רב ראשי עם חזון • ראיון מרתק

אלעזר פרץ, מגזין בית משיח

בשעות הערב של יום חמישי שעבר, הכריז מנכ"ל הרבנות הראשית על בחירתו של הגאון הרב קלמן מאיר בר לרב הראשי האשכנזי, וזאת בתום סיבוב שני לבחירות. הרב קלמן בר, רבה הראשי של נתניה בעשור האחרון, יכהן פאר לצידו של עמיתו הרב הראשי הספרדי הראשון לציון הגאון הרב דוד יוסף.

הרב קלמן מאיר בר נולד בשנת תשי"ח בשכונת יד אליהו בתל אביב. הרב בר נמנה על צאצאי רבי עקיבא איגר, אדמו"רי איז'ביצא ראדזין ורבי קלונימוס קלמן אפשטיין בעל ה"מאור ושמש", שעל שמו אף נקרא.

בבחרותו למד בישיבה התיכונית בנתניה בראשות הרב שמחה הכהן קוק. בשנת תשל"ה החל ללמוד בישיבת ההסדר 'כרם ביבנה'. שירת בצה"ל כלוחם בחטיבת הנח"ל.

בשנת תשמ"ו מונה בידי הרב חיים יעקב גולדוויכט לשמש כר"מ בישיבת 'כרם ביבנה'. לצד תפקידו בישיבה, שימש כראש מדרשה לבנות וכרב מכללת תלפיות.

בשלהי שנת תשע"ד, נבחר הרב בר לשמש כרב ראשי בעיר נתניה, לאחר שזכה לתמיכה חוצת מפלגות. במסגרת תפקידו בעיר, הקים את מערך הכשרות "בהידור הכשרות" בתוך מערכת הכשרות של רבנות נתניה.

השבוע, לרגל היבחרו הקדיש הרב בר דקות ארוכות לשיחה עם 'בית משיח'. "אני מכיר היטב את השבועון" אומר הרב בבת שחוק לבבית. "הייתי מנוי עליו תקופה ארוכה. בכל פעם התענגתי מחדש על התוכן החסידי שלו".

 מזל טוב!

תודה רבה. שנזכה להיות שלוחים נאמנים להשפיע טוב על עם ישראל.

איך היה הרגע בו בישרו לרב שהוא זוכה להיות הרב הראשי בארץ ישראל?

כמובן התרגשתי מאוד; הודיתי לקב"ה על שזיכה אותי להיות שליח נאמן לעם הקודש פה בארץ הקודש, ועל כך אמרתי "מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ".

אני מייחל שנזכה לקדש את שמו יתברך, וזו אכן המטרה שלי: לעשות נחת רוח לבורא, ולקרב את הבנים האהובים של הקב"ה לאביהם שבשמיים, ולקרב את הבנים זה אל זה בבחינת "והיו לאחדים בידיך"…

 עם ישראל כולו מחובר לבורא עולם

לפני הכול, ביקשנו לפתוח במצב הרוחני בימינו אלה, ברוח ימים של מלחמה, ניצחונות לצד כאב ואבדן.

העם עומד כיום בהתעוררות רוחנית גדולה – התעוררות שלא הייתה מאז מלחמת ששת הימים, ואולי אף יותר – כמותה לא נראתה עשרות שנים. כרב הראשי, מה הדרך הטובה ביותר לנתב את ההתעוררות הזאת לחיזוק התורה והמצוות?

אכן גם אני חש את הדברים כפי שאתה מתאר. העם היום – בעקבות המלחמה – צמא מאד לשמוע את דבר ה'.

המשנה במסכת 'ידיים' אומרת, כי כל בעלי החיים שטמאים, אם הם נמצאים בים, הרי הם טהורים שכן הם 'שייכים' למים. כל זה נכון, חוץ מכלב הים שהוא טמא. שואלים חז"ל מה הטעם לכך? הרי כל הזמן הוא נמצא בים?!

ההסבר לכך – כאשר כלב הים חש בסכנה, הוא ממהר לברוח ליבשה. נו, מה הרבותא בכך? אז מידי פעם הוא עוזב את המים והולך ליבשה, אבל רוב הזמן הרי הוא שייך למים?

התשובה לכך נעוצה בכיוון הפנימי שאליו הוא מכוון; לאן הוא מרגיש שייך? – למקום אליו הוא בורח בשעת סכנה, בזמן אמת, זה אומר שהוא שייך לשם. אם אתה בורח ליבשה, סימן שאינך באמת שייך לים.

אפשר לומר כך גם על עם ישראל. עם ישראל הוא קדוש וטהור. גם כאשר יש תקופות שהוא מראה שלא אכפת לו מתורה או מצוות, והוא מתריס וזועק, אבל כאשר הוא חש בסכנה, הרי אפשר לראות במוחש כיצד כולם "בורחים" לקב"ה ומגבירים את האמונה.

עובדה זו מלמדת עד כמה העם הזה הוא קדוש וטהור, וצריך רק להצית בו את הניצוץ. שכן באמת, כולם צמאים ורוצים לשמוע את דבר ה'.

אני יכול להעיד כי בשנה האחרונה, נתתי בנתניה מספר כפול של שיעורי תורה מבכל שנה אחרת, מה שמלמד על התעוררות וצימאון עז שפוקד את העם, בפרט בעת הנוכחית.

איך מנתבים את זה הלאה?

"בדרכי נועם!" אומר הרב קלמן בר בפסקנות. "בימים אלה, בפרט ימים של מלחמה, אנשים רוצים לשמוע טללי תחייה, לחזק אותם בדבר ה'. אנחנו יודעים שנצח ישראל לא ישקר ולא ינחם. צריך להראות לכל אחד איך הקב"ה שמר עלינו. איך הבלתי יאומן קרה, ולמרות כל מה שעברנו בכל הדורות, הקב"ה שמר עלינו, כי אנחנו העם הנבחר, ואנחנו השגריר של הקב"ה.

עם ישראל רוצה לשמוע את דברי התחייה הללו, להכיר יותר את ההיסטוריה היהודית שלנו, והכל צמאים לשמוע את דבר ה'.

מתוך כלל יהודים שאינם שומרי המצוות, ישנם קולות רבים האומרים כי הרבנות הראשית אין לה כל השפעה עליהם. כיצד אתם רואים את תפקיד הרבנות הראשית דווקא מול יהודים שאינם שומרי מצוות לעת–עתה?

הרבנות הראשית מיועדת לכלל האומה: דתיים, חרדים, שומרי מצוות ושאינם כאלה. כולם יהודים. תפקיד הרבנות הראשית הוא להביא את דבר ה' לעם שבשדות, וכשאתה מביא את זה בצורה נעימה ומסבירת פנים, כולם ישמחו לשמוע.

לפעמים אני עורך בנתניה שבתות מיוחדות לתורה. אתה צריך לראות כיצד מכל המגזרים, מכל המינים, באים אנשים שרוצים להתחבר לשורשים. אני יודע שרוב רובו של העם רוצה להתחבר לשורשים הללו.

אני רואה כעת בתפקיד הרבנות כיום לאחד בין הפלגים; שכל קבוצה תראה את החלק הטוב שבקבוצה האחרת. אסור לתת יד לשסע ופילוגים. מספיק עם זה!

הפסוק אומר: "בנים אתם לה' אלוקיכם, לא תתגודדו". שואלים הפרשנים – למה דווקא לפני המצווה "לא תתגודדו" התורה מציינת "בנים אתם לה'"? הרי אנחנו בנים גם לפני מצוות אחרות המנויות בתורה?

מבארים 'הראשונים', כי כמו הורים שכותבים צוואה. מה הם כותבים בצוואה – דבר ראשון, הם כותבים 'אני מבקש ילדיי היקרים, תהיו ביחד, תעשו שבתות ביחד' וכו', ורק לאחר מכן יורדים לשאר הפרטים.

גם אבינו שבשמיים מבקש מאתנו: הרי אתם בנים שלי, אם כן, אני מבקש אל תתגודדו קבוצות–קבוצות. אין זו חוכמה לאהוב את השני כאשר אתה חושב כמוהו ומזדהה אתו. אדרבא, גם כאשר אינך חושב כמוהו, נסה למצוא את המכנה המשותף ולהתאחד עמו.

הרי רבינו בעל התניא מציין "הווי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" – מי הם המכונים 'בריות'? אלו אנשים שאין להם שום דבר חיובי, והם מכונים 'בריות' בעלמא, ובכל זאת יש לאהוב אותם ולקרבם. אם תצליח לקרב – מה טוב, ואם לא – כותב אדמו"ר הזקן בפרק ל"ב בתניא: לא הפסדת מצוות אהבת רעים.

זה תפקידנו בימינו אלה.

שיתוף פעולה באופן של 'עבדי ה"

במהלך ספירת הקולות במערכת הבחירות לרבנות הראשית, נוצר מצב בו הראשון לציון, הרב הספרדי הרב דוד יוסף שליט"א נבחר מייד לתפקידו הרם, בעוד התוצאות לרב האשכנזי, נשאו תוצאת תיקו בין הרב קלמן בר לרב מיכה הלוי, רבה של פתח תקווה.

בסיבוב השני שנערך לאחר החגים, נבחר, כאמור, הרב קלמן בר לרב האשכנזי הראשי, ובכך הצטרף אל רעהו, לתפקיד הרם והנכבד.

הרב נבחר לתפקיד כשלצידו כבר נמצא הרב הגאון הרב דוד יוסף. איך יתקיים שיתוף פעולה בין הרבנים?

אני מכיר, ועוד יותר מוקיר, את הרב דוד יוסף שליט"א לא מהיום, אלא מזה שנים רבות. הרב דוד יוסף הוא תלמיד חכם עצום, גדול בתורה ונוח לבריות. אין שום ספק שההיכרות האישית המוקדמת בינינו, וההערכה ההדדית, יביאו לשיתוף פעולה הדוק.

ביום חמישי, שעה קלה לאחר הכרזת התוצאות, הגעתי ללשכתו ואמרתי את דברי הפסוק אודות "שני המאורות הגדולים", כאשר מיד לאחר התיאור הזה, התורה כביכול "מתקנת" ואומרת "המאור הגדול והמאור הקטן"; כבר אין שני מאורות גדולים. רש"י מביא את דברי חז"ל, כי אמרה הלבנה: אי אפשר לשני מלכים שישמשו בכתר אחד. אמר לה הקב"ה: בגלל שאמרת כך, לכי והמעיטי את עצמך.

נשאלת השאלה – למה הקפידו על דברי הלבנה, והרי היא אמרה דברים נכונים, שאין שני מלכים יכולים להיות בכתר אחד. התשובה לכך נעוצה בטרמינולוגיה שבדבריה. אכן שני מלכים לא יכולים להיות בכתר אחד, אבל שני עבדים, שני שמשים, יכולים גם יכולים להיות בכתר אחד…

אני מכיר את הרב דוד יוסף שליט"א. הוא בא לעשות את שליחות העם, עבד לעם ה' מתוך שליחות הקודש; כך גם אני מרגיש. אין פה אגו וכבוד אלא רצון להיות שליחים נאמנים לעם ה'.

כשאדם רואה את עצמו כשליח של ה' – והראשון לציון הרב דוד יוסף רואה את עצמו כשליח – אין ספק שבעזרת ה' נזכה לעבוד בשיתוף פעולה מלא.

בעשר שנות כהונתו כרבה הראשי של נתניה, הרים הרב קלמן בר את קרנה של מערכת הכשרות המהודרת בעיר. הוא ייעל את המערכת, הרים את רף דרישות הכשרות, מה שגרם להיענות רבה מצד תושבי העיר לכשרות מהודרת.

בתור מי שהקים מערך כשרות מהודר ברבנות העיר נתניה, האם בכוונתכם להעתיק ולבנות מערך מעין זה גם ברבנות הראשית הארצית?

"מה שעשינו בנתניה, זה הקמת שלוש דרגות בכשרות: יש כשרות רגילה ובסיסית, שהיא כשרות טובה, יש כשרות מהודרת, ויש 'הידור הכשרות'. ברגע שאתה יוצר דבר כזה, כוחות השוק עובדים. מי שרוצה להיות המהודר ביותר, לוקח את 'הידור הכשרות'. כל אחד בחר לפי הצרכים והאפשרויות שלו.

אני חושב שהמודל הזה שעשינו בנתניה, מוכיח את עצמו יום יום. למעלה מ–95% מהעסקים בנתניה, נמצאים בתוך מערכת הכשרות שלנו.

זכינו, ואת החלק המהודר של הכשרות שלנו, כולם שותפים וסומכים עליה, מכל החוגים והעדות.

אני חושב שהרעיון הזה צריך להיות גם במודל הכשרות הארצי. לרבנות הראשית יש את כל הכלים כדי להגיע לזה: יש את מערך המשגיחים העצום, את המפקחים ואת המסגרת הנכונה כדי להקים כשרות טובה ואמינה שכל העם יוכלו לסמוך עליה וליהנות מכשרות טובה.

הרב שימש כרב דומיננטי בעיר נתניה. אין כמעט אירוע או טקס שלא הגעתם אליו וכיבדתם בנוכחותכם כמו גם בדברי תורה וברכה שנגעו בלבבות רבים. הרב התחבר לתושבים רבים, והנה פתאום הרב עוזב את העיר ועולה לירושלים…

סבר פניו של הרב משתנה באחת. הוא חושב לרגע ומיד קובע בפסקנות: אי אפשר באמת להתנתק מנתניה. נתניה היא חלק מאתנו. נתניה היא עיר אהובה וחמה. אני יודע עד כמה אני אוהב את התושבים. ברוך ה', כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם – גם הם מגלים כלפיי אהבה גדולה.

בעזרת ה' נמשיך לגור בעיר ולהיות חלק אינטגרלי של התושבים הנפלאים פה. תמיד נוכל להשתתף הלאה באותן השמחות, באותם האירועים, ולהשתדל גם להשפיע בעיר המדהימה הזאת.

חיבור עם חב"ד

לרב קלמן בר קשר הדוק וחם עם שלוחי המלך ועם חסידי חב"ד בנתניה. הוא טורח להגיע כמעט לכל אירוע או התוועדות חב"דיים אליהם הוא מוזמן. בעלוני נתניה השונים בהם הוא מפרסם את הגיגיו, אפשר לראות בקלות רעיונות מכל גדולי ישראל, ובהם רעיונות רבים מהרבי מה"מ ואדמו"ר הריי"צ.

הרב עצמו הוא מגזע חסידות ואדמו"רים, ואף נקרא על שמו של בעל המאור ושמש. האם הרב יוכל להרחיב על כך?

כתוב על אסתר המלכה: "ותהי אסתר המלכה נושאת חן בעיני כל רואיה". אומרת הגמרא במסכת מגילה, שכל אחד ואחד ראה באסתר כבת אומתו. כלומר, אסתר ידעה לדבר בשפה המתאימה לכל אחד ואחד.

יש היום הרבה מגזרים, וצריך לדעת לדבר בכל השפות… אכן, יש לי ברוך ה' שורשים חסידיים הן מצד אבא והן מצד אימא. אבא עצמו נולד והתחנך על ברכי סבו האדמו"ר מפשדבורז', שהיה נין ונכד לבעל "מאור ושמש". אימא גם היא מגזע התרשישים של אדמו"רים: בית ראדזין, בעל התכלת. בבית הזה גדלתי.

יחד עם זה גדלתי במוסדות של הציונות הדתית מובהקים: ישיבת כרם ביבנה ועוד. יש לי באופן אישי קשר עם חב"ד, שהייתה מאוד מחוברת אלינו. אנחנו עצמנו, כיוון שגדלתי בראדזין שם נהגו במנהגי חב"ד – אז הנחת התפילין שלנו היא כמו בחב"ד וסידור התפילה הוא בנוסח האר"י. אני רואה את עצמי כקשור ומחובר לרבי מליובאוויטש ואף כתבתי לו מכתבים.

כפי ששמעתי, הרב כתב לרבי כבר בתור חתן…

אכן, בתור חתן כתבתי לרבי, ואף קיבלתי מכתב ברכה לחתונה בתוספת שתי שורות בכתב יד קדשו. גם לאחר מכן ביקשתי ברכה לילדים לאחר שתקופה לא נפקדנו לצערי. זכיתי לקבל מכתב תשובה מהרבי, שהנחה מה שהנחה – אך זה כמובן עניינים אישיים.

מי כמו הרב יודע עד כמה הרבי נתן חשיבות לנושא של 'ופרצת' והפצת היהדות בכל מקום. כיצד הרבנות הראשית יכולה לאמץ את הגישה הזו בפעילות שלה?

אני חושב שהרבי הסביר פעמים אינספור – וגם כתבו על כך הרבה מאמרים מדברי הרבי – איך מקרבים יהודים לה' ולתורתו.

אני חושב שבדיוק בנקודה הזאת צריך לאמץ את מה שהרבי הנחה לגבי 'ופרצת'. לדאוג לגשמיות ולרוחניות של כל יהודי.

אנחנו קוראים השבוע בעניין אברהם אבינו. הוא הרי דאג לאש"ל – אכילה, שתייה, ודרך זה הפיץ את קיום ה' בעולם – 'אל תודו לי, אלא הודו למי שאמר והיה העולם', וכך הכיר את בורא העולם לאנשים רבים "לאלפים ולרבבות".

כאשר אתה דואג ליהודי, הוא מרגיש שאכפת לך ממנו באמת, ואז אפשר למצוא מסילות לליבו גם בעניינים רוחניים.

פה בנתניה ערכנו אינספור חופות לזוגות, ואתה מראה להם שליהדות יש אמירה בכל עניין ועניין: על המערכת הזוגית שתהיה טובה יותר, על הבית היהודי ואפילו על המערכת הכלכלית. כשהם רואים כך, הם גם צמאים לשמוע את דבר היהדות.

אני אישית זוכה להיות בהרבה אירועים שהרב נושא דברים. לא אחת אנחנו שומעים שהרב חוזר על רעיונות משיחותיו של הרבי במגוון האירועים…

אני חושב שללמוד את השיחות של הרבי, זה פשוט דבר מאלף. כל אחד צריך לקבוע זמן ללמוד שיחות אלו. הרבי הוא מעיין נובע שמתחדש עוד ועוד ללא הפסק. זו תופעה כמעט בלתי אנושית.

זאת ועוד: תורת הרבי אינה בסגנון של 'ווארטים' יפים, אלא דרך ושיטה מסודרת עם הוראה בדרכי עבודת ה'. לכן אני הוגה תדיר בשיחות הרבי; הן מפרות אותי לא רק בחלק העיוני, אלא גם בחלק המעשי של איך לעבוד את ה'.

אומר בכנות: ראש השנה שלי, בעקבות שיחות של הרבי, השתנה לגמרי. כל התפילות שלי נעשות באווירה אחרת לגמרי מכפי שחונכתי והורגלתי… כל הימים הנוראים שלי השתנו לגמרי.

לפני זמן מה נערך כנס רבנים גדול, והשיחה שלי בפניהם הייתה על רעיון מתוך שיחה של הרבי שנאמרה בשנת תשל"ה, בעוד אני הקטן הוספתי ציצים ופרחים כדי להוריד את הרעיונות לציבור הרבנים.

הרב גם עומד בקשר אמיץ וחם עם השלוחים כאן בנתניה, כמו עם שלוחי הרבי בארץ ישראל ובעולם.

איך אפשר שלא להיות בקשר עמם?! איך אפשר שלא לאהוב יהודי שעושה את מלאכתו נאמנה, ועוסק כל היום בלאהוב את עם ישראל ולקרבם לאביהם שבשמיים?

שלוחי הרבי הם יהודים שכל מטרתם זה לקרב את הילדים של הקב"ה אליו. ה'מסילת ישרים' אומר, שאת מי הקב"ה אוהב? את מי שאוהב את בניו… אז אם הקב"ה אוהב את מי שאוהב את בניו, השלוחים, אז אנחנו לא נאהב אותם?!…

רואים כמה עבודה שלוחי הקודש עושים, ולפעמים גם בחוסר תנאים ובחוסר כול. הם ממש מפקירים את עצמם למען הזולת. זו הסיבה שכמעט בכל כינוס של שלוחים שמזמינים אותנו, בנתניה ומחוץ לה, אנחנו משתדלים להיות וליטול חלק.