-
החלום המסעיר שבגללו נבנה בית המקדש, הילד שטבע בים לפני שבת שגרם אף הוא לבניית בית המקדש, הגזירה הנוראה של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק שהובילה אף היא לבניית דגם ענק של המשכן, והפנסיונר הבריטי הגוי שהקדיש 33,000 שעות מחייו לבניית מודל המקדש – כל אלו ועוד סיפורים לרוב עומדים מאחורי בניית דגמים מרהיבים של בית המקדש על ידי אמנים בעלי לב, נפש וחזון • באדיבות 'בית משיח' • לקריאה
חב"ד אינפו|ט׳ באדר א׳ ה׳תשע״ושניאור זלמן לוין, בית משיח
בונים ומתגעגעים
עשרות רבות של דגמי בית המקדש מיניאטוריים הוקמו במשך השנים. מאחורי כל דגם עומדים יהודים מיוחדים שהשקיעו את מיטב כוחם, כשרונם, זמנם וכספם כדי לתכנן ולבנות דגם מוקטן של בית המקדש. אלו אנשים שבחרו להשקיע את זמנם בהפקת דגמים ובכך ניצלו את כשרון האומנות בו חוננו, כדי ללמוד ולהכיר מקרוב את הבית, מבואותיו ומוצאיו.
ישנם והדגמים משמשים כלימוד והמחשה, וישנם כתחביב או כאוסף, אבל הצד השווה שבכולם, שהם מהווים ביטוי מוחשי לגעגועים פנימיים של יהודים שרוצים ומחכים לראות בבניין בית המקדש. למרבה הפלא, היו דגמים בודדים שנעשו על ידי אמנים גויים שנדבקו בהתלהבות היהודית הטיפוסית, ושמא יש בזה בבחינת "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים"…
גם השימוש בדגמי המקדש הוא מגוון למדי. ישנם מקומות בהם דגמי בית המקדש מוצגים לראווה במקומות ציבוריים, אחרים יוצרים את דגמי בית המקדש עבור אוסף הבית הפרטי שלהם, וישנם כאלו המסתובבים עם דגמים בתערוכות ובהרצאות ברחבי תבל. הם עוברים מעיר לעיר, משכונה לשכונה וממדינה למדינה, ובכל מקום מתאספים יהודים שמתגעגעים לבית המקדש, וחפצים לראותו מקרוב. אם לא את הדבר אמיתי, לפחות, בנתיים, את הדגם…
מתברר כי לנושא המקדש יש דרישה גוברת והולכת מצד מאות אלפי בית ישראל שרוצים ללמוד ולהכיר מקרוב את בית המקדש.
דגם המקדש שהיה למראה עיניו של הרבי
אחד הדגמים המפורסמים הוא ללא ספק הדגם שבנה הרב דב לבנוני מירושלים על פי שיטת הרמב"ם, בעוד שרוב דגמי בית המקדש הם על פי שיטת ה'תפארת ישראל'. דגם זה זכה להיות למראה עיניו של הרבי מלך המשיח בחלוקת הדולרים האחרונה, כ"ו אד"ר תשנ"ב.
הרב דב לבנוני קשור לבית המקדש אפילו בשם משפחתו, כאשר 'לבנוני' זה בעצם בית המקדש כפי הנאמר "והלבנון זה בית המקדש"…
הרב לבנוני עסוק בבית המקדש כבר משנות ילדותו בצ'כסלובקיה, אז חלם רבות על בית המקדש ואהב להסתכל בציורים של בית המקדש שהופיעו בספרים. אולם רק לפני 12 שנים זכה לברך על המוגמר ולראות ברכה בפרי עמלו. היה זה לאחר ארבע שנים של עבודה רצופה שנעשתה בהתייעצות מתמדת עם רבנים ופוסקי הלכה לפי כל כללי ההלכה.
כאמור, בשונה מרוב הדגמים, בנה הרב לבנוני את הדגם שלו בהתאם לשיטת הרמב"ם. הסיבה לכך (למרות ששיטה זו קשה במיוחד לבנייה) היא בגלל היחס המיוחד של הרבי לשיטת הרמב"ם.
הרב לבנוני מתרגש במיוחד כאשר הוא מספר על המפגש המיוחד שלו עם הרבי כשבידיו הוא אוחז את דגם המקדש: "הצגתי את הדגם בפני הרבי, והוא במבטו החודר והמתבונן הביט מספר שניות, ולפתע שאל על הכבש של המזבח האם זה תואם. הבנתי מיד כי יש בעיה. לאחר מעשה הלכתי לבדוק את העניין והתברר כי הרבי הבחין בבעיה מסויימת בכבש המזבח שכל גודלו היה 2.5 מילימטר…
"אני עצמי שעסקתי וטרחתי בזה רבות לא שמתי לב לטעות ההנדסית שלי, והוא בשניות ספורות בלבד, בעיני הבדולח שלו, שם לב לטעות! מובן שהדבר תוקן מיד.
"כמו כן זכיתי שהרבי ברך אותי שלש פעמים שאראה את בית המקדש השלישי. כאשר הצגתי בפניו את הדגם, ברך אותי הרבי שאראה את בית המקדש השלישי. כאשר רעייתי עברה בחלוקת הדולרים הרבי אמר לה 'שתזכי לבניית בית המקדש השלישי ותשאלי את בעלך אם הכל נכון….'
הדגם של הרב לבנוני זכה בשנים האחרונות להסתובב בעולם כולו ולהביא להגברת המודעות והציפייה לגאולה השלימה.
לפני ארבע שנים הוציא הרב לבנוני את ספר "המקדש", שם גם מופיעה תמונה של הרבי עם הדגם. הרב לבנוני מסתובב ממקום למקום ומרצה בליווי שקופיות, כאשר הוא מקפיד להסביר את הנושא על פי שיטת הרמב"ם.
מלבד הספר, זכה הרב לבנוני להוציא לאור שני תקליטורים בנושא בית המקדש. הראשון הוא "תקליטור המקדש בעיונים" עם כל המראי מקומות של הרמב"ם במסכת מידות. השנה יצא לאור תקליטור קליל יותר בלווי שקופיות, והוא נמכר במחיר מבצע של 15 ₪ בלבד "כדי להגביר בעם את המודעות לנושאי בית המקדש".
שלמה בונה המקדש
ר' שלמה קפון, הוא יהודי בעל זקן לבן של יהודי, בשנות השישים לחייו, עיניו טובות וכולו משדר פשטות וחמימות ביתית נעימה. ר' שלמה הוא איש עמל ועבודת כפיים, עם נשמה של אמן, שמאז התקרבותו לתורה ומצוות לפני כשלושים שנה, מקדיש כל רגע פנוי ללימוד התורה.
כבר מגיל צעיר אהבתו הגדולה נתונה ליצירה. "אני אוהב לקחת דברים פשוטים מהזבל, דברים שאנשים זורקים וליצור מהם דברים. את הדגם הגדול של בית המקדש בניתי כולו מעץ מייפל, דובדבן ועצים משובחים אחרים, והכל מחתיכות עץ זרוקות שאספתי בנגריות".
בעשור האחרון מוקדשים חייו של קפון לבניית מודלים של בית המקדש. מאחוריו עשרות מודלים בגדלים שונים החל ממודל מיניאטורי של שלושים סנטימטר. "הגיע אלי ילד וביקש שאבנה לו מודל כמתנה לבר–מצווה, אז בניתי לו". וכלה בדגם הגדול ביותר של 1:100 המורכב מתשעים חלקים ואורכו למעלה משני מטרים. לאחרונה השלים בניית מודל של בית מקדש השלישי על פי הנבואה המופיעה בספר יחזקאל.
ר' שלמה החל בבניית המודלים לאחר שלמד ביסודיות את הלכות בית המקדש. מאז הפך קפון לאנציקלופדיה מהלכת לענייני בית המקדש, הוא זוכר בעל פה כל פרט במקדש כולל מידות מדויקות של כל חלק וחלק במקדש. לא פלא לאחר עשר שנים של לימוד אינטנסיבי יומיומי. "רק השבוע ישבתי בבית הכנסת באבות ובנים וסיימתי לבד את מסכת מידות". מאז שהחל ללמוד על בית המקדש חייו מוקדשים לנושא, אין יום שהוא לא שקוע בנושא. "אני קם עם בית המקדש והולך לישון עם בית המקדש", הוא אומר, "מאז שהתחלתי לעסוק בזה, חיי השתנו".
הקשר שלו עם בית המקדש החל מאז האסון שפקד אותו. למרות הזמן שעבר, עדיין קשה לשלמה לדבר על זה. "הבן שלי יהונתן היה בן עשרים, ילד טוב, יצא ביום שישי לדוג עם אחיו. החכה שלו נתפסה באחד הסלעים. הוא משך אותה, קיבל מכה בראש ונבלע בים. אחיו הגדול ניסה להצילו – אך לשווא". שלמה ורעייתו אספו באותה שבת את כל כוחותיהם כדי לא להישבר ולהמשיך לשמור על שמחת ועונג שבת. "העברנו את השבת בשירה ובלימוד תורה. חברים קרובים שידעו על המקרה וראו אותי יושב ככה כאילו כלום לא קרה, לא התאפקו. הם פרצו בבכי ואמרו לי "שלמה, הבן שלך במקרר. איך אתה מסוגל?" "שבת היום", עניתי להם. "קודם נעבור את השבת, ואחר כך נראה". ככה למדנו ושרנו ובמוצאי שבת התחלנו לעכל את הבשורה.
אחרי ה'שבעה', החליט שלמה להתמסר עוד יותר ללימוד התורה. ההשגחה הפרטית הובילה אותו לנושא של בית המקדש, ומאז הוא שקוע כל כולו בנושא – יהודי של בית המקדש. "התחברתי אז לרב צעיר באלעד בשם הרב עמרוסי. הוא היה בקי גדול בענייני בית המקדש והוא הדביק אותי בעניין. נצמדתי אליו והתחלתי ללמוד את הנושא לעומק. הייתי יושב שעות על גבי שעות כל יום ולומד את הנושא. הלימוד האינטנסיבי עם החיבור והכישרון שלי ליצירה שקיבלתי במתנה מהבורא הובילו באופן בלתי נמנע להתחיל להשקיע בבניית דגם של בית המקדש".
הדגם הראשון היה מקרטון ביצוע, אחר כך באו עוד אחד ועוד אחד, לאט לאט הלך שלמה והשתפר. מבחינת רמת הדיוק וההקפדה על הפרטים הקטנים. עד היום בנה ר' שלמה עשרות דגמים מקרטון, מעץ, מפח, ואפילו מעיסת נייר. הוא מראה את אחד הדגמים המדהימים הבנוי מגפרורים. "יש כאן עשרים וחמשה אלף גפרורים", הוא אומר. "זו עבודת נמלים".
שנה וחצי לקח לקפון לבנות את הדגם הגדול והמרהיב שנמצא אצלו בבית וניתן לפירוק ולהרכבה. את הידע שאב מלימוד מסכתות מידות ותמיד. כאמור, הדגם מורכב מ–90 חלקים של עץ מלא ומשובח, כולל קודש הקודשים, עזרת הנשים, שער נקנור, גרמי מדרגות, שערים חיצוניים וכלי המקדש הפנימיים. גודל הדגם – שני מטרים על מטר, ומשקלו כעשרים ק"ג. "כאן הכהן היה נכנס פעם בשנה", מסביר קפון כשהוא מצביע על קודש הקודשים, "וכאן הנשים היו עומדות בשמחת בית השואבה", ממשיך קפון כשהוא מורה על עזרת הנשים שבנה.
הדגם נחשף לראשונה לקהל הרחב לפני מספר שנים ומאז הוא מסתובב ברחבי הארץ ואפילו טס מספר פעמים לחו"ל להרצאות בקהילות יהודיות ברחבי העולם. הרב עמרוסי טס מידי פעם להרצות בעולם, והוא לוקח איתו את הדגם להרצאות.
עד היום בנה שלמה עשרות מודלים של בית המקדש, חלקם מפוזרים ברחבי העולם, בברזיל למשל, כשאת כולם הוא בונה חינם אין כסף. "אני טיפוס שאוהב להכיר טובה", הוא מעיד על עצמו בפשטות. "הכל אני עושה לעילוי נשמת הבן שלי, אני לא מוכן לקחת כסף".
בנוסף לדגמים של בית המקדש, בונה שלמה דגמים של בתי כנסת גדולים ומרקע בפח דיוקנאות של צדיקים. "הנה תמונה של הרבי", הוא ממהר להראות לי.
ויש לו גם דגם אחד שנבנה בבוטקה המאבטח של בית הספר בו הועסק כשומר. "זה בית ספר לא דתי", הוא אומר. "יום אחד מישהו סיפר למנהלת שאני אומן ושיש לי כישרון בבנייה ויצירה. המנהלת שאלה אותי אם אוכל להכין יצירות אומנות לבית הספר. 'אכין לך מה שאתה רוצה', אמרתי לה. 'אבל בתנאי אחד, שקודם כל אני בונה לכם דגם של בית המקדש'. המנהלת הסכימה, בניתי להם דגם ענק מקרטון. את כל הבניה עשיתי בבוטקה שלי, כאשר בכל הפסקה הייתי מוקף בילדי בית הספר שעקבו בסקרנות אחרי התקדמות הבניה. תוך כדי הם שאלו שאלות, כך העברתי במשך כמה חודשים קורס מקיף על בית המקדש לילדי בית הספר החילוני מהבוטקה של השומר. הדגם אגב, עד היום מוצג לראווה במקום מכובד בבית הספר", מספר קפון.
לאחרונה בנה ר' שלמה דגם מרהיב של בית המקדש השלישי. "העיסוק בבית המקדש השלישי הוא מרתק", אומר ר' שלמה, "את הדגם בניתי על פי הנבואה המופיעה בספר יחזקאל, יש הרי כמה דעות כיצד הוא יבנה. האם אנחנו נבנה אותו, או שהוא ירד מוכן משמים", אומר שלמה. אני ממהר לספר לו על התיווך המפורסם של הרבי בין שתי הדעות הללו. "רעיון יפה", הוא אומר, "אבל מה זה משנה, מלמטה, מלמעלה, העיקר שמשיח יבוא וכבר נראה אותו בנוי בירושלים".
"חלום שחלמתי על בית המקדש"
מיכאל אוסניס המתגורר בישוב קדומים שבשומרון, הוא אחד מגדולי האמנים בעולם שמייצר דגמים של בית המקדש. כשמשוחחים איתו אי אפשר שלא להתפעל מהחיות המיוחדת שיש לו בכל מה שנוגע לבית המקדש וגאולת עם ישראל, הוא חולם על זה, חושב על זה, נושם את זה, ולדבריו זאת לא רק שליחותו בעולם אלא תמצית חייו.
החיבור הנפשי החזק שלו, התחיל בחלום שחלם, חלום מפעים שהפך אותו להיות "חייל של בית המקדש":
"אני לא איש של חלומות", הוא מקדים ואומר, "את החלום הזה אני זוכר על כל פרטיו. בדרך כלל מי שחולם חלום, רואה דברים מטושטשים ולא נהירים וברורים, אבל החלום שחלמתי היה ברור ומוחשי, ולא ניתן לשכוח אותו. כאילו צפיתי בסרט תיעודי מתחילתו ועוד סופו.
"בחלומי ראיתי את עצמי מרחף לכיוון כלשהו למעלה, ומתחתי ראיתי סרגל זמן. ככל שאני מוסיף לעוף, כך אני רואה שהסרגל נע לאחור לשנים ההן. מסביבי הכל חשוך. פתאום הבחנתי שנשארו עוד מאתיים שנים בסרגל, והכול מתחיל אט אט להתבהר. אני מתקרב לנקודה כלשהי שהיוותה מקור לאור, ופתאום זיהיתי שזה בית המקדש. בניין יפה משוש, מפיץ אור יקרות. אני רואה את הכול ברור, חוץ מאנשים.
"ראיתי את העזרה, את עזרת נשים, את האגפים, הלשכות. בעודי מביט בבית המקדש בהשתאות הולכת וגוברת, אני מבחין שמחלונותיו נובעים גלים של אור שלא ראיתי בחיי. מין אור ממשי שנותן חיים. האור נע לכל עבר והרגשתי שכאילו בית המקדש הוא מרכז העולם וממנו יוצא אור לכל הגלובוס. חשתי שגם בתוכי נכנס האור. כל זה ארך כמה רגעים, עד שחשתי שאני חוזר בסרגל הזמן קדימה ואני מתחיל לנחות. בכל כוחי ניסיתי לעצור את הנחיתה ולהמשיך במעוף. 'ראית עבר אולי תראה גם עתיד', אמרתי לעצמי בחלום, אולם הנחיתה הייתה חזקה ממני. לא יכולתי להרים את הראש ולהביט קדימה. רק לאחר מאמצים כבירים הצלחתי בקושי, וראיתי באופק סנונית של אור חזק נובע מבית המקדש השני, ורחוק יותר את בית המקדש השלישי, במעומם משהו. כאן הציפה אותי תחושה שבית המקדש השלישי קרוב, והוא נע לכיווננו…
"כשקמתי בבוקר, הרגשתי שכל השרירים שלי כואבים. במשך יומיים שכבתי במיטה ולא יכולתי ללכת לעבודה. החלום היה כל כך בהיר וברור, שהוא לא חדל להעסיק אותי. הרגשתי שזה עתה קיבלתי שליחות להגביר בקרב הציבור את המודעות לבית המקדש שבמהרה יקום ויבנה. מעולם לא עבדתי עבודת כפיים, אומנות הייתה ממני והלאה, אבל החלטתי לקחת חתיכות שיש ולנסות לבנות איתן את בית המקדש לפי אמות המידה שקראתי. לתדהמתי זה יצא לא רע. פתאום הרגשתי שאני האדם הכי מאושר עלי אדמות. הרגשתי כאילו נולדתי מחדש. תחילה עלתה בי מחשבה לבנות דגם מקרטון ופלסטיק, אבל משהו בתוכי דחה את הרעיון הקל והפשטני הזה, ובניתי דגם מפואר משיש ומחומרים אותנטיים נוספים, דבר ששיווה לו מראה נהדר".
מיכאל כיום הוא שומר תורה ומצוות, אך אז, לפני שתיים עשרה שנה, גם אחרי החלום המדהים הזה, נותר עדיין בתוך קונפליקט מתמשך. נותרו לו עדיין שאלות וקושיות לא מעטות, אך לאחר סימן מובהק שקיבל משמים, כפי שהוא עצמו חש, החליט לאמץ לעצמו אורח חיים של תורה ומצוות.
הפריצה הגדולה שלו בבניית דגמים של בית המקדש ארעה, כשבאחד הימים עבר הרב משה אשר, שעבד באותם ימים ב'מכון המקדש', בסמוך לביתו. מיכאל הזמין אותו להיכנס לבית המלאכה שלו ולראות את הדגם שבנה. הרב אשר התחיל לבחון ולמדוד את הדגם, ובתוך רגעים ספורים קפץ כנשוך נחש. הוא מיהר להרים טלפון למנהל 'מכון המקדש' הרב ישראל אריאל ואמר לו 'כבוד הרב, יש פה דגם מדהים. אתה מוכרח לבוא ולראות במו עיניך'. כבר למחרת בבוקר היה שם הרב אריאל. "הוא מדד והגיב בהתפעלות על הדיוק ושאל אותי אם למדתי את מסכת 'מידות'. אמרתי לו שזאת הפעם הראשונה שאני שומע שיש מסכת כזאת… הוא ביקש ממני להגיע למכון המקדש ולבנות דגם כזה אצלו.
"שמונה חודשים עבדתי ב'מכון המקדש' עד שבניתי את הדגם שנמצא שם עד היום. אנשים בסביבתי הקרובה שואלים אותי איך הפכתי להיות אמן. האמת היא שמעולם לא הייתי אמן. לא נמשכתי לזה ולא ראיתי בזה את עתידי. אבל אני מרגיש שיחד עם החלום קיבלתי את היכולת לעסוק בזה. בכל מאודי אני מנסה להחדיר את תודעת המקדש".
מיכאל רואה בהבאת המודעוּת לבית המקדש כשליחות, והוא החל להשקיע בכך את כל מרצו וכספו. הוא למד בעיון את מסכת מידות ואת כל הקשור לבית המקדש והמשכן, בנה בית מלאכה בחצר ביתו, ומאז הוא משקיע את כולו, יומם ולילה, בבניית דגמים של בית המקדש ושל המשכן. בימים הוא בונה את בית המקדש, ובלילות יוצא לעבוד בשמירות. "המשכן זו האהבה הגדולה שלי", הוא אומר בעינים מצועפות, "זה דבר גאוני: יש בו הכל – גם פיזיקה, גם אדריכלות, גם מתמטיקה, הכל".
מיכאל הוא האמן היחיד שבונה דגמים לימודיים של בית המקדש. "יש אדריכלים שבונים דגמים, אך מצאתי בהם הרבה טעויות. זו תורה ואי אפשר לטעות בה. אני לא בונה צעצוע, אני בונה מחומרים אותנטיים: אדני כסף, אדני נחושת. ממה שראיתי. יש תלמידים שלמדו בבית הספר על בית המקדש באמצעות דגמים מקרטון. למדו מהם, ואחר כך פירקו, זרקו את הקרטונים על הרצפה, ודרכו עליהם שלא בכוונה. אם זה מקרטון זה לא אמיתי, לא באמת מוחשי. אצלי זה מאבן, משיש. התלמידים מבינים באופן מוחשי את המקדש", הוא אומר בהתלהבות.
אחד הדגמים שבנה מיכאל, הושק במרכז העולמי של ארגון "אש התורה" מול הר הבית והכותל המערבי. זהו הדגם הגדול ביותר שנבנה אי–פעם במידת דיוק שכזו. גודלו 1.4 X 3 מטר, והוא בנוי בקנה מידה של 1:60, בהתאם לתקנים הגבוהים ביותר מבחינת הפרטים והדיוק. מומחים לנושא בית המקדש ייעצו בתהליך בנייתו. דגם זה הוא הראשון מסוגו בעולם, בעל מעלית הידראולית בשלט רחוק המרימה את כל ההיכל על מנת לחשוף את חלקו הפנימי של קודש הקודשים, כולל המנורה, המזבחים וארון הברית ומערכת תאורה חשמלית מקיפה.
לבית המלאכה של מיכאל מגיעים קבוצות ילדים ואנשים שרוצים לחזות וללמוד לימוד מוחשי על בית המקדש. לכולם הוא מספר ומסביר בסבלנות רבה. "פעם אחת הגיעה אליי קבוצת ילדים בני שמונה. הסברתי להם על בית המקדש, והם הסתכלו. היה ילד אחד שכל הזמן רצה לגעת בדגם, אפילו שהסברתי שאסור לגעת. הוא הקשיב לי, אך המשיך לגעת. הבנתי שיש כאן משהו לא רגיל, ושאלתי אותו למה הוא כל כך רוצה לגעת בזה, הרי זה רק דגם. הוא אמר לי: 'זה לא דגם, זה בית מקדש קטן ואמיתי. כמו שאני אגדל, כך גם הוא'…"
בונה המקדש מלֶגוֹ
הרב חמדי גנץ, חסיד חב"ד מפתח תקווה, בונה את בית המקדש, אבל מלגו, ולילדים. דרך משחקים אלו הוא מחדיר נושאים ביהדות לצעירי הצאן. "משחק הלגו שניתן למצוא כמעט בכל בית, יכול להפוך לחוויה מיוחדת המלווה את הילד בבניית בית המקדש, ומעניקה לו ידע בתבנית בית הבחירה", הוא מסביר.
כבר בתור ילד אהב מאד לשחק בלגו, משחק הרכבה עם אפשרויות כפי שהדמיון מרשה. את ההנאה שלו העביר גם לילדי הישוב עלי, בו התגורר באותה תקופה. הוא הקים חוג לגו לילדים בהם בנו מצגות יהודיות שונות. "כשהגיעו 'שלושת השבועות' החלטתי לבנות אתם את בית המקדש. כל ילד בנה את אחת הלשכות או את אחד הכלים, וביחד בנינו את כל בית המקדש".
הוא עצמו בנה בהתחלה דגם מוקטן של בית המקדש שהכיל הכול: הכלים החשובים, הלשכות, העזרות, כולל מקווה שמטהר את המצורעים; את העמודים של יכין ובועז. "ישבתי לילות וימים כדי להכין תכנית ברורה איך להכין מהלגו דגם יפה ומדויק. בניתי דגמים רבים ופירקתי, עד שהגעתי לדגם מדויק בגדלים ובצורות. היום זה הרבה יותר קל, אני מגיע עם דגם דוגמה, אני נותן לילדים ערמות של לגו וביחד מתחילים את העבודה. בתחילה הילדים בונים את החומות החיצוניות ואז חלק מהילדים ממשיכים לבנות את ההיכל וחלק נוסף בונה פריטים אחרים. אני מחלק את העבודה לפי הרמות והגילאים. הכי חשוב שיהיה שיתוף פעולה וכל הילדים יעבדו יחד.
"תוך כדי בניה אני מספר להם על התקופה ההיא, ועל מה שהם בונים כפי שזה מואר ומבואר בתורה ובתורת החסידות. כל ילד בונה או לשכה או עזרה אחת. זה מאד מעניין את הילדים כי זה מוחשי. הילד פשוט בונה את המקדש במו ידיו. כשהילדים מתחילים את מלאכת הבנייה, זה מרתק אותם, הם מדברים על זה, הם מתווכחים ושואלים, וחיים את המקום הקדוש הזה.
"אחת הנקודות איתה אני פותח את הסדנא, זה מה שהרבי מביא בשיחות שהקב"ה אמר ליחזקאל הנביא שעל–ידי לימוד הלכות בית המקדש כאילו בונים אותו בפועל, ובתקופה זו, כשאנו עומדים פסיעה אחת לפני הגאולה, אנו צריכים ללמוד את הנושא הזה. ילדים שומעים את זה ומיד נכנסים לאווירה. הם מרגישים שזה דבר מוחשי ולא פנטזיה. זו הסיבה שהשקענו בכל פרט ופרט, לא וויתרנו אפילו על הטבעת שתופסת את הקורבן שלא יברח…
"בסדנאות הללו משתתפים ילדים מכל החוגים והעדות. בהרבה חוגים הילדים חדורים בנושא המקדש. ילדים של היום יודעים על המקדש פרטים רבים באופן מדהים. יש הרבה ילדים שידיעותיהם בנושא עולות על ידיעותיהם של המבוגרים. אני נתקל ברמת ידע כזו, שבתור ילד יכולתי רק לחלום עליה. אין ספק שהמודעות לנושא היא מדהימה. יש שאלות שילדים שואלים ואתה מבין שהם חדורים בעניין.
"אין ספק שמול עינינו מתרחשת מהפכה, שכן בעבר לא הייתה מודעות כזו. אחרי שהילדים רואים תוצר מוגמר, הם 'בעננים', מה שמגביר אצלם עוד יותר את הקשר לבניין בית המקדש. לא לחינם שם החברה שאני מפעיל היא 'לגו–גאולה'. זו המטרה הבסיסית – לחזק את הציפייה להתגלות".
משכן אריאל
על שטח ענק סמוך לכניסה המערבית לאריאל נחנך לפני שנים אחדות, דגם ענק של המשכן בגודל כמעט טבעי. הנוף הבראשיתי המרהיב המתפרש למלוא העין הצופה אל הר גריזים והר עיבל מצפון והרי שילה ובנימין מדרום, מעניקים תחושה מיוחדת של אותנטיות. המשכן ממוקם בקצהו של גן התנ"ך הצמוד למלון אשל השומרון. והוא מדמה ביחס של 1:3 את המשכן וכליו. "זהו הדגם היחידי מסוגו בארץ ישראל, ולמיטב ידיעתי גם בעולם", אומר טוביה גלברד האיש שמאחורי המיזם.
דגם המשכן הוא אטרקציה תיירותית, אך חינוכית לא פחות. בניגוד לדגמים אחרים, בהם המבקרים סוקרים את הדגם מבחוץ, הגודל הכמעט מקורי של הדגם, מזמין את המבקרים להיכנס פנימה לסייר בתוך המשכן, לראות את הכלים ולחוש חלק מהחוויה.
את הרעיון לפיתוח גן התנ"ך ומודל המשכן הגה ויזם טוביה גלברד לפני כעשור, לאחר שהיה הנחשון שפרץ את הדרך לתיירות בשומרון.
"זה התחיל בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים למניינם", מספר גלברד, "השנים הללו היו קשות מאוד עבורנו בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. התמיכה הציבורית האדירה שהייתה לנו בזמן הסכמי אוסלו, הלכה והתפוגגה, הרגשנו בעם סוג של עייפות ולאות. ההסכמה של ממשלת ברק לוותר על תשעים וחמישה אחוזים מיהודה ושומרון כולל ירושלים עברה כמעט ללא התנגדות. ורק הסירוב של ערפאת מנע כאן אסון ובכיה לדורות. ניסינו להבין מהיכן נובע הניתוק הזה של תושבי הארץ. הבנו שיש חיבור ישיר בין הזהות היהודית לבין החיבור לארץ ישראל. אנחנו יודעים שעם שאין לו עבר, אין לו עתיד. הבנו שהדרך הטובה והאפקטיבית ביותר לחזק את ההתיישבות הוא לחבר את עם ישראל לשורשים שלו, והשורשים שלו הם בתנ"ך, נטועים עמוק בהרי יהודה, בבקעת הירדן ובגבעות השומרון.
לצד קבוצות וסיורים שארגן בהרי השומרון, החליט להקים מרכז ענק שייתן השלמה חווייתית למסלולי השבילים בארץ התנ"ך. גלברד ראה בדמיונו מקום בו מבקרים יכולים להרגיש ולמשש את הדמויות התנ"כיות ולחוות בצורה מוחשית יותר את סיפורי התורה. כך הוקם גן התנ"ך בשטח הענק הצמוד למלון אריאל שבשומרון.
פרויקט הדגל של הגן, הוא דגם המשכן. גודלו של המתחם המדמה את המשכן הוא כחמישים מטר על כעשרים וחמישה החצר בעוד המשכן עצמו הוא כחמישה עשר מטר אורך וכחמישה רוחב וכחמישה מטרים גובה.
גלברד וצוותו ניגשו לפרוייקט בחרדת קודש. הם יצרו קשר עם הרב מנחם מקובר, מהמומחים הגדולים בתחום המשכן והמקדש שנכנס לעובי הקורה ויחד אתו התחילו לעבוד עקב בצד אגודל. "כל מה שעשינו הגיע מתרומות של יהודים טובים שהעניין היה חשוב להם. ממש כמו המשכן המקורי שנבנה בתרומות של יחידים. השתדלנו להגיע לדיוק המרבי במסגרת האמצעים שעמדו לרשותנו. אחרי הכל, המטרה היא הדמיה ולא יצירת משכן חדש. אז כסף וזהב למשל, אין, כי אז התקציב היה הופך להיות אסטרונומי. אבל ככל שיכולנו, השתדלנו להיצמד למקור ולהגיע לרמת הדיוק הגבוהה ביותר שיכולנו.
"היו הרבה אתגרים", מספר גם הרב מנחם מקובר שהיה שותף להקמת דגם המשכן, "למשל, בנושא הצבעים. עברנו על כל המחקרים, של חוקרי המקדש והמשכן, ערכנו גם מחקרים משל עצמנו כדי להגיע לצבעים של תכלת, ארגמן ותולעת שני. אחר כך, חיפשנו במשך זמן רב, עד שמצאנו אישה שתסכים לרקום את הפרוכת בעבודת יד. רק הרקמה של הפרוכות לקח יותר משנה. או למשל עצי שיטים, מה זה עצי שיטים? לפי המסורת, זה עץ ארז, אבל אין להשיג עצי ארז באורך כל כך גדול, לכן התפשרנו ובנינו מעצים אחרים".
לדברי הרב מקובר, יש חשיבות בעיסוק תבנית המשכן, למרות שלא היה דומה לבית המקדש, וכמובן גם לא לבית המקדש השלישי. "יש מדרש פליאה שאומר שבגאולה יבנה שוב המשכן בבית המקדש. הפסוק אומר 'עצי שיטים עומדים' והמדרש אומר 'עומדים' – לעולם ועד. למשכן יש את העניינים הרוחניים שלו, את ענני הכבוד, המשכן זה ענין שלם, אי אפשר לזלזל בו".
המקום כיום שוקק מבקרים מכל קצוות הקשת הישראלית. "התגובות מחממות את הלב", אומר גלברד "באים לכאן קבוצות של יהודים מכל העולם, אפילו מתל אביב", הוא אומר בחיוך. "זה מפעים לראות כל פעם מחדש את עם ישראל מתרגש מהמקום הזה, כל מי שמבקר כאן מקבל פרופורציות אחרות ביחס שלו אל התנ"ך, המשכן ובכלל, אי אפשר לתאר את מה שזה עושה לקשר שלו עם היהדות שלו ועם הקשר שלו לארץ ישראל. זה הכל קשור".
הפנסיונר הבריטי שהקדיש 30 שנה לבניית דגם בית–המקדש
הדגמים עליהם מסופר בגוף הכתבה, נעשו כמובן על ידי יהודים שחיים ואוהבים ומתגעגעים לבית המקדש. מרתק הוא סיפורו של דגם בית המקדש שנבנה דווקא על ידי גוי העונה לשם אלק גארארד, פנסיונר בן 78 מאנגליה, שהקדיש 33 אלף שעות על פני 30 שנה, בכדי לבנות דגם של בית מקדש והעיר העתיקה של הורדוס, בגודל של 18 מ"ר, וביחס של 1:100, שזה קנה מידה עצום ביחס לכל דגם.
אלק גארארד צבע כל לבנה ואבן, ואף פיסל 4,000 דמויות אנושיות וקטנטנות עשויות חימר כדי לאכלס את החצרות… הוא טוען כי בבית המקדש תמיד הייתה תנועה של אנשים, ולכן חשוב שלצד המודל, יהיו גם דמויות רבות. כולן, אגב, 'לבושות' בגדים המאפיינים את התקופה ההיא.
מומחים היסטוריים אומרים כי הדגם של גארארד הוא מהטובים בעולם והכי דומה לבית–המקדש שהיה בירושלים, אבל מר גארארד שהתחיל את הפרוייקט בשנות הארבעים לחייו אומר, כי היצירה לא תיגמר בחייו, לאחר שהוא תמיד מוצא דברים נוספים להוסיף בה.
גארארד בילה שלוש שנים במחקר רציני על בית המקדש בטרם התחיל לעבוד על המודל במחסן הסמוך לחוותו.
"תמיד אהבתי לבנות מודלים ודגמים, ולאחר שבניתי כמה מודלים כאלו, התחלתי לחשוב על פרויקט גדול שילווה אותי עד סוף חיי", הוא אומר ומסביר כי יש לו עניין מיוחד במודלים של מבני דת, ולכן חשב לשלב את הקמת מודל בית המקדש. "ראיתי מודל או שניים של בית המקדש בתערוכות מקרא שונות, אבל לא אהבתי את האיכות. חשבתי שאני יכול לעשות את זה יותר טוב".
אנשים מכל רחבי העולם הגיעו כדי לראות את דגם המקדש, אלק מספק לאורחים משקפות מיוחדות כדי שיוכלו לבחון מקרוב יותר את הפרטים. למרות שגארארד קיבל כמה הצעות לקנות את הדגם, הוא אומר שזה לא נועד למכירה.
הדגם שהרבי קיבל במתנה
בשנת תשנ"ב הובא לרבי מלך המשיח דגם מעשה ידיו של עופר נדב מסידני שבאוסטרליה. הדגם נבנה על פי שיטת הרמב"ם. הדגם נשאר אצל הרבי שנתן דולר עבור הדגם באומרו "תודה על מתנתכם".
על גבי הדגם המוקטן הוכן שלט מיוחד: "לכ"ק אדמו"ר שליט"א, שיבנה מקדש במקומו, ועומד על גג בית המקדש ואומר להם לישראל ענווים הגיע זמן גאולתכם. עופר נדב סידני אוסטרליה."
הדגם הגיע יחד עם תמימים שהיו שלוחים בסידני וגם להם העניק הרבי דולר מיוחד עבוד העוזרים.
תגיות: בית משיח
שלום רב!
אני מחפשת את הספר אך אני לא מוצאת אותו. היכן אני יכולה להשיגו?
תודה.
alizashoov@gmail.com