הצצה לשולחן השבת של משפחת בן אור

אתר חב"ד אינפו, בשיתוף מגזין "דרך המלך", שמחים גם השבוע להגיש את המדור "אורחים לשולחן שבת". במסגרת המדור גולשי האתר "יתארחו" אצל משפחות אנ"ש ו"יציצו" לשולחנות השבת, יכירו מנהגים שונים ויקחו רעיונות לחיקוי.

והשבת: משפחת ר' גיא ובתיה בן אור, בית דגן.

מנה ראשונה – גאולה. בשולחן השבת, מספר הרב גיא בן אור, פעיל בבית חב"ד שדה התעופה על ה'מבצעים' שנעשים שם במשך השבוע. הסיפורים והחוויות שנשמעים מכלי ראשון ממחישים יותר מכל באיזה עידן מיוחד אנו חיים; המקורב שכבר כמה חודשים מסרב להניח תפילין, והנה השבוע הסכים, והחבר שלו, שלא רצה לשמוע אודות שום דבר בנושא יהודי וחסידי – הלב שלו פתאום נפתח… גאולה במיטבה.

שירו לה' שיר חדש. בשולחן השבת מנגנים הרבה שירי קעמפים והימנונים, שהמילים המיוחדות שבהם מחזקים את ההתקשרות לרבי ואת הציפיה להתגלותו. הילדים נהנים לשיר את השירים שמצליחים להעביר תכני התקשרות כל כך עמוקים, אגב ניגונים תוססים ושמחים או מרגשים ומרטיטים.

אורחים מוכנים לגאולה. אנחנו מאוד אוהבים לארח, ומשתדלים להרבות בכך. חלק מהאורחים הינם ממשפחות מאנ"ש, וחלקם משפחות שאינן שומרות תורה ומצוות לע"ע. במשפחות מהסוג השני ניכרת מאוד המוכנות לגאולה, רואים עד כמה אנשים 'כלים' לשמוע, להאזין ולהתרשם. גם אנשים שבמבט ראשון נראים לנו 'לא קשורים' ו'מרוחקים' – מצליחים להפתיע בהתעניינות שלהם במתרחש בשולחן השבת.

שלוחים קטנטנים. מעניין לראות את הילדים מסבירים ומדריכים לאורחים, "כך נוטלים ידיים: לא! לא פעם אחת. שלוש פעמים..". מבחינת הילדים, האורחים הם חוויה שאסור לוותר עליה…

דפי קשר. אנחנו משתדלים לתת לכל ילד את המקום שלו בטווח הגילאים המבורך [בין שנה לגיל 14]. בין הניגונים לסיפורים, אנחנו קוראים חלק מדף הקשר של כל ילד, גם אם אנחנו מספקים רק נקודה קטנה מהדף. (את השאר אנחנו משלימים למחרת, בסעודת היום).

זכות קדימה לקטנים. הילדים הקטנים מספרים קודם את סיפורי פרשת השבוע, (בפרט בשבתות הקיץ ש'מנהג הילדים הקטנים' להירדם בצורות ואופנים יצירתיים ברחבי הסלון, ללא התרעה מוקדמת…) ואחר כך הגדולים יותר, מוסיפים ומעמיקים.

"איזה גאון! איך הוא יודע?..". עד כמה שבעינינו עשויים לעיתים דפי הקשר להיראות עמוסים מידי, וקריאתן נתפסת בתור 'חובה טקסית', הרי שבעיני האורחים, ובפרט כאלו שאינם שומרי תורה ומצוות, עולם 'דפי הקשר' מדהים והוא פותח להם פתח לידע עצום, שהזאטוטים הקטנים בני החמש או השבע, כבר בקיאים ורגילים בו. משיחי, כבר אמרנו?

מי שטרח… ההכנות לשבת נעשות ביחד עם הילדים, זאת למרות שלעיתים [ש.. אל תספרו לילדים], קל יותר לארגן את הכל לבד, גם מבחינת הזמן וגם מצד איכות התוצאה. אבל חבל להחמיץ את הסיפוק ותחושת השותפות שמקנה להם הושטת העזרה. אנחנו לא מכריחים ילדים לסייע בהכנות לסעודת שבת (מעבר לתחומי אחריות שגרתיים, כמו סידור החדר לשבת וכדומה), אך בהחלט מתגמלים אותם במשהו סמלי, קטן וטעים. כך ההכנות לשבת נכנסות לזיכרונות הנעימים…

השראה לעיצוב השולחן. בראשית הדרך למדנו המון מהמשפיעים והרבנים שהתארחנו אצלם בסעודות שבת. תמיד היה מדהים להתבונן בסיוע הטבעי של הילדים, בהשתתפות שלהם בתוכן של שולחן השבת ובכלל, בהרמוניה המשפחתית המופלאה הזו, אותה לא הכרנו. חלק ניכר מההנהגות שלנו בשולחן השבת, הגיע בהשפעת משפחות מארחות שצרבו בנו את חותמן, לעיתים, ללא ידיעתן… אז זה הזמן לומר להם: תודה!