ד"ר גיל שחר בשיחה על בריאות וחסידות

ראיין: ישראל לפידות, מגזין עולמות

ד"ר גיל יוסף שחר לא ממש תכנן את מסלול חייו כפי שהתפתח. אם הייתם שואלים אותו, מן הסתם לימודיו בהנדסת החשמל בטכניון היו מתפתחים למקצוע ריאלי בתחום, עם מכונות או מחשבים. הרהוריו הרוחניים היו נשארים בגדר הרהורים וכתבי הרמב"ם מעולם לא היו נחשפים לעיניו. בהשגחה פרטית, הכל התגלגל אחרת וכיום הוא רופא העוסק ברפואה תזונתית, ניקוי רעלים וברפואת הרמב"ם. הוא ייסד את המרכז לרפואת הרמב"ם מרצה במקומות רבים, ולפני הכל, חסיד של הרבי. בראיון מרתק חושף ד"ר גיל יוסף שחר את הדרך אל שלוות הנפש, אל מדע הרפואה ונותן כלים שעמם כל אחד יכול לחיות חיים בריאים יותר.

נתחיל מהסוף. כרופא וכמי שעוסק ברפואה תזונתית, מה לדעתך הנוהג הכי מזיק בריאותית כיום?

"שאלה מכשילה" הוא צוחק. "הרמב"ם כותב שאדם צריך להתאמץ ולהתייגע בכדי לשמור על הבריאות שלו. זה לא מובן מאליו וזה מצריך מאמץ. בתחום האכילה יש הרבה הרגלים רעים: כמות התזונה, כמה אדם אוכל? היום אנשים אוכלים הרבה יותר מידי. איכות המזון, מה אוכלים? אוכל טוב או רע? רוב האנשים אוכלים מזון מזיק. חשוב גם עיתוי האכילה. יתכן מצב שבו אדם אוכל מזון בריא ואף בכמות הראויה, אך עדיין גורם לעצמו נזקשעת האכילה גם היא חשובה. רוב האנשים אוכלים בזמן לא מתאים. ואפילו סדר האכילה בתוך האכילה עצמה, בעל חשיבות. לבסוף: איך אוכלים, באיזה אופן, לעיסה מהירה? לאט ? בעמידה או בישיבה? לכל אלו יש השלכות מיידיות על בריאותנו.

כמי שמאמין בדרך, האם גם אתה נוהג על פי אותם עקרונות?
אני אענה שלך תשובה של חסיד. אחד שאל את הרבי, איך הוא יכול לדבר על תיקון המידות ודברים נשגבים בחסידות כאשר הוא בעצמו לא מיישם את הדברים. הרבי ענה לו, שזה שהוא לא מיישם את הדברים זה לא בסדר, אבל למה גם אנשים אחרים צריכים לסבול מזה? אדם חייב ללמד את האמת, גם אם הוא עדיין לא מיישם זאת בעצמו.

אבל אני לא אתחמק מהשאלה: אני עושה השתדלות גדולה מאוד לשמור על הכללים. לא אגיד שאני לא נופל לפעמים אך מדובר באירועים חריגים ולא בהרגל קבוע. אם חיים בריא 99% מהזמן, מותר מידי פעם לחרוג מהכללים, אם יש אירוע, התוועדות, חתונה, אך כל עוד זה נעשה בתדירות נמוכה הגוף יסתדר עם זה. הבעיה מתחילה כשזה הופך להרגל.

כיצד הגעת לתחום הרפואה? למה רפואה דווקא?

האמת שממש לא תכננתי את זה. אני לא מאלה שמגיל 5 ידעו שיהיו רופאים. להיפך. כששאלו אותי בתיכון מה ארצה ללמוד אחרי התיכון, אמרתי שאני לא ידוע, אבל לא רפואה. לעולם הרפואה נחשפתי דווקא במהלך השירות הצבאי. נשלחתי לקורס חובשים ושירתתי כחובש קרבי ומדריך של חובשים . נחשפתי לעולם חדש שלא הכרתי. לאחר הצבא, התחלתי ללמוד בטכניון  בפקולטה להנדסת חשמל אבל לאחר שנתיים הרגשתי חוסר סיפוק. אמנם היה מעניין מאוד, אבל הסיפוק לא היה דומה למה שחוויתי כחובש בצבא. הבנתי שמבחינתי הסיפוק הרב יותר הוא בעבודה עם אנשים ומול אנשים. לכן לאחר שנתיים, התחלתי מההתחלה בפקולטה לרפואה. תוך כדי לימודי הרפואה, הבנתי שהרפואה הקונבנציונאלית נותנת פתרונות מעולים למצבי חירום אבל בכל הקשור למחלות כרוניות, גם בטיפול וגם במניעה, אין לרפואה המערבית פתרונות טובים ותשובה יסודית לבעיה. הבנתי שהשורש טמון בהרגלי חיים ובעיקר בתזונה של האדם.

תוך כדי לימוד רפואה התחלתי ללמוד במקביל באופן עצמאי רפואה תזונתית תחום שעוסק בקשר בין תזונה למחלות- איך תזונה גורמת חלילה למחלות ואיך על ידי תזונה נכונה ניתן למנוע מחלות ואף לרפא אותן.

איך נכנס הרמב"ם לסיפור?

די במקרה, בהשגחה פרטית, נחשפתי לכתבים הרפואיים שכתב הרמב"ם לפני יותר מ-800 שנה ומתוך סקרנות התחלתי לרפרף בהם. תהיתי מה כבר הרמב"ם יכול לחדש לנו היום, בעידן המודרני המתקדם עם כל מכשירי ההדמיה  המשוכללים, המיקרוסקופים, המחקרים והתגליות. הרפרוף הפך לקריאה והקריאה הפכה להעמקה עיונית. נדהמתי לגלות שדברים שהרמב"ם כתב לפני יותר מ-800 שנה המדע גילה רק בעשורים האחרונים והעצות של הרמב"ם לגבי תזונה ובריאות נכונות ומדויקות לימנו לא פחות מאשר לתקופתו ואולי אף יותר.

למה דווקא בעידן המודרני הכללים של הרמב"ם כה רלוונטים?

בתקופת הרמב"ם העולם היה נקי יותר מרעלים. לא היו מפעלי תעשיה וזיהום אוויר כמו שיש היום, עם מזון מעובד וחומרים מייצבים, משמרים וצבעי מאכל. ואם מה שכתב הרמב"ם נכון לתקופתו וקל וחומר שהדבר נכון לתקופתנו כיוון שאנו חשופים מאוד  לרעלים מכל כיוון. אם הקפדה על דברי הרמב"ם הייתה בזמנו כהמלצה בתקופתנו מדובר ממש בהכרח על מנת לשמור על בריאות איתנה.

אנו רואים את התחלואה הרבה בעולם המערבי, השמנה, מגפת הסוכרת, העובדה שכמעט כל מבוגר שני מעל גיל 50 צורך תרופות באופן קבוע וברור שיש לעצור את התופעה בזמן.

מה לגבי תופעות של סטרס לחץ ומירוץ אחרי הזמן? כיצד זה משפיע על בריאותנו?

הרמב"ם מדבר על שלושה עקרונות בסיסים המשפיעים על הבריאות. העיקרון המרכזי והראשי מבין השלושה: תזונה נכונה. השניים הנספים הם פעילות גופנית סדירה וקבועה ומצב נפשי מאוזן ותקין. הוא מדגיש ששינוי קטן במצב הנפשי של האדם יכול לחולל שינוי גדול מאוד במצב הגוף למעליותא או הפך זה ח"ו.

בכדי להגיע למצב נפשי תקין הוא מחלק את זה לשני חלקים: 1. תיקון המידות- מתאים במיוחד לימים אלו של ספירת העומר 2. הסתכלות נכונה על העולם והבנה נכונה של המציאות וכתוצאה מכך להיות בשמחה. אדם צריך לדעת שכל מה שקורה לו, קורה לטובה. השמחה היא המפתח הגדול לשמירה על הבריאות, והרמב"ם מעיד על כך שראה אנשים שהחלימו רק מכך שהיו שמחים באמת.

יש להשתדל להחיל  את שלושת העקרונות האלו על חיינו באופן קבוע. מעבר לכך, הרמב"ם מתייחס בהרחבה גם לאיכות השינה, לאופן הנשימה, ממש 'שוכחים' לנשום ולחשיפה לשמש דווקא בדור של ישיבה במשרדים מול פלורסנטים.

כיום אתה שומר תורה ומצוות אך לא נולדת כזה. תאר לנו את התהליך החזרה בתשובה שלך?

מאז שאני זוכר את עצמי, הייתי אדם מאוד רוחני. טיילתי בהודו, קראתי המון ספרים ולא מצאתי את מה שחיפשתי. אני חושב שכל מי שחוזר בתשובה עושה את זה מסיבה אחת: הגעה למסקנה שיש בורא לעולם ושהתורה מן השמיים . שזאת האמת. אני תמיד הרגשתי בלב שיש בורא לעולם אבל אמרתי לעצמי 'מי אמר שהתורה קשורה לזה? את התורה כתבו אנשים מאוד חכמים אבל עדיין הם אנשים ולאנשים יש אינטרסים בעלי אינטרסים, אנשים יכולים. למה אני צריך להיות מחויב למשהו שכתבו אנשים?' מבחינתי אז, התורה הייתה יצירה אנושית מרשימה וייחודית אבל וודאי שלא מחייבת. במהלך טיול במזרח נחשפתי ליהדות ואגב זה לא היה בבית חב"ד, התחלתי להעמיק וללמוד והגעתי למסקנה שהתורה היא יצירה של הבורא ושם מקורה. אז לאט לאט בתהליך ארוך ואיטי, אמרתי לעצמי אם זאת האמת אני רוצה לחיות אותה. אדם שכנה עם עצמו  לא יכול לחיות בשקר לאורך זמן. תקופת הלימוד והחקירה היתה מלווה בהמון קריאה ושיחות עם אישים ורבנים. הבנתי שאם זאת האמת זו אולי ההחלטה הכי חשובה שאדם יכול לקחת בחיים שלו.

ואיך הגעת לחב"ד?

אחרי שהבנתי שיש בורא לעולם ותורה מן השמיים היה לי ברור שאני אהיה דתי. הכל קרה אגב תוך כדי לימודי הרפואה. ידעתי שיש המון צורות להיות יהודי דתי. יש את חב"ד, יש את ברסלב, יש את הציבור הליטאי, את הכיפות הסרוגות ועוד. כולם מאמינים ושומרי תורה ומצוות אבל הם מאוד שונים. איך אדע מה מתאים לי? אז אמרתי לעצמי- אני אסייר לי בכל העולם היהודי, אלמד תורות וכתבים של הזרמים השונים ואני אבחר וארגיש איפה מתאים לי להיות ולמה אני מתחבר. בערך כחמש שנים עשיתי שבתות עם קהילת ברסלב, בעלז וקרלין , 'בעל הסולם' ,ליטאיים ודתיים לאומיים ואני זוכר שאמרתי לעצמי בתחילת התהליך: "טוב, אני אבדוק את כולם חוץ מחב"ד, כי חב"ד הם משוגעים! את חב"ד אין לי מה לבדוק. הם  הרי מדברים על הרבי כמשיח, ואני עם כל הכבוד אדם אינטליגנט רציונלי, למדתי בטכניון. זה לא מתאים לי. הייתה לוויה, זה צולם בוידיאו, ועם כל הכבוד להגיד שהרבי זה משיח זה הזוי ולכן אין לי בכלל מה לבדוק את חבד" ואכן במשך חמש שנים ביקרתי בכל הקהילות האפשריות חוץ מחב"ד באופן מכוון. פסלתי את זה אוטומטית. אני חייב לומר שבכל הקהילות מצאתי אנשים נפלאים ודברי תורה מדהימים ועמוקים אבל בשום מקום לא מצאתי את המנוחה לנשמה. יום אחד חבר ללימודים מתקשר אלי ואומר שיש שבת בגליל במרכז רוחני בצפת שנקרא 'אסנט' וזה בנושא רפואה וקבלה. אז לא ידעתי שזה מרכז של חב"ד. נשמע לי טוב, הסכמתי והלכנו. הגענו בערב שבת, בשלב זה כבר הייתי עם כיפה סרוגה גדולה ועם ציצית, ופתאום אני רואה על אנשי הצוות כיפות 'יחי אדונינו' אז הבנתי שהגעתי לחב"ד וסביר שאם הייתי יודע מראש ,לא הייתי מגיע. אני זוכר שאמרתי לעצמי 'טוב אני כבר כאן, אין מה לעשות גם ככה עוד דקה שבת' אז אין ברירה ונעשה שבת עם חב"ד. ובאותה שבת, הרגשתי שהגעתי הביתה. לא יודע אם זה הדיבורים, הניגונים, האנשים, אם זה מהקירות אבל הרגשתי בנפש, בלב שהגעתי הביתה.

מיד לאחרי השבת השכל שלי התעורר ואמר: 'עכשיו תהיה משוגע כמוהם, שאומר שהרבי הוא משיח?' ושוב מתעוררים כל הספקות.החלטתי לתת צ'אנס נוסף ולחזור לעוד שבת. הגעתי לבד, הפעם  בלי החבר ושוב הרגשתי שהגעתי הביתה. לא יודע ממה נבעה התחושה אבל פשוט הרגשתי שזה מה שחיפשתי.. לאחר הפעם השנייה שהרגשתי שיש כאן משהו שנגע בי עמוק, י נגשתי לאחד מאנשי הצוות, הרב נדב כהן ואמרתי לו: "שמע אני יודע שלכל זרם ביהדות יש את הספר המרכזי שלו: לברסלב-ליקוטי מוהר"ן, ליטאים- כתבי הרמח"ל, דתיים לאומיים- הרב קוק וכו'. אני מניח שגם לחב"ד יש איזה ספר מרכזי. אני רוצה ללמוד את הספר המרכזי שלכם. אז עוד לא ידעתי על קיומו של ספר כזה. הרב נדב אמר לי: הספר המרכזי של חב"ד נקרא ספר התניא והגיש לי את כרך א' של התניא עם ביאור של הרב שטיינזלץ ואמר לי: קח תקרא. זה הספר שלנו.

מעניין שהוא מצא לנכון לתת לי את הספר עם הפירוש של הרב שטיינזלץ שהוא 'שכלי' יותר.

באתי הביתה ובמשך שבוע שלם קראתי ולמדתי את זה ואחר שסיימתי את פרק י"ב אמרתי: אם זה הספר המרכזי של חב"ד אני חייב לחקור וללמוד את זה. הרגשתי שהספר הזה, זה ליגה אחרת מכל מה שנתקלתי עד אותו רגע וכאמור כבר הכרתי קצת קבלה וחסידות מזרמים אחרים בהם ביקרתי. התחברתי עד עמקי נשמתי. גם הלב וגם השכל התחברו ואמרתי עכשיו אין מנוס אני חייב לחקור את זה. מי זה הרבי, למה אומרים שהוא משיח. התחלתי לקרוא עשרות ספרים: שיחות של הרבי, סיפורים, מאמרים וכל ספר שעסק בנושא זהותו של משיח ואחרי קריאה מעמיקה של שעות כולל שיחות נ"א-נ"ב ולאחר מס' חודשים היה לי ברור ומעל לכל ספק שאכן הרבי הוא המשיח. כמובן השלב הבא זה לנסוע ל-770 לתשרי ושם כבר חזרתי חסיד חב"ד לכל דבר.אני חייב לומר שכל מה שהרבי כתב ואמר וכל מה שנכתב על  הרבי פשוט סוגר מעגל ונותן תמונה עשירה, לאט לאט הבנתי שלא מדובר על עוד צדיק כמו הרבה צדיקים אחרים, אלא על משהו אחר לגמרי. הרבי נוגע לך גם בלב, גם ברגש, גם בשכל, בכל נימי הנפש. הרבי מדבר כל פעם לחלק אחר בך. אני ממליץ לכל אחד לנסות להכיר את הדמות הזאת שנקרא "הרבי מליובאוויטש" מזויות שונות, כל אחד מהמקום שלו , משורש נשמתו. יש כאלה שיתחברו לשיחות, אחרים למאמרים ואחרים לסיפורים על הרבי אבל כל אחד יכול להתחבר לרבי באיזשהו אופן.

איך השינוי הזה משפיע על החיים שלך?

זה משנה את כל החיים. כשאתה מוצא דמות שהיא מקור ההשראה הכוח והאמונה בחיים שלך מקבלים המון כח בחיים. שלוות נפש, רגיעה בחיים. משהו שאני מניח שכולנו מחפשים. הקשר שלי עם הרבי הוא לנסות לעשות את מה שהרבי רצה שנעשה – לעשות טוב ליהודים, לקבל את פני משיח צדקנו וגם בעבודתי אני מנסה לא רק לטפל אלא גם מרצה לפני קהלים גדולים וכותב באתר האינטרנט ובכל במה כזו אני מנסה להכניס את הזוית היהודית וחיבור לרוחניות. ברור לי שזה מה שהרבי רוצה ממני. לחבר את העולם הגשמי המדעי שאני חי אותו לעולם הרוח. שנגלה את הרוחניות בתוך הגשמיות.

איך אתה רואה כיום את הקשר בין בריאות הגוף והנפש לתורת החסידות?

אחד החידושים האדירים של תורת החסידות זה שהגוף הוא בעצם נעלה לא פחות מהנפש והנשמה שלנו ולכן השכר לעתיד לבוא יהיה דווקא נשמות בגופים בתחיית המתים. תורת החסידות לימדה אותנו שיש לגוף מעלה על הנפש. אנחנו יודעים שהנשמה מזינה את הגוף, כשהיא עולה לעולם העליון הגוף נרקב. לעתיד לבוא זה יהיה הפוך, הגוף יזין את הנשמה. אנחנו גם יודעים שלכאורה נראה שהגוף הוא גשמי ונחות מהנשמה אבל בחסידות לומדים שככל שהאבן בחומה גבוהה יותר היא נופלת רחוק יותר ולכן נראה שהגוף רחוק מאוד- נמוך וגשמי ומכיוון שהוא היה גבוה יותר הוא נפל רחוק יותר. ולכן, המסקנה היא לא לזלזל בגוף, להעריך את קדושתו ודרגתו הגבוהה. עד תורת החסידות זלזלו בגוף והנשמה הייתה העיקר. תורת החסידות לימדה אותנו שהגוף נעלה לא פחות ויש להשקיע ולשמור על בריאות הגוף וזו ממש חלק מעבודת השם. צריך להכין את הגוף לגאולה לא רק את הנפש.

אם כך, אולי תיתן לנו כמה טיפים שווים לכל נפש לשמירה על בריאות הגוף?

1. לא לאכול שום דבר שלוש שעות לפני השינה, חוף מאשר סעודות ליל שבת וחג ומלווה מלכה.

2. הקפדה על לעיסה מושלמת של המזון

3. להמעיט או להימנע לחלוטין משתייה תוך הסעודה. לשתות לפני או לפחות שעה אחרי הסעודה.

4. לשתות אך ורק מים- השתייה המתאימה ביותר לאדם, או חליטות תה צמחים. כמובן, יין, בהקשר הנכון כמו קידוש וכו'

5. לא לאכול שום מזון תעשייתי שיצא ממפעל כלשהו

6. להקפיד על צריכה של שמנים בריאים: שמן זית ושמן קוקוס

7. לא לאכול מוצרי חלב. בכלל. כלשון הרמב"ם: "חלב שבושל הוא רע מאוד" והיום כל מוצרי החלב עברו פיסטור, כלומר בישול של החלב.

8. לאכול בשר ודגים בשבת ויום טוב בלבד

9. לעשות פעילות גופנית אפילו אם זה רק דקות ספורות ביום: קפיצה בחבל. עליה במדרגות וכדומה. גם אם זה חמש דקות, העיקר שיהיה עקבי

10. לימוד חסידות ולהיות בשמחה.

המרכז לרפואת הרמב"ם שייסד ד"ר גיל יוסף שחר (M.D) כולל הרצאות וימי עיון, סדנאות ניקוי רעלים, תוכנית להכשרת מטפלים ברפואה תזונתית לאור גישת הרמב"ם, סיורי ליקוט של צמחי בר למאכל, עריכה מדעית של ספרי בריאות וטיפול וליווי אישי בחולים. למרכז לרפואת הרמב"ם גם  אתר אינטרנט המכיל מאמרים רבים בנושאי תזונה ובריאות, ומידע על פעילויות וסמינרים. לפרטים נוספים: www.rambam-medicine.org.il