הרבי איתנו תמיד • הרב מנחם טל

הרב מנחם טל, מגזין בית משיח

לחיים חסידים! 

לפני כ–20 שנה, היה בחור מישיבה ליטאית שהחל ללמוד חסידות. בשלב מסוים הבחור 'נדלק' והחליט לעבור לישיבת 'תומכי תמימים'. 

לימים, כשהגיע לפרק ה"איש מקדש", השתדך עם בחורה מבית חב"די.

באחד הימים שלפני החתונה, פגש בידיד של אביו, ראש ישיבה ליטאית, שבירכו ב'מזל טוב' וב'בניין עדי עד', לבבי. לשאלתו מי המשודכת, ענה הבחור, משפחה פלונית מירושלים.

ראש הישיבה התפעל לשמע השם ואמר כי אם יוזמן לאחד מסעודות השבע ברכות, יספר לו סיפור מיוחד שקשור לכלה. הדבר היה לתעלומה בעיני הבחור, מהיכן מכיר הרב את הכלה או את משפחתה?!

ואכן, באחד מימי השבע ברכות הוזמן אותו רב, וכך סיפר: 

לאחר חתונתו, הוא עבד כר"מ באחת הישיבות של בחורים עם קשיים, והתמסר אליהם הרבה מעבר לשעות העבודה. רעייתו "הטריה" לא ראתה זאת בעין יפה – מדוע הוא צריך להישאר לעבוד שעות נוספות ללא תמורה?!

בדיון משפחתי שקיימו ביניהם, אמר לה שעוד מעט מתקרב חג הפסח, ובחול המועד ילכו לטייל יחד, או אז ידברו על העניין וילבנוהו.

בהגיע חול המועד פסח, נסעו לנחל דן בצפון, ישבו על גדות הנחל ודיברו על הנושא. הוא הסביר לה שהוא מרגיש שיש לו כישרון מיוחד לדבר אל לב הנערים ומרגיש שזוהי שליחות נשמתו בעולם.

בעודם יושבים על גדות הנחל, ראו מולם סלקל צף על פני המים ובתוכו תינוקת. מיודענו קפץ למים לוודא האם זה אמיתי או משחק. לתדהמתו זו הייתה תינוקת חיה ואמיתית… הוא משה אותה אל החוף והצילה מסחף ומטביעה.

כשחזר לאשתו ובידו הפעוטה, אמר כי בוודאי ישנה משפחה שחוגגת את שמחת החג בקִדמת הנחל, והילדה נסחפה אל המים ללא ידיעתם. שניהם יצאו אפוא לחפש את המשפחה, ואכן, כמה עשרות מטרים מהם מצאו את המשפחה החוגגת, משפחה שומרת מצוות שבלהט המשפחתיות, לא שמה לב לכך שהסלקל של התינוקת גלש למים…

כשהבינו בני המשפחה מה שקרה, בכו מהתרגשות ושמחו כאחד. משנרגעה האם הנסערת, היא הוציאה מארנקה דולר של הרבי מלך המשיח, ונתנה אותו לידי הרב באומרה: "אתה הצלת את בתי היקרה, ואני אתן לך בתמורה חפץ שהכי יקר לי – דולר שקיבלתי מהרבי".

ענה לה הרב שאין צורך, כיוון שהוא לא חסיד והוא לא חונך להחשיב ולייקר את הדולר של הרבי, ולכן הוא מחזיר לה אותו. אולם האֵם התעקשה שייקח אותו, והוא נענה לבסוף.

כשחזר לשבת עם אשתו, אמרה לו מתוך שמחה של פתירת הספקות: "כעת קיבלתי הוכחה מוחשית משמים לדבריך; עליך להציל נפשות, שכן זו שליחות נשמתך בעולם". היא הוסיפה כי לא רק הצלת התינוקת הוכיחה זאת, אלא גם הדולר של הרבי מליובאוויטש – שתפקידו היה להציל נשמות – מדבר בעד עצמו…

סיים הרב את סיפורו ב'שבע ברכות' ושלף את הדולר שקיבל אז מאֵם המשפחה. בני המשפחה לא היו צריכים ליותר מכך כדי להיזכר בסיפור ההוא, ולהבין שהכלה היא–היא התינוקת שניצלה על ידו בעבר הרחוק… 

גם עכשיו זה הזמן

ישנם לא מעט אנשים שחוו ילדות קשה, אם מצד תנאי המקום והזמן בו גדלו, אם בגלל שההורים עצמם חוו חיים קשים בעברם, ולא ידעו לבנות את הילדים שלהם בצורה נכונה. ילדים אלו חיו שנים רבות עם תחושה מאשימה כלפי הוריהם או מחנכיהם.

יש רבים המספרים כי לאחר שלמדו חסידות והבינו את סוד ההשגחה הפרטית, מתוך התבוננות שהכל מושגח מלמעלה בדיוק מוחלט – הרי עצם העניין של קשר בין הורים לילדיהם, מתי ולמי ייוולד האדם, זהו עניין מדויק להפליא ומכוון מבורא עולם המנהיגו.

מתוך כך אותם אנשים הבינו כי יש להם את הבסיס הנכון לעשות "תיקון" בקשר עם ההורים ועם כיבוד ההורים שלהם. הם יצרו חוויה מתקנת עם הקשר עמם, מתוך אמונה שכל מה שקיבלתי דרך ההורים, גם מה שנראה לנו כשלילי, הרי הם חלק מהבירור והתיקון שלי.

וכך כותב אדמו"ר הזקן בתניא פרק ל"א: "אני לא עשיתי את עצמי ולמה עשה השם כזאת?!… אין זה כי אם ירידה זו היא צורך עלייה… ואם כן, איפוא זאת אעשה וזאת תהיה כל מגמתי… 'אליך השם נפשי אשא'. דהיינו לקשר מחשבתי ודיבורי במחשבתו ודיבורו יתברך… וכן במעשה המצוות…"

אף אנו נאמר, שאלו שנולדו לאחר ג' תמוז ולא זכו לראות בעיני בשר את הרבי מלך המשיח – אין בכך טעות או החמצה חס ושלום ש"לא נולדתי בדור הנכון"; יש כאן שדרוג לדרגת קשר עליון ונעלה יותר – לדעת ולהעמיק מחשבתנו, שהרבי מלך המשיח נמצא איתנו תמיד, רואה ושומע אותנו בכל מקום בו אנו נמצאים.

זו דרגת ההתקשרות של דור השביעי, באופן המיוחד ומותאם אלינו, וכפי שרבים מהמשפיעים מדברים על כך שהקשר היום בין חסיד לרבי מה"מ, הוא 'קשר עצמי פנימי' עמוק ונעלה בהרבה מכל הגילויים שהיו קודם ג' תמוז. יחד עם זאת, כמובן וגם פשוט, זוכים תיכף ומיד להתגלות השלימה, שאז כולנו נראה ונשמע את הרבי מלך המשיח בהתגלותו.

להידבק בראש

בספר התניא פרק ב' מסביר אדמו"ר הזקן: "בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל, שנשמותיהם הן בחינת ראש ומח, לגבי נשמות ההמון ועמי הארץ… כי יניקת וחיוּת נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם. ובזה יובן מאמר רז"ל על פסוק: 'ולדבקה בו' – שכל הדבק בתלמידי חכמים, מעלה עליו הכתוב כאילו נדבק בשכינה ממש"…

כשאני למד על עניין הדביקות בתלמידי חכמים, אני נזכר בוידאו מפורסם ומצמרר בו נראה יהודי מיסיונר, רחמנא ליצלן, שמגיע לרבי במעמד חלוקת הדולרים ומבקש למסור לרבי ספר של המיסיון. הוא אומר לרבי, ציטוט: "אני ממשפחה יהודייה, הפכתי לנוצרי בגיל 29, ואני מחבר ספרים בכדי שכל הקתולים יוכלו לדעת את השורשים, מהיכן הם מגיעים".

הרבי מקשיב בסבלנות ועונה לו: "אם מישהו נולד יהודי, הוא יהודי לכל חייו, הוא לא יוכל לשנות זאת; הוא רק יוכל לעשות את חייו יותר מסובכים ויותר אומללים".

הלה השיב באדישות מעושה, כי הוא לא חש שחייו אומללים… 

ענה לו הרבי: "אם מישהו מחשיב את מחלתו כדבר בריא, זהו רק סימן שמחלתו יותר חמורה, וזקוקה לרפואה ולטיפול בדחיפות האפשרית". מיד לאחר מכן החל אותו יהודי להתנצל על החינוך שקיבל, שבגללו שכח את יהדותו, רחמנא ליצלן.

הרבי הביט בעיניו ואמר: "זו לא סיבה למישהו לרצות להיות חולה, בגלל שהוריו רצו בכך. ה' יתברך יברך אותך שתבריא, בעיקר בלהיות יהודי בגלוי, ולהכריז מחדש לכל האנשים בסביבתך שזו הייתה טעות גדולה. לה' יתברך יש כל כך הרבה רחמים, שהוא מוחל אפילו על החטא הגדול ביותר שניתן להיעשות".

ניכר שהניצוץ שהיה חבוי ומוסתר בתוכו במשך שנים רבות – נדלק. בסיום הוא ביקש "רבי תתפלל עבורי… אני תמיד יהודי".

המשך הסיפור הזה התפרסם גם לאחר כמה שנים, כאשר התפרסמה תמונה של היהודי הנ"ל בבית כנסת, לומד תורה עם תפילין, לאחר שחזר בתשובה שלמה.

אכן, "הדבק בו" – בצדיק, הרי הוא נדבק בשכינה ממש. 

וכמובן, גם אחרי ג' תמוז עלינו לדעת ולזכור – שאין גוף שאין לו ראש ח"ו, והרבי מנהיג אותנו בפועל עד הגאולה השלמה והאמיתית. אם כן, "עמדו הכן כולכם" כי "הגיע זמן גאולתכם". 

לחיים חסידים!