"הרב אשכנזי": הצצה נוספת מתוך הספר החדש

חשיפה מתוך הספר "הרב אשכנזי" חלק ב: איזו נחלה הייתה לרבי הריי"ץ בארץ הקודש לפני שהוקם 770 בכפר-חב"ד? מה קרה למי שסחר בספרים שנגנבו מהספרייה? מדוע נראתה על פניו הקדושות של הרבי "סערה" במוצאי חג השבועות תשמ"ה? ולמה לא קם הרבי כשהובילו את ספר התורה?

מכירה מעניינת

בספרנו "הרב אשכנזי" חלק א הובאה עדותו של הרב, בנוגע לכך ש-770 בכפר-חב"ד הינו נחלתו של כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, כי מכיוון שנמכרה דירה מסוימת בעיר רמת-גן, שהייתה רשומה על שמו של הרבי הריי"ץ, אזי היה צורך בנחלה אחרת עבורו.

בהקשר זה, צוטטו שם דברים מעניינים של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ביחידות הכללית שהתקיימה בליל ט"ו תמוז תשמ"ה, בה דיבר על כך שרבותינו נשיאינו השתדלו להשיג נחלה בארץ הקודש:

כך היה אצל אדמו"ר האמצעי, וכך היה בנחלה בחברון וכיוצא בזה, עד לנשיא דורנו, שגם לו הייתה נחלה בארץ הקודש, נחלה בגשמיות, אלא שמצד סיבה שונה ומשונה נהיה בזה הפסק, אולם את זה תיקנו, שביום הגאולה דשנה זו, י"ג תמוז, הפקידו בבנק והקדישו על מנת שיוכלו לקחת נחלה.

ואדרבה, [ירידה ל] "צורך עלייה", שהיא נחלה יותר טובה – עד כמה שאפשר לומר זאת בארץ ישראל, מכל מקום מצינו בזה חלוקות בארץ ישראל, וכפי שהובא בפוסקים. וישנו כסף במזומן, ונותנים את זה לרשות כפר-חב"ד – השייך לכ"ק מורי וחמי אדמו"ר בעל הגאולה – אשר יעמוד לרשותם, על מנת שימצאו מייד מקום בכפר-חב"ד.

ובכן, מתברר, כי בהמשך השיחה פירט הרבי יותר בנושא, וחלק מדבריו הקדושים לא נדפס מעולם. הרבי גילה טפח וכיסה טפחיים, ועדותו של הרב אשכנזי אודות הדירה ברמת-גן, שופכת מעט אור על הדברים המעניינים. וכך אמר הרבי:

וכאמור לעיל, הכסף מוקדש כבר, וחולק כבר, ונמצא כבר ברשותו של בעל הגאולה לתכלית זו: שהוא יקבל בחזרה נחלה בארץ הקודש, ובכל החיות, שלא רק שזה לא פחות מהנחלה הקודמת, שמסיבה שונה ומשונה נהיה בזה שינוי, שמשכו לשם שני יהודים שלא ידעו משום דבר.

אבל מכיוון שהעניין תוקן, כפי שדובר קודם, אז ודאי שמכאן ולהבא לא רק שזה לא יזיק להם, אלא אדרבה, שמכיוון שהיה להם צער על זה שמשכו אותם לשם, ולפום צערא אגרא, שיהיה להם שכר באותו עניין עצמו, בהשתתפות שלהם בנחלה הזאת של נשיא דורנו ובכפר-חב"ד. וזאת המעלה של הנחלה הזאת לגבי הנחלות הקודמות.

ועל דרך זה גם, וכפי שדובר קודם, שעל-ידי זה שנזהרו [לשמור] על הנחלה ההיא, ודאגו שהכסף שנגבה עבור הנחלה הקודמת הפקידו אותו ביום הגאולה שלו [של הרבי הריי"ץ], שזהו גם יום ההולדת שלו, ומייד הפקידו אותו בבנק, על מנת שזה ישלול את כל הדברים השליליים [של היפך הברכה] שהגיעו על-ידי השינוי שהיה בנחלה האמורה, מכיוון שזה יצא לטובה, שלכן [בזכות השינוי] הגיעה נחלה גדולה ובכפר שלו, שנקרא "כפר-חב"ד", והנחלה נקראת "אהל יוסף יצחק ליובאוויטש", וזה בוודאי יעצור את העניינים הבלתי רצויים.

וכפי שדובר קודם, שגם "זכין לאדם שלא בפניו" – אם יש משהו מהכסף שלא הוחזר עדיין, אז "זכין לאדם [לרבי הריי"ץ] שלא בפניו", שכבר החזירו לזכותו [היינו, לרשותו של הרבי הריי"ץ] מה שלא הוחזר, ואז זה [כלומר, גם החלק של ההשלמה] נהיה שלו בכל הפרטים על-פי דין של תורתנו תורת חיים.

מסחר מסוכן

בהתוועדות ט"ו תמוז תשמ"ה, הבהיר הרבי בנוגע לגניבה מהספרייה, כי מי שמכר את הספרים (הלוא הוא ב"ג) חייב להעביר לדירתו של כ"ק אדמו"ר הריי"ץ את הכסף שקיבל תמורתם, כדי שניתן יהיה למסרו לקונים עבור השבתם. אולם, בד בבד, לאור אי העברת הכסף על-ידי ב"ג, אמר הרבי באותה שיחה, כי חסידים שילמו, כך שישנו סכום "די והותר" בשביל החזרת הספרים.

ואכן, הרבי העביר למעלה מארבע מאות ושלושים אלף דולר, עבור רכישת הספרים שנמכרו בארץ ובעולם, אך במסגרת ההסכם הסופי שנחתם בין אגו"ח לבין ב"ג בחודש אלול תש"נ, נקבע כי האחרון אינו נדרש לממן הוצאות אלו.

כמה עשרות אלפי דולרים מהסכום האמור, נבעו מכך שסוחר מסוים חתם בפני הרב אשכנזי, כי שילם סכומים אלה עבור הספרים, ולא ניתן היה לבדוק את אמינותו, אזי חסידות חב"ד קנתה ממנו את אותם ספרים בסכומים שנקב. אולם, לאחר-מכן, במסגרת המשפט, התגלו שטרי המכר של ב"ג, אשר חשפו את הגזמתו השקרית של אותו סוחר, והלה נפטר כעבור זמן לא רב, באופן שאינו טבעי כלל.

ואכן, הרבי דיבר בהתוועדויותיו הקדושות שוב ושוב, אודות הסכנה בה נתון מי שיחזיק או יסחר בספרים המדוברים.

יצוין, כי גולת הכותרת של הספרים שנרכשו בארץ, הינו החיבור "נועם-אלימלך" דפוס ראשון, אשר נודע בקדושתו, וקיימים עותקים בודדים ממנו בכל רחבי העולם. הרב אשכנזי קרא את החוזה בו מכר ב"ג ספר זה לסוחר מסוים תמורת שמונה עשר אלף דולרים, ובהתאם לכך, נקנה הספר בחזרה בסכום זה.

גניבה בספרייה

בחג השבועות תשמ"ה שהה הרב אשכנזי בבית חיינו. הוא סיפר באותם ימים, כי במוצאי החג, נראתה על פניו הקדושות של הרבי "סערה" בלתי רגילה, כשיצא מ-770 לביתו, בתום ההתוועדות וחלוקת כוס של ברכה. מבטו של הרבי היה שונה לחלוטין מהרגיל, ונראה היה כאילו הרבי שרוי ב"סערת רוחות", ואינו בעולם הזה כלל.

"עובדה זו בלטה מאוד", ציין הרב אשכנזי אודות מה שראה עם אנשים נוספים, והוא חש כי מתרחש עניין מסוים, אולם לא ידע מהו.

לאחר-מכן, בהתוועדות י"ב תמוז, סיפר הרבי לראשונה, כי התרחשה גניבה בספרייתו של הרבי הריי"ץ. הרב אשכנזי אמר מייד, שכנראה שהאירוע במוצאי חג השבועות היה קשור לגניבה.

מעניין לציין בהקשר זה, כי בתקופה שלפני חג השבועות, התקין הרה"ח ר' חיים ברוך הלברשטם מצלמה נסתרת בספרייה, בעקבות הגניבות שהתגלו בה. ב"ג תועד במצלמה זו במוצאי חג השבועות, בעת ההתוועדות, תוך שלמחרת, עדכן ר' חיים ברוך את הרבנית בעניין, והיא העבירה זאת לרבי.

ב"ג מילא באותה גניבה סל עם ספרים מהספרייה, בעוד שיתר הספרים שנטל – אשר מספרם ביחד עם הספרים שבסל, הגיע לחמש מאות שישים ותשעה או אפילו לחמש מאות שמונים ושמונה – נגנבו על-ידו טרם התקנתה של המצלמה.

לאחר שהתגלתה זהותו של הגנב, קרא הרבי לרש"ג ושוחח עימו בעניין, תוך שביקשוֹ לדבר עם בנו על כך שאם מצבו הכלכלי דחוק, יעניק לו הרבי מאה אלף דולר, ובלבד שיעזוב את נושא הספרייה. אולם, ב"ג סירב להצעה זו, והרש"ג מסר זאת לרבי. הרבי אמר לרש"ג, כי אם הנושא לא ייפתר עד י"ב תמוז, הוא ידבר על כך ברבים. וכך הווה.

הנהגה מעניינת

בחג השבועות תשמ"ה או באחת משתי השבתות הסמוכות לו, במהלך קריאת התורה ב-770, התעוררה שאלה אודות כשרותה של אות מסוימת בספר התורה, והנוכחים במקום החליטו להחליף ספר. אולם, הרב אשכנזי, ששהה באותה עת בבית חיינו – אך לא היה מעורב בשעת מעשה בשאלה, אמר לאחר-מכן לאחד מתלמידי-החכמים במקום, כי לא היה צורך בהחלפה.

אותו תלמיד-חכם מצא בקביעתו של הרב אשכנזי סיבה אפשרית לעובדה המופלאה, שבעוד שהקהל כולו קם כשהוחזר ספר התורה הראשון לארון הקודש והוצא הספר שבמקומו, הרי שהרבי נותר לשבת.

ואכן, כעבור שנתיים, בשבת פרשת בלק תשמ"ז, התגלה במהלך קריאת התורה ב-770, שבתיבות "הן עם כלביא יקום", כתוב "יקים", שכן הדיו התייבש. הספר הפסול הושב לארון הקודש, וכשהוצא הספר השני, קם הרבי. הרבי אף דיבר בהתוועדות שלאחר התפילה על האירוע החמור.

לאחר שנתיים נוספות, בשבת פרשת שלח תשמ"ט, התגלה במהלך קריאת התורה ב-770, שבמילים "ואת כל העדה", כתוב "ואל". גם הפעם קם הרבי כשהוציאו את הספר השני או כשפתחו את ארון הקודש.

כמו כן, באחת השנים שלפני שנת תשל"ח, התגלה בשבת במהלך הקריאה בספר התורה של משיח, שכתוב בו "תוך" במקום "תנוך". הספר הוחלף – מבלי שהיה צורך שהרבי יקום, שכן הרבי נהג אז לעמוד בקריאת התורה – ובהתוועדות שלאחר התפילה, ביאר הרבי את הקשר התוכני בין התיבות "תנוך" ו"תוך", מבלי שהזכיר את הטעות שהייתה בספר התורה.

ביאור זה של הרבי מופיע בהתוועדות שבת פרשת מצורע תש"ל, ואולי בה התרחש הסיפור דנן. על כל פנים, ייתכן שישנו כאן מקרה נוסף, בו התגלה פסול בספר התורה והרבי התייחס לכך בהתוועדות שלאחר-מכן.

זאת, בניגוד לשנת תשמ"ה, בה טען הרב אשכנזי שלא היה צורך בהחלפת הספר, והרבי אכן לא התייחס לכך אחר-כך בהתוועדות או בהזדמנות אחרת, ואף לא קם כשהוציאו את ספר התורה השני.

לרכישת הספר