אתר חב"ד אינפו, בשיתוף מגזין "דרך המלך", שמחים גם השבוע להגיש את המדור "אורחים לשולחן שבת". במסגרת המדור גולשי האתר "יתארחו" אצל משפחות אנ"ש ו"יציצו" לשולחנות השבת, יכירו מנהגים שונים ויקחו רעיונות לחיקוי.
והשבת: מתארחים אצל משפחת הרב יוסף יצחק ניסלביץ' מנחלת הר חב"ד.
למדנו מהמארחים…
בשנים עברו היינו שרים את ה"שלום עליכם" במנגינה העממית הידועה. פעם התארחנו אצל ידידים ושמענו שהם שרים "שלום עליכם" במנגינה החב"דית שהחלה להתפרסם אז. אצלנו בבית יש כלל, שכל דבר טוב שרואים או שומעים אצל משפחה אחרת – לומדים ומבצעים, אז כך נהגנו גם לגבי "שלום עליכם". זה אולי יותר ארוך, אבל הניגון פותח את שולחן השבת באווירה אחרת לגמרי.
המנגינה של הקידוש
את הקידוש אני עורך בקול רם, במנגינה מיוחדת ומילה במילה. האופי של הקידוש משפיע על כל הסעודה, ויתירה מכך: הילדים מחקים אותנו לכשיגדלו, והרגעים של הקידוש נחרטים בזיכרונם לעד.
דבר תורה – בהתחלה
אצלנו בבית אומרים דבר תורה קצר כבר אחרי הפרוסה של 'המוציא'. ל'דבר-תורה' צריך להיות מקום של כבוד בשולחן-שבת, כבר בהתחלה ולא 'לדחוף' אותו רק כשמחכים 'בין הדגים למרק'.
תוכן חסידי ובשמחה
נכון, יש לנו גוף, ו"עונג שבת" נעשה גם על ידי האוכל של שבת – יש "נשמה יתירה" והאוכל יותר טעים… אבל לא זה העיקר של שבת! עונג שבת הוא בעיקר רוחני, ושולחן שבת צריך להיות ספוג בתוכן חסידי ובשמחה.
"פרחים לשבת"
כשהייתי ילד בן 7 אבא שלי (ר' משה ניסלביץ') ע"ה צייר לנו ציור של פרח – עיגול במרכז ו-6 עיגולים צומחים מתוכו, ועם הציור הזה הוא המחיש לי ולאחיי, שהשבת היא המרכז והראש של כל השבוע, ואם בשבת יהודי משקיע בתורה ותפילה זה ישפיע על כל השבוע. זה נחרט לי בראש ולכן אני מחנך בבית שלנו שעיקר שולחן שבת זה לא האוכל אלא האווירה הקדושה.
'היום-יום' בסעודה
גם כשאין אפשרות או זמן 'להכין' משהו להגיד, אפשר לקחת 'היום יום' של הרבי, ולפתח דיון עם הילדים על אחד הפתגמים של השבוע שעבר או השבוע שיהיה. תמיד יהיה פתגם עסיסי שיכול להיות המוקד של סעודת שבת הנוכחית…
הזדמנות לחנך למידות טובות
הילדים יודעים שכשלוקחים מהצלחת המרכזית או מבקבוק השתייה – משאירים קצת, אולי מישהו אחר רוצה ואם אני אקח הכל – לא יישאר לשני… שולחן השבת הוא הזדמנות-פז לחנך להיות 'בן-אדם', להתחשב בשני ולהיות רגיש לצורכי הזולת. הילד ישאל "האם יש עוד מישהו שרוצה?" ורק אם לא – יסיים את הצלחת או הבקבוק.
הניגון של הילד
כל ילד בוחר את הניגון אותו הוא אוהב. יש ילד ש'מתחבר' יותר לניגוני דבקות ואחר לשירי שמחה חב"דיים וה'עבודה' שלנו היא לשתף פעולה עם מה שהם אוהבים, כי בשולחן שבת הילדים צריכים להיות במרכז.
על רובוטיקה ודיקטטורה
בסך-הכל שולחן שבת מתנהל כ-3 שעות וזה קשה לרוב הילדים, שהם ילדים ולא רובוטים… אסור לנו להפוך את שולחן שבת למשהו דיקטטורי והילד צריך ליהנות. עלינו להשקיע המון מחשבה בנוגע לסעודת שבת ולא להגיע אליה "כלאחר-יד".
האורחים או הילדים?
אנחנו רוצים לחנך את ילדינו ל'הכנסת אורחים', ולכן משתדלים להשקיע בגשמיות בשביל זה. הילדים יודעים שעליהם להתנהג בקידוש ה' ליד האורחים ומניסיון – האורחים מושפעים הכי הרבה מהתנהגות הילדים בדרך-ארץ סביב השולחן.
שולחן משפחתי
ישנן שבתות אותן אנחנו מקדישים נטו למשפחה, בלי אורחים, כדי שלילדים תהיה מלוא תשומת הלב. ואז, כולם אומרים 'דבר-תורה' כבר בסעודת ליל שבת (מה שלא קורה כשיש אורחים, כי אז אנחנו מחלקים את דברי התורה, לשתי הסעודות).
פוליטיקה?!
שבת היא קודש לה', ובכל השבת אסור לדבר ענייני חול. בוודאי שלא בשולחן שבת. אצלנו בבית מקפידים על כך מאוד והילדים יודעים שמסביב לשולחן שבת לא מדברים רכילות ולשון הרע שמטבע הדברים מאפיינים פוליטיקה.
כולם מפנים מהשולחן!
אצלנו בבית כולם מפנים אחרי שולחן שבת, והבנות לא חייבות להיות הבלעדיות בתחום. יש תור, ואחריות אישית לכל אחד ואחת מהילדים. כולם שייכים לשולחן שבת בכל התחומים.