הטיל מאיראן פגע בבית הספר פגיעה ישירה • ראיון מרתק

יום שלישי, ערב ראש השנה.

דובר צה"ל מעדכן על שינוי הנחיות פיקוד העורף,  ומודיע על איסור התקהלויות בכל רחבי הארץ, עקב זיהוי מודיעיני כי איראן עשויה לשגר בשעות הקרובות מטח טילים לעבר ארץ ישראל.

כשזוהו השיגורים, קיבלו מיליוני אזרחים הודעה–פורצת לטלפונים הסלולריים שלהם למהר להיכנס למקומות בטוחים. באוויר הייתה הרגשה מתוחה; זו לא עוד מתקפת טילים אליהן – למרבה הצער – הורגלנו במהלך השנים האחרונות, אלא משהו גדול ומסוכן הרבה יותר.

למרות ההנחיות, שום דבר לא הכין את מנהלת בית ספר 'שלהבות' גדרה, הגב' חני קרניאל למה שעשוי להתרחש למפעל החיים אותו הקימה יחד עם בעלה.

רק שעות ספורות קודם לכן, כארבע מאות ילדים השתתפו בכינוס הכנה לראש השנה בין כתלי בית הספר. עם סיום הכינוס, הילדים והוריהם התפזרו כולם לבתיהם לפני פרוץ מטח הטילים הראשון.

ואז נשמעו האזעקות, עולות ויורדות, בכל רחבי הארץ. הכול מיהרו להיכנס למגננה. כשעה ארוכה ישבו אזרחי המדינה במקלטים או בממ"דים, כשברקע נשמעים הדי פיצוצים של הטילים כמו גם של יירוטים שיצאו ממערכות ההגנה האווירית של צה"ל.

למרבה הצער, היירוטים היו באחוזים גבוהים אך לא מושלמים. חלק מהטילים האיראניים חדרו את שמי ארץ ישראל ופגעו פגיעות ישירות במבנים שונים. הדי הפיצוצים נשמעו היטב בכל האיזורים בהם אירעו הנפילות.

אחד המבנים שנפגע, היה בית הספר 'שלהבות' בגדרה.

בימים שבין כסה לעשור, בין חג ראש השנה לבין תיקון המבנה שנהרס, מספרת המנהלת ל'בית משיח' על עוצמת הניסים שהתרחשו להם, עם פגיעת טיל במבנה בית הספר אותו הקימה.

ביום שלישי, ערב ראש השנה, כמו אזרחים רבים, קיבלת התראה להיכנס למרחב מוגן. איפה היית בזמן הזה?

"אנחנו שלוחי הרבי בגדרה, לכן שהינו בביתנו; וליתר דיוק – במקלט הבית, חמש דקות נסיעה מבית הספר. בשלב מסוים שמענו 'בום' חזק מאד. חשנו כי הייתה נפילה קרובה לבית, אך כמובן לא ידענו היכן", מספרת הגב' קרניאל.

"בית הספר הזה הוא אחד הפרויקטים הכי קרובים לליבנו, השקענו שם את עצמנו".

מתי נודע לך על הפגיעה בבניין בית הספר?

"כשעליתי מהמקלט, התקשרה אלי אמו של אחד מתלמידי בית הספר וסיפרה לי בצער שבית הספר שלהבות נהרס. הרגשתי שהלב שלי מחסיר פעימה… לא שיערנו שזה נפל כל כך קרוב ללב שלנו…

"כמובן שהלכתי מיד לבית הספר. עשיתי את הדרך אותה אני עושה כל יום – אך הפעם בלב הולם. המראה שנגלה לנגד עיניי, היה קשה מאד", משתפת הגב' קרניאל. "כל המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים, הרוסים אף הם לחלוטין".

שוב ניסים

בעוד הגב' קרניאל מספרת על הניסים, שוב נשמעת ברקע אזעקה מפלחת את האוויר. שיחתנו נקטעת ומזכירה כי הניסים הם בכל יום, בכל עת ובכל שעה. המנהלת ממהרת לחדר מוגן, תוך שהיא מוודאת שכלל תלמידי בית הספר אף הם יורדים בזריזות לאיזור מוגן.

כעבור, מספר דקות אפשר לחזור לשגרה. תודה לה', לא ארע דבר חמור והמנהלת חוזרת לספר על הניסים והנפלאות שהיו מנת חלקם בשבוע האחרון.

מה בעצם ראית כשעמדת מול בית הספר החרב?

"עמדתי שם ואמדתי את היקף הפגיעה. חשבתי לעצמי שרק שעות מספר לפני פגיעת הטיל, ערכנו כינוס גדול וסדנת שופר כהכנה לראש השנה בהשתתפות כארבע מאות ילדים שעמדו בדיוק במקום בו נפל הטיל ונפער בור ענק. פשוט הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר", אומרת הגב' קרניאל ברגש הודאה להקב"ה".
את יכולה לפרט יותר על הניסים שהיו בבית הספר וסביבו?

"ראשית, בית הספר ממוקם בלב שכונת מגורים. אם הטיל היה סוטה כמה מטרים הצידה, הוא היה פוגע בבניין מגורים – אשר בו היו באותה שעה מאות אנשים – וסביר להניח שזה היה גובה מחירים גבוהים בנפש. מדובר בפגיעה מאוד משמעותית, עד כדי כך שלא נותר כלום מהכיתה, מלבד תמונתו הקדושה של הרבי שנשארה במקום, וכן קופת צדקה"…

עד כמה שניתן – כיצד הצלחתם להתאושש ולהמשיך את הלימודים בבית הספר כבר בתחילת השבוע?

"המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות.

כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק, לבדוק מה ניתן לתקן. היה לנו חשוב לחזור ללימודים כבר ביום ראשון, על מנת שהילדים יכנסו חזרה לשגרה ולא יישארו מפוחדים בבית.

גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאליו.

שמנו לילדים מוזיקה של תודה להקב"ה על כל החסידים שהוא עושה איתנו, ובלונים ססגוניים כדי להנעים את האווירה".

השליחות ב'שלהבות'

הגב' קרניאל מרחיבה על קידוש ה' הגדול שהמקרה הזה גרם. "השליחות שלנו זה לגרום קידוש ה', אחרת לא ברור למה דווקא בית ספר 'שלהבות' גדרה, הוא זה שנבחר שיפגע בו הטיל. בעקבות הפגיעה, גופי תקשורת רבים הגיעו לכאן על מנת לסקר את הנפילה, וביחד עם זה הביאו את סיפורו הייחודי של בית הספר החב"די".

ואכן, בית הספר 'שלהבות' בגדרה, הוא בית ספר ייחודי. הוא הוקם לפני עשר שנים עם עשרים ושלושה תלמידים בלבד, וכיום לומדים בו כארבע מאות תלמידים, והוא הולך וצומח משנה לשנה.

זה בית ספר ייחודי, מבוקש ומושקע במיוחד. יש בבית הספר כיתה מיוחדת שעלותה עשרות אלפי שקלים – דינמיאקלס שגם היא נהרסה לחלוטין.

אני יכולה לספר לך, כי שעה בלבד לאחר פגיעת הטיל בבית הספר, התקשרו אלי אימהות של ילדים שסיפרו לי כי הילדים קודם כל דואגים לשלומם של המנהלת והרב, שכן הם יודעים את מידת ההשקעה שלנו בבית הספר. הם בוודאי עצובים מכך שבית הספר נפגע, אך חשוב להם לדעת שאנחנו בסדר.

זה הדהים וריגש אותי כאחד. במקום שהילדים יהיו מפוחדים, הם חושבים עלינו. הדבר המסביר עד כמה הילדים קשורים לבית הספר".

תוכלי להרחיב ולספר על האתגרים בתחילת הקמת המוסד וכיצד התגברתם עליהם?

"מתחילת הקמת בית הספר, ראינו ניסים בלי סוף. חשנו כיצד הרבי עוזר לנו בכל צעד ושעל.

בהתחלה עברנו שנים קשות עד שקיבלנו אישור סמל מוסד. בל"ג בעומר של אחת השנים, הלכתי בתהלוכת ל"ג בעומר ונזכרתי שהרבי אומר כי רשב"י עצמו נמצא בתהלוכה. ביקשתי אפוא בתהלוכה שנוכל לקבל סוף סוף סמל מוסד. והנה, כבר למחרת קיבלנו את האישור המיוחל, על אף שהסיכויים לכך לא היו גבוהים…

כמעט בכל יום אני מסתובבת במוסד המדהים הזה, ומודה להקב"ה על הזכות לחנך ילדים להשגחה פרטית, לאהבה של הקב"ה ולרבי".

מה ייחודי בבית הספר?

"הייחודיות של בית הספר היא שהוא פונה לכלל האוכלוסייה של גדרה. יש כאן את ילדי השלוחים, מקורבים לרבי ולחב"ד, ילדים ממשפחות מסורתיות וגם כאלה שאינם שומרים תורה ומצוות, אך בחרו להכניס את ילדיהם בבית ספר 'שלהבות' הנותן חינוך ברוח יהודית אמונית וחסידית", אומרת הגב' קרניאל.

בית הספר מעביר חינוך וערכים מתוך חוויה וחיבור לה', לתורה ולמצוות, אבל הכל בדרך חווייתית שתפקידה לגרום לכך שכאשר הילדים יגדלו, הם ירצו מעצמם להמשיך בדרך התורה והמצוות. זו הסיבה שאנחנו משקיעים מאוד במעטפת, וזו גם הסיבה שאנשים בוחרים לשים את ילדיהם דווקא בבית ספר 'שלהבות', מכל בתי הספר האחרים בסביבה".

האם תוכלי לספר סיפור הקשור להצלחת רגש הקירוב שמעניק בית הספר?

"אחרי הפיגוע, היו הורים שהתקשרו וסיפרו שהילדים שלהם מבקשים לדעת מה עם הסידורים שלהם. הם רוצים להיות בטוחים שהסידורים לא נשרפו חלילה…

אנחנו מחנכים לתורה ולמצוות ילדים שבאים מבית לגמרי לא דתי" – מסבירה הגב' קרניאל את התחושה שלה לקבלת השיחות מההורים – "והנה אנחנו שומעים כי זמן קצר לאחר שטיל נפל בעיר שלהם, הדבר לו הם הכי דואגים, זה הסידורים… זה מעיד על כך שברוך ה', עשינו משהו".

מתוך האירוע הקשה הזה, האם יש לך מסר לקוראי שבועון 'בית משיח'?

"גם מתוך הקושי הגדול הזה, אני אומרת לעצמי שיש לנו שליחות גדולה בכל יום, ובפרט באירוע מעין זה. לכל יהודי יש שליחות בכל דבר שהוא חווה, ואנחנו מחפשים כעת מה השליחות שלנו במקרה הנוכחי. בוודאי יש סיבה שמיימית שדווקא בית הספר שלנו הוא זה שנפגע, אבל הוא גם יצמח מתוך המקום הזה".