרום לנו להסחת הדעת. המטרה שלה שגם אם חסיד לומד חסידות, אולם שלא יהיה חדור וחי את העניין. 

הדרך ליצור זמן לימוד במשך היום, היא לא ליצור חלל–זמן ולמלא אותו, אלא בדרך הפוכה: לגלות את האמת שקיימת בנו. 

אדמו"ר הזקן אומר בפירושו על "הללו בשם קודשו", שהנשמה מהללת את ה' ואנחנו צריכים להקשיב להילול של הנשמה; עלינו להשמיע לעצמנו את שירתה של הנשמה, וזה כבר ישפיע עלינו ממילא. בזמן שאנחנו לומדים חסידות או מתפללים, עלינו להיות פנויים למה שהנשמה שלנו אומרת. 

תורת החסידות מלמדת אותנו על הרצון האמיתי של יהודי. הדקות בהן אנחנו לומדים 'דבר מלכות' או שיחה של הרבי, נועדו ללמד אותנו על השירה של הנשמה שלנו. לגלות שהשירה הזאת כבר קיימת בתוכנו, ורק נעשה טובה לעצמנו ונקשיב לעצמנו, ולא להסחות הדעת האחרות, וכפי המשל הידוע שפלוני הלך לחפש את האוצר מתחת לגשר בפראג ולא בביתו. זו בעצם המתנה הגדולה של תורת החסידות – לא צריכים לחפש בחוץ, שכן הקשר הפנימי של יהודי עם הקב"ה – כבר קיים בתוכנו. 

לא די ללמוד, אלא גם להתבונן בתוכן הלימוד. אם מתבוננים במה שאנחנו לומדים, זה נותן לנשמה שלנו את המרחב להתגלות ולרצות ממילא ללמוד עוד חסידות, שהרי חסידות היא מתוקה, טעמו וראו כי טוב הוי', מי לא רוצה לחוות עוד ועוד מתיקות?! 

ב'היום–יום' כתוב שחסידים צריכים להקצות לכל הפחות שעתיים בשבוע ללימוד חסידות, ותמימים שעה בכל יום. כשנקיים את הקביעות הזו לא רק בזמן, אלא גם בנפש, זה בוודאי יפעל וישפיע עלינו".

כיוון שאנחנו ערב י"ט כסלו – יום חגו של מרבינו הזקן: ישנה חשיבות רבה ללימוד התניא בעאותשלנו להקדיש זמן וכוחות נפש כדי ללמוד תניא בעל פה?

"אין זה סוד, שכל דבר שרוצים להשפיע על הסובבים אותנו, צריך שהדבר יהיה חקוק קודם כל בתוכנו, בבחינת 'חי להחיות'.

המשפיע הרה"ח ר' מענדל פוטרפס סיפר פעמים רבות, כי מה שהחזיק אותו בשנים הקשות במחנות העבודה שלא יאבד את השמחה ואת רגש ההתקשרות לרבי – היו פרקי התניא שידע בעל–פה אותם למד לאחר שקיבל עונש בהיותו בחור ב'תומכי תמימים'… 

אם נצליח להבין שידיעת תניא בעל פה נוגעת לחיינו ממש, כל אחד ירצה ללמוד זאת. 

פלוני אמר לרבי שהוא רוצה להיות מקושר אליו, וכיצד הוא יכול לעשות זאת? הרבי ענה לו שבזמן שהוא הולך ברחוב, הוא חוזר תניא בעל פה, ואם גם הוא יעשה כן – ייצא אפוא שהם עושים אותו הדבר, וכך הם יהיו קשורים זה בזה. 

אם כן, בנוסף לכל היתרונות – יש בכך גם משום התקשרות לרבי, שלא לדבר על מעלת זיכוך אוויר העולם כאשר חוזרים תניא ברחוב". 

מה הנקודה שחסיד צריך לקחת מספר התניא ומחג הגאולה?

"אני גר בבני ברק ובכל יום אני עושה את הדרך ל'כולל' בנתניה. כך יוצא לי כמה פעמים בשבוע לנסוע עם יהודים שאינם מאנ"ש ולשוחח איתם בדרך. 

לאחרונה נסעתי עם מישהו שסיפר לי שניצלו אותו כתוצאה מכך שעשה מצווה מסוימת, ויש לו חלישות הדעת בגלל זה. הסברתי לו את דברי אדמו"ר הזקן ב"להשכילך בינה", שכל מה שהקב"ה עושה זה לטובה, ואין רע יורד מלמעלה, וכאשר אוחזים באמונה זו, נעשה הכל טוב גם בגלוי. המשמעות היא, שכאשר יהודי סומך שמה שקורה לו זה טוב מהקב"ה – הכל מקבל משמעות אחרת והוא נעשה אדם מאושר יותר. 

האפשרות לחיות את זה, היא על ידי לימוד תורת החסידות. 

כך גם על הגלות – אנחנו יכולים לומר שהגלות היא מציאות מדומה והגאולה זה הטוב הגלוי. בזה שנלמד את תורת החסידות ונתקשר לרבותינו נשיאנו, נזכה שהרע המדומה יהיה טוב בגלוי, ה–א' יחדור בגולה, ובזכות כך נזכה לגאולה האמיתית והשלמה".

בעבר היה קושי להחדיר את חשיבות לימוד החסידות בקרב ציבורים רחבים במגזר החרדי, ואילו כיום "אכשור דרא". אפשר לומר זאת גם שהציבור החרדי מוכן לקבל פני משיח צדקנו ואת המסרים של גאולה?

"הרבי אומר שהמשיח כבר בפתח, ונותר רק לצחצח את הכפתורים. ואם הרבי אומר זאת – זו המציאות, ובוודאי שזה כך גם אצל הציבור החרדי. התפקיד שלנו כחסידים וכמקושרים לרבי, זה לקבוע עוד חברותא בחסידות עם יהודי נוסף, בדגש על תורתו של הרבי. הם רק מחכים שנשתף אותם בתורת החסידות, שזו מהות תפקידנו כחסידים של הרבי שתבע אינספור פעמים 'יפוצו מעיינותיך', שזו הכנה להתגלות מלך המשיח. 

בתשרי האחרון הייתי אצל הרבי. באחד הימים הלכתי עם יהודי גר צדק, של"ע התעוור לאחר שהתגייר, ויצאנו לעשות 'מבצעים' בבית כנסת בשכונת ויליאסמבורג, שם כיבדו אותו לשאת דברים. הוא אמר שהיום הוא יודע שלראייה יש מהות אחרת, פנימית יותר. כאשר הוא עוד ראה פיזית, הוא לא ראה שום דבר באמת, כך לדבריו; דווקא כיום, כשישנה ירידה בראיה הגשמית, הראיה הרוחנית שלו התחזקה פי כמה.

מהסיפור הזה אפשר להשליך על מה שהרבי אומר, שצריך לפקוח את העיניים ולראות כיצד העולם מוכן. איך פוקחים את העיניים? המשמעות היא להתחיל ללמוד את השיחות של הרבי על ענייני גאולה ומשיח, ולשתף בזה עוד יהודי ועוד אחד – ובכך בוודאי נזכה לקבל את פניו".