-
בלשונו הקדושה של הרבי הייתה שגורה מטבעת הלשון "דידן דהספרים נצח". את הכוח לנצח אנו שואבים מתוך ספרי הקודש. זה המוטו שאנחנו צריכים לקחת איתנו בבואנו ליום הבהיר ה' טבת • הרב מנחם טל בהתוועדות חסידים לכבוד החודש החסידי • באדיבות מגזין 'בית משיח' • לקריאה
יוסי סולומון|ג׳ בטבת ה׳תשפ״ההרב מנחם טל, מגזין בית משיח
לחיים חסידים!
מתקרבים ליום של "דידן נצח"! וכמו שהרבי מלך המשיח אומר בשיחות קדשו "דידן דהספרים נצח", והניצחון של הספרים – זה הלימוד בספרים וכמה שיותר בכמות ובאיכות.
בו' בתשרי תש"נ חילק הרבי בידו הקדושה את הקונטרס "ושאבתם מים בששון" של אדמו"ר ה'צמח צדק' כשאליו מצורף מכתב–כללי מו' תשרי, דולר ולעקאח. במכתב אישר הרבי רשמית את ראשי התיבות של תש"נ – הי' תהא שנת ניסים.
באותו מכתב מציין הרבי "שצריך לנצל כל אמצעים אפשריים לפעול הוספה בעבודת ה' ויראת ה', אפילו שקשור עם פירוש שאין לו מקור מפורש בספרים".
ובהערות של המכתב מצטט מהרבי הרש"ב בשם אביו המהר"ש: "אשר עניני עבודה שיכולים לקשר בדברי התניא, עם היות שאין זה הכוונה האמיתית בדברים האלו, מותר לדבר ולהרחיב בהם הדיבור".
על דרך סגנון זה אפשר לומר ביאור בדברי הרבי – "דידן דהספרים נצח":
ידוע מרבי לוי יצחק זצ"ל מברדיטשוב שאמר לקב"ה – ריבונו של עולם, אם היית שם את עניני הקדושה ואת גן העדן מול העיניים שלנו, ואת תאוות העולם הזה כותב בספרים, אזי עַם ישראל היו יותר מתקרבים אליך ושקועים בקדושה… אך אתה הקב"ה שמת את התאוות מול העיניים, ואת גן עדן ועניני הקדושה שמת בספרים, ולכן אנחנו מתפתים… בבקשה תהפוך את היוצרות.
כך גם בהכרזה "דידן דהספרים נצח" – אנו מכריזים לעצמנו ולנפש הבהמית שבתוכנו ולכל העולם סביבנו – כי מה שכתוב בספרים על עניני הקדושה, על משיח וזמן הגאולה ובשורת בית המקדש – זה האמת וזה ינצח!
ה'דידן נצח'
של ר' לייזר ננסבעבר סיפרו על החסיד בעל מסירות הנפש ר' לייזר ננס ע"ה, כי בעת שהותו במחנה העבודה בסיביר, היה לו "גילוי אליהו הנביא".
בהזדמנות, אחד הגבאים ב–770 שאל את ר' לייזר ננס ישירות, האם נכונה השמועה?
ר' לייזר חייך ואמר שלא היה לו כל "גילוי אליהו" – אבל ר' לייזר סיפר מקרה אחר שהיה עמו: שנה אחת 'הצמידו' לו בחור ישיבה מחוגי המתנגדים שסר מדרך התורה והמצוות. התפקיד שהטילו על אותו בחור, לדאוג שגם ר' לייזר יסור מדרך התורה והמצוות. למרות זאת, ר' לייזר נשאר חזק באמונתו ובדתו.
פעם, באמצע היער, כשהיו באמצע עבודתם לחטוב עצים, אותו בחור התנפל על ר' לייזר עם גרזן במטרה להורגו. הוא כעס עליו על כך שאינו מצליח להסיט אותו מדרך התורה, ובגלל זה הוא לא מקבל "קידום" מצד הרוסים…
ר' לייזר הנדהם הצליח להתעשת, נעץ בו את שיניו עד שהלה הרפה מהגרזן, ולאחר מכן צעק לעברו "מה אתה עושה??! – הורג את אחיך בגלל 'קידום'? – והרי 'לא תרצח' זה אחד מעשרת הדיברות"…
הבחור המבויש נסוג והלך מהמקום…
כעבור כמה ימים, הם נפגשו בבית המרחץ שלא היה אלא בור שהפך לבריכה ובתוכה התרחצו. הבחור היה במים כאשר ר' לייזר נכנס למתחם. הבחור חשש מאוד שר' לייזר יתנקם בו ויטביע אותו במים (ר' לייזר היה גבוה והוא היה נמוך), וממש רעד מפחד…
ר' לייזר שהבחין בכך, ניחמו והבטיח שלא יפגע בו לרעה. הוא הוסיף ואמר לו – "אתה יודע מדוע עזבת את דרך התורה?! – כי לא למדת חסידות! אם תרצה, אלמד אותך חסידות כאן במחנה עבודה. ר' לייזר הוסיף רעיון גאוני: כיוון שיש הפסקה של שעה בצהריים, וכיון שהחצר של ר' לייזר מול החצר שלו… הוא – ר' לייזר – יעמוד בחלון וידבר לאוויר את שורות התניא – קדישא, והבחור יישב בחדרו סמוך לחלון, וישמע את הדברים…
כך היה. תקופה מסוימת היה ר' לייזר צועק בחלון את התניא והבחור מקשיב. הרוסים לא הבינו לשון הקודש ואידיש, וחשבו שר' לייזר פשוט "יצא מדעתו" ולכן הוא צועק.
המסר השייך אלינו מהסיפור הזה, הוא העובדה שר' לייזר ידע והאמין שדידן דהספרים – עניני הקדושה – הם אשר ינצחו את הנפש הבהמית, גם של אותו מתנגד מבולבל שהגיע לדיוטה כה נמוכה עד כדי כך שהיה מוכן לרצוח את רעהו…
ניצחון פנימי
'דידן נצח' יש בו גם עניין של ה'ניצחון הפנימי', כאשר בן אדם נלחם עם עצמו על מנת לנצח את היצר הרע ואת הנפש הבהמית שלו. כמו שכתוב באגרת הקודש סימן ט"ו בתניא, שמידת הנצח זו מידה שצריך להתנצח בה מבית ומחוץ.
'מחוץ' – נגד כל מיני גורמים שמפריעים מבחוץ; ואילו מ'בית' – זה מתוך הבית והנפש של האדם. הוא חווה התנגדויות, ספקות ודאגות ועמם צריך להתנצח כדי לעבוד את ה' כדבעי.
מעשה שהיה לפני מספר שנים עם אחד השלוחים, שהיה מארגן מדי פעם קבוצות נסיעה לרבי. באחת הקבוצות, נרשמו עשרה אנשים בלבד, והוא היה מוטרד מאד, בפרט לאחר ששריין מראש מקום בטיסה ומקומות לינה עבור עשרות אנשים.
אחד מידידיו שמבין עניין, חישב ומצא שהוא הולך להפסיד כרבע מיליון שקל! זה בדיוק מה שהיה חסר לו… השליח נכנס לדכדוך ולדאגה עמוקה, עד שקיבל שפעת באמצע הקיץ…
למרות שהזמן חלף ומועד הטיסה הלך והתקרב, הוא עדיין נותר רחוק מיעד הנרשמים שהציב לעצמו.
באותה שבת למדו בחת"ת את סימן י"א באגרת הקודש, שם נכתב על כך שאין רע יורד מלמעלה וזהו עיקר האמונה שבשבילה נברא האדם – לדעת שכל מה שהקב"ה עושה, הרי זה לטובה; ומי שמתלונן על חייו, הרי הוא ככופר ח"ו!
כשקרא את המילים האלה, הצטמרר. הוא שאל את עצמו – האם אני כופר ח"ו בגלל שאני דואג נוכח המצב?
מיד לקח את ילדיו ויצא עמם בריקוד באמרו שהכל יהיה בסדר, וגם אם יפסיד את כספו, הרי זהו רצון ה' והכל לטובה.
לאחר השבת נרשמו לנסיעה עוד כמה אנשים, וכך יצאו למסע כשהוא כמעט קרוב ליעד. לאחר מכן נענה לכמה מקומות שהזמינו אותו להתוועדות תמורת תשלום יפה, והצליח למזער את הנזק הכספי.
זה ביטוי מוחשי כיצד "דידן דהספרים נצח" – כאשר אנחנו לוקחים את הכוח לנצח את המועקות שלנו, מתוך הספרים.
שאזכה להבין…
סיפר המשפיע החסידי, הרה"ח דב מנחם דוברוסקין, כי בתקופת נעוריו, לפני יותר משלושים שנה, למד בישיבה במוריסטון שבניו ג'רזי.
לפני מספר חודשים קיבל שיחת טלפון מאחד מחבריו שלמד עימו במוריסטון, וכיום הוא חסיד העובד לפרנסתו. במהלך השיחה אמר לו החבר שהוא שמע שהוא משפיע ב'תומכי תמימים' מגדל העמק, ולכן הוא מבקש לתת לו חמש מאות דולר כדי שימצא מעשים טובים שאפשר לעשות עם זה בישיבה.
הרב דוברוסקין חשב מה אפשר לעשות עם סכום כזה.
לבסוף החליט לעשות 'מבצע' לבחורים – כל בחור שיקבל על עצמו ללמוד את הכרך האחרון שיצא ב'תורת מנחם', יזכה לקבל את הכרך הזה במתנה.
כמה בחורים נרשמו למבצע, וכל הסכום שנתרם, נוצל עבור המבצע הזה שהוכתר בהצלחה רבה.
הרב דוברוסקין דיווח לחברו על הצלחת המבצע, ועל כך שבזכותו תמימים רבים למדו באופן יסודי את הכרך האחרון ב'תורת מנחם'.
חברו השיב בערגת–נפש: "הלוואי שבזכות הזו, אצליח להבין עוד הערה בליקוטי שיחות של הרבי, ומה טוב עוד הערה על הערה".
הרב דוברוסקין התפעל מהעניין, שאחד מאנ"ש שאינו אברך כולל שתורתו אומנותו, אלא עובד לפרנסתו, ואף על פי כן, מה חשוב לו? מה נפשו חושקת? שבזכות הצדקה שנתן, הוא יצליח להבין עוד הערה בליקוטי שיחות, ומה טוב גם הערה שבשולי הגיליון.
- • •
פעם ראיתי את בתי מכינה תבשיל להתוועדות. שמתי לב שהיא הוסיפה כוס דבש. באתי לומר לה – מה זה? את שמה דבש בתוך כוס? רבע מהדבש ידבק לכוס ולא תוכלי להוציא אותו.
אבל עוד בטרם הספקתי לומר את המילים, והיא שפכה את כל תכולת הדבש במלואה לתוך התבשיל מבלי שנותר דבר בכוס.
שאלתי את בתי בהתפעלות: "איך עשית את זה שכל הדבש יצא מבלי להידבק לדפנות?", היא אמרה לי: "פשוט מאוד! לפני זה שמתי מעט שמן בכוס, ולכן כשהוספתי את הדבש, הוא לא נדבק"…
חסידות זה שמן, והשמן הזה – כאשר אנחנו לומדים חסידות, נותן לנו כוח ל"דידן נצח", לנצח ולהחליק את כל הספקות והדאגות שיש לנו, כי "דידן דהספרים נצח": כל ספרי החסידות, המאמרים והשיחות מחברים אותנו ל'אין עוד מלבדו', וממילא כשקשורים למעלה, לא נופלים למטה.
לחיים חסידים!
תגיות: הרב מנחם טל, מגזין בית משיח