הראיון המרתק של הרב לאו למגזין 'עולמות'

מאת: זלמן צרפתי, מגזין עולמות

בבוקר לח בחול המועד פסח צלצל הטלפון בביתו של הרב ישראל מאיר לאו, רב שכונה צעיר בצפון תל אביב. על הקו היה הרב מרדכי חודוקוב, מזכירו האישי ואיש סודו של הרבי מליובאוויטש.

“שלום, מדבר חודוקוב מחצר ליובאוויטש בניו יורק”, הוא אמר. “כידוע לכם, הרבי מאוד דואג לנושא של מיהו יהודי ושל שלמות הארץ. לבקשת הרבי, אנחנו מארגנים מכאן עצרות עם כדי לעורר את המודעות לנושא בארץ. העצרת הראשונה תהיה בל”ג בעומר במקום פתוח ברחובות. בעצרת יהיו שני נואמים. האחד מנהיג פוליטי שידבר על שלמות הארץ והשני רב שידבר על שלמות העם. המנהיג הפוליטי יהיה מנחם בגין, הרב יהיה אתה”.

השנה היתה תש"ל, שלש שנים אחרי מלחמת ששת הימים ושחרור ארץ ישראל הגדולה מהכיבוש הירדני. קולות ראשוניים של הקוראים לנסיגה ישראלית מחבלי מולדת החלו להישמע בציבור. במקביל, לראשונה מאז כינונה של המדינה נדרשה הכנסת להגדרה מיהו יהודי לעניין חוק השבות ומרשם האוכלוסין.

חודש וקצת קודם לאותה שיחת טלפון, החליטה הכנסת ברוב גדול לאמץ את ההגדרה ההלכתית הפשוטה לשאלה מיהו יהודי. “מי שנולד לאם יהודיה, אינו בן לדת אחרת או שנתגייר”. זה היה הנוסח שהתקבל על דעת מרבית סיעות הבית ועבר כאמור ברוב קולות.

כולם היו מרוצים, מלבד מנהיג יהודי אחד מניו יורק העונה לתואר ‘הרבי מליובאוויטש’. הרבי דרש בכל תוקף את הוספת המילה כהלכה להצעת החוק. גם בתחום המדיני החל הרבי מליובאוויטש להוביל מאבק ציבורי. הרבי דרש להחיל את החוק הישראלי על כל ארץ ישראל המשוחררת והתנגד בחריפות לכל דיבור על נסיגה ישראלית או וויתור על פיסת אדמה. מה
שזכה לכינוי מדיניות ‘אף שעל’.

באותם ימים היה הרב לאו רב צעיר בשנות השלושים המוקדמות שלו. הוא כיהן כרב בית הכנסת “תפארת צבי” ורב בצפון תל אביב. את מרבית זמנו עשה הרב לאו בהרצאות ושיעורים בפני ילדים ובני נוער. נאומיו והרצאותיו הפכו ללהיט בקרב הדור הצעיר והוא הפך למורה ומרצה מבוקש.

שמעו של הרב הצעיר הגיע לניו יורק והרבי מליובאוויטש בחר בו כדי לשכנע ולעורר את הציבור לתמוך במאבקו בחוק מיהו יהודי.

הרב לאו, קיבל את הפקודה שהגיעה מהחצר בניו יורק והתייצב למערכה. הוא הופיע בעצרת העם ברחובות לצדו של השר מנחם בגין וראש העיר רחובות שמואל רכטמן, ונשא כהרגלו נאום חד, מבריק וכובש לבבות.

את הנאום הקליט בערק’ה וולף. העצרת הסתיימה ובערק’ה וולף טס עם ההקלטה לשדה התעופה, שם המתין לו נוסע שלקח איתו את הקלטת בטיסת הלילה של אל על לניו יורק. בשעה שש בבוקר, כבר האזין הרבי לנאומו של הרב לאו בעצרת.

זה היה הקשר הראשון בין הרב לאו לרבי מליובאוויטש. בסופו של דבר, המאבק, כידוע, נכשל. חברי הכנסת החרדיים העדיפו את סל התקציבים שהוצע להם על פני ההתעקשות האידיאולוגית, אולם עבור הרב לאו הייתה זו תחילתה של ידידות מופלאה.

מוסד ענק של איש אחד

הרב לאו הוא אחת הדמויות הייצוגיות של העם היהודי בדורנו. איש שכל חייו הם סמל להנגשת היהדות בדרכי נועם ובמאור פנים, קירוב לבבות וחיבור בין הגוונים השונים של העם היהודי בארץ ישראל ובעולם כולו. מוסד ענק של איש אחד המקדיש את חייו להאהיב את שמו של הקדוש ברוך הוא, התורה והמסורת באמצעות אין ספור הרצאות, נאומים ושיעורים. וכמובן ספריו ביהדות כמו האוטוביוגרפיה שלו שהפכו כולם לרבי מכר בכל המגזרים. לא פלא שלפעילותו הציבורית נקודות ממשק רבות עם חסידות חב”ד, וקשריו עם הרבי מליובאוויטש בולטים בצמתים החשובים של פעילותו הציבורית.

אחרי ארבעים דקות של שיחה עם הרב לאו, צריך שיקרה משהו כדי לנחות חזרה למציאות. ביקשתי ממנו לספר לי על מסכת הקשרים שלו עם הרבי מליובאוויטש. באותו רגע, כאילו נכנסנו למכונת זמן, הרב לקח אותי למסע חובק עולם על פני למעלה מארבעים שנה. הרב לאו הוא לא רק נואם בחסד אלא גם מספר סיפורים מצוין. הוא מכניס אותך לגמרי לתוך הסיטואציה, מתאר כל פרט וכל תחושה. בלי להתבלבל הוא שולף כתובות, תאריכים ושעות המתפרסים על פני עשרות שנים. שלא לדבר על דפי הגמרא והמקורות התורניים הנשלפים תוך כדי שיחה.

התמורה למסע ההרצאות

הפגישה הראשונה של הרב לאו עם הרבי, הייתה בתשל”ד, 1974 . חודשים לאחר סיום מלחמת יום כיפור. הרב לאו התקבל לפגישה אישית אצל הרבי שארכה למעלה משעתיים. נראה היה שהרבי רוחש כבוד והערכה רבה לרב הצעיר שסייע לו ארבע שנים קודם בעצרות העם.

“זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שהגעתי לארצות הברית”, מספר הרב לאו, “הייתי אז רב שכונה צעיר בן שלושים ומשהו, האנגלית שלי לא הייתה משהו, אבל התבקשתי לצאת למסע הרצאות בניו יורק וניו ג’רזי. זה היה אחרי מלחמת יום הכיפורים והייתה אז הזדהות גדולה של כל חוגי היהדות בארצות הברית עם מדינת ישראל, המדינה החליטה לשלוח להם רב. לא דיפלומט, לא אלוף ולא פוליטיקאי. דווקא רב שיעבור בישיבות ובבתי הכנסת ויחזק את הזהות היהודית ואת הזיקה למדינה בקהילות היהודיות של צפון אמריקה”.

הרב לאו נשאל על ידי מארגני המסע כמה הוא לוקח להרצאה, ובתמורה הוא הציב להם אתגר. “ביקשתי בתמורה להרצאות, שיארגנו לי פגישות עם שמונה רבנים מהשורה הראשונה של ההנהגה היהודית ששמעתי עליהם ולמדתי מכתביהם, בראשם היה האדמו”ר מליובאוויטש”.

הרב לאו מספר על הפגישה הראשונה ונראה שהוא שב לאותם רגעים במחיצתו של הרבי. “הפגישה הראשונה עם הרבי נקבעה לשעה 24:30 בלילה”, הוא מספר. לפניו נכנסו ויצאו הרב בצלאל ז’ולטי, רבה של ירושלים, וחבר הכנסת אברהם יוסף שפירא, זכרם לברכה. כל אחד נכנס למספר דקות ויצא. אני הייתי האחרון באותו יום.

“נכנסתי לבסוף בשעה 1:30 לפנות ויצאתי בשעה 4:10 . הפגישה שלנו התארכה לשעתיים ושרים דקות. התחלנו את השיחה ממלחמת יוםכיפור. הרבי ניתח את המלחמה ובעיקר את תוצאותיה מבחינת ההשפעה על המורל הלאומי ביחוד על הנוער והדור הצעיר. לאחר מכן דיברנו על כל הנושאים שבעולם. בעיקר על חינוך. דיברנו על זה שאני עוסק הרבה בהרצאות ובהסברה.

אמרתי לרבי שאני עוסק בקירוב רחוקים. הרבי עצר אותי ותיקן אותי בזהירות ובחיוך. הוא אמר לי: “אני לא הייתי משתמש בביטוי קירוב רחוקים, הייתי מעדיף להשתמש בביטוי קירוב יהודים, מי אנחנו שנקבע מי קרוב ומי רחוק”, אמר הרבי.

“השיחה התנהלה רובה ביידיש מעורבת ברוסית ליטאית. מפעם לפעם נפתחה הדלת והרב גרונר נכנס, מאותת שעל הפגישה להסתיים. לאחר כמה פעמים, הבנתי שאני צריך לסיים וקמתי לצאת, אולם הרבי הניח את כך ידו החמה והרכה על כף ידי ואמר לי בחיוך רחב ‘עלי ועל צווארי’. כלומר אל תדאג, אני אשא בתוצאות של התארכות הפגישה. המשכנו לשוחח, זו הייתה שיחה בלתי רגילה שחרוטה אצלי עד היום”, מספר הרב לאו.

כשיצא הרב מחדרו של הרבי הוא הוקף בעשרות בחורי ישיבה סקרנים מחצרו של הרבי שנדחקו לראות מי הוא הרב התל- אביבי הצעיר שזכה לכבוד הזה. זה באמת היה חריג, בהתחשב בכך שהממוצע לפגישה עמד על דקות בודדות.

“שניים מהבחורים שהיו שם הכרתי בשמותם”, משחזר הרב לאו, “אחד מהם היה בחור בשם שבתאי סלבטיצקי. הכרתי אותו ואת הוריו מתל אביב, הכנתי אותו לבר מצווה ואפילו היה לי קצת יד בזה ששלחו אותו ללמוד בגיל שלש עשרה בישיבת קול תורה. השני היה קותי ראפ. שניהם כיום רבנים חשובים בחב”ד”.

תוך כדי כך, יצא הרבי מהחדר וליווה את הרב לאו לעבר היציאה. הם עמדו ליד הדלת כשהרבי פנה אל הרב לאו ואמר לו משהו שנראה אז כאיחול לא ברור והתברר עם השנים כנבואה מופלאה של הרבי. “כיום יש לך השפעה בתל אביב”, אמר הרבי. “יבוא יום והשפעתך תתרחב על כל תל אביב, ואחר כך תשפיע על כל ארץ ישראל”.

הרבי ליווה את הרב הצעיר עד לרחוב. השעה הייתה קרוב ל- 4:30 לפנות בוקר והרבי התעניין כיצד הוא מתכונן לשוב למלונו במנהטן. הרב לאו השיב שהזהירו אותו לנסוע רק במונית צהובה בעלת רישיון. אולם הרבי טען כי השעה והמקום בחזקת סכנה. “קרינסקי” (הרב יהודה קרינסקי נהגו ומזכירו של הרבי, ז.צ.) אמר הרבי לרב לאו, “ייקח אותי הביתה, ואחר כך ייקח אותך למנהטן”, הציע הרבי. זו הייתה הפגישה הראשונה עם הרבי.

זכות כל הדורות, תלויים בך

בשנת תשל”ט, 1979 , נבחר הרב לאו לרבה של נתניה. עם בחירתו כתב לו הרבי מכתב ובו ברכות על מינויו. במכתב הרבי שב ומדגיש את חשיבות העיסוק בחינוך ילדים והנוער. למרות הקידום והמינוי כרב העיר, הרב לאו ממשיך לעסוק בחינוך. הוא מלמד בבתי ספר ובתיכונים. בין השאר בתיכון צייטלין בתל אביב ובתיכון ברנר בפתח תקוה, והרבי מודה לו על כך ומעודד אותו שלא להרפות.

“הרבי כתב לי מכתב ארוך ומפורט. בין השאר כתב לי הרבי שעל הבל כתוב בספר בראשית ‘קול דמי אחיך זועקים אליך מן האדמה’. שואלת הגמרא מדוע משתמשת התורה בלשון רבים. שהרי לכאורה היה מתאים יותר לכתוב ‘קול דם אחיך זועק’. עונה הגמרא ‘דמו ודם זרעיותיו תלויים בך’ כלומר, ה’ תולה בקין לא רק את רצח הבל אחיו אלא גם את רצח כל זרעו שהיה עתיד לצאת ממנו”.

“הרבי הזכיר את הביטוי התלמודי ‘מרובה מידה טובה ממידת פורענות פי חמש מאות’, וכתב לי שאם ברצח אדם בורא עולם עושה את החשבון של צאצאיו שטרם נולדו, על אחת כמה וכמה במידה טובה, כאשר מדובר בהצלת נפש, על כל ילד יהודי שאתה מחנך, כל יהודי שאתה בונה את האישיות שלו. אתה משפיע על כל הדורות שלו הוא וזרעו וזרע זרעו- כל הזכויות תלויים בך, כתב הרבי”.

המפגש השני של הרב לאו, היה בתשמ”ב, 1982. היה זה ביקורו השני של הרב לאו בארצות הברית. אחיו נפתלי לביא – לאו ז”ל, שנפטר בחודש שעבר, מונה לקונסול הכללי של ישראל בניו יורק בדרגת שגריר. והרב לאו האח, הגיע לבקר וכמובן לא פסח על ביקור אצל הרבי.

“הגעתי לבניין 770 המפורסם. הרבי המתין לי בדלת ואמר לי ‘שמונה שנים לא היית כאן’ הוא זכר בדיוק כמה זמן עבר מאז ביקורי האחרון אצלו”.

“שוב ישבנו וגם הפעם ארכה הפגישה שעתיים ועשרים דקות על הרגע. בדיוק כמו הפגישה הקודמת. גם כאן השיחה התארכה ונסובה על עניינים העומדים על סדר היום של הנהגת העם היהודי. לרבי היה תמיד מבט מקורי על הדברים שנבע מניתוח חד ומעמיק ששילב בצורה מרתקת ביותר בין הבנה עמוקה במציאות ובהוויות העולם ובין אמונה איתנה וחסרת פשרות לחלוטין”.

אלו היו שתי הפגישות האישיות של הרב לאו עם הרבי. לאחר מכן הפסיק הרבי את הפגישות האישיות, והפגישות בין השניים המשיכו במסגרת חלוקת הדולרים המפורסמת בימי ראשון. באחת מהן זכה הרב לאו להתייחסות נבואית נוספת בנוגע לתפקידיו הציבוריים.

“ביקרתי ביפן ובחזרתי עברתי בניו יורק כדי לפגוש את הרבי ולהגיש לו ספרי. הייתה זו מהדורה של ספרי ‘יהדות הלכה למעשה’ שתורגם לרוסית לראשונה. את הספר הראשון שיצא מהדפוס, כרכתי בכריכת עור מהודרת עליה הטבעתי באותיות של זהב ‘לכבוד קדושת האדמו”ר מליובאוויטש שליט”א’”

“הרבי קיבל את הספר בקורת רוח מרובה. אני אמרתי לו, שאם הוא לא היה מחזיק את גחלת היהדות בברית המועצות במשך עשרות שנים, והופך אותה לשלהבת, אם הרבי לא היה מתמסר ליהודי ברית המועצות, לא היה למי לכתוב את הספר”.

“בקיץ תנש”א, 1991, בישרתי לרבי על הקמת מקווה טהרה בתל אביב בשיטת חב”ד. הרבי העניק לי דולר נוסף לשים בקופת צדקה שתקבע במקווה עצמו”.

“לפני שנפרדנו אמר לי הרבי לפתע: “כל הפעילויות שלכם בתל אביב, תעשו בזריזות, כי בעוד כשנתיים אתם צריכים לעלות לירושלים לתפקיד של הרב הראשי. מן השמיים נותנים כוחות מיוחדים למי שעולה לגדולה, לך כבר נתנו את הכוחות, ולא מחכים אלא להסכמתך”.

“הייתי המום. הבחירות לרבנות הראשית היו רק באמצע שנת 1993. באותה תקופה, לא התעסקתי בזה בכלל. כל הנושא בכלל לא עמד על הפרק”.

“מיד אמרתי לרבי שאם מן השמיים נותנים לי כוחות מיוחדים, אני מיד מנצל אותם כדי לברך את הרבי בבריאות איתנה ואריכות ימים ושנים טובות כי כלל ישראל צריכים לו. הוא חייך חיוך רחב מאוד ובזה למעשה נפרדנו”.

“יצאתי מהפגישה, בחוץ השתרך תור ארוך של אנשים שהמתינו לעבור אצל הרבי. באותה תקופה היו פרעות של אפרו- אמריקניים בברוקלין, בעקבות מותו של ילד שחור שנדרס בטעות בידי בחור ישיבה. תוך כדי שאני יוצא וחולף על פני הממתינים, מישהו צועק לי: ‘הרב לאו, מזל טוב’. אני מסתובב ומבחין בידידי אורי סביר שהיה קונסול ישראל בניו יורק, ולצידו תומס דיקינס ראש עיריית ניו יורק. שאלתי אותו “אורי, על מה הוא מאחל לי מזל טוב?” והוא ענה: “על המינוי לרב ראשי לישראל’. מתברר כי המילים של הרבי עברו מפה לאוזן בתור כמו זרם חשמלי. “נו, ואתה מאמין בזה?” שאלתי את ידידי, איש מפנ לגת העבודה. “תשמע”, הוא אמר לי, “אם הרבי יכול לקבוע מי יהיה ראש ממשלה בארץ ישראל, הוא בטח יכול לקבוע מי יהיה רב ראשי”.

כזה שיעור, טרם קיבלתי

לצד מנהיגותו הדגולה של הרבי, מציין הרב לאו את גדולתו וגאונותו של הרבי בכל מכמני התורה. “ארון הספרים של הרבי, היקף היבול של תורתו הם עצומים בכל קנה מידה”, אומר הרב ומספק סיפור נוסף לסיום. “פעם הייתי אצל הרבי עם חמי הרב יצחק ידידיה פרנקל רבה של תל- אביב. השתתפנו בהתוועדות, זה היה בפסח שני”.

“פסח שני, הוא למעשה הזדמנות שניה שניתנה לאנשים מסוימים שלא יכלו להקריב קרבן פסח בחג הפסח המקורי. הרבי דיבר על הנושא הזה של פסח שני כשהוא מסביר שזה למעשה הגרעין והיסוד לכל מצוות התשובה. הזדמנות שניה. ‘אין דבר אבוד’, אמר הרבי, לכל יהודי יש תמיד הזדמנות שניה, תמיד הוא יכול לתקן’. הרבי דיבר על הנושא הזה במשך ארבע שעות כמעט רצוף”, מספר הרב לאו.

“חמי ישב לצדי והאזין לדברים. הוא היה תלמידם של רבי מנחם זעמבא, ה”כלי חמדה”, האדמו”ר מאוסטרובצה, הכיר את ר’ ברוך בער ואת רבי מאיר שפירא מלובלין, הוא למד תורה אצל כל גדולי העולם היהודי לפני ואחרי השואה והיה תלמיד חכם מופלג בעצמו. תוך כדי הדברים נוקש לי עם הברך ואומר לי בהתפעלות “שיעור של ארבע שעות, בלי ספר, בלי נקודות או דף מקורות, שמעתי הרבה שיעורים בחיי, אבל שיעור כזה מעולם לא קיבלתי”.

סוד מנהיגותו של הרבי

"למרות שאיננו רואים את הרבי, אין שום ספק שהרבי נמצא אתנו, שומע, רואה, וממשיך להנהיג ולכוון אותנו ועל כולנו להמשיך בדרכו", אומר הרב לאו.

מהו סוד מנהיגותו של הרבי? אני שואל. "הרבי הוא מנהיג יהודי בעל שיעור קומה היסטורי" אומר הרב לאו. "אפשר לדבר על אישיותו וסוד השפעתו של הרבי שעות על גבי שעות".

לפני קצת למעלה משנתיים, הוא הוזמן לנאום ב'כינוס השלוחים העולמי', הועידה השנתית של שלוחי הרבי בעולם. "ישבו שם ארבעת אלפים שש מאות עשרים וארבע שלוחים" הוא מספר. הרב לאו דיבר בפני השלוחים על עוצמת מנהיגותו של הרבי "הרבי הוא כמו אליהו הנביא", הוא אמר, "חז"ל אומרים שגדולתו של אליהו הנביא, לא הייתה בכך שהתפרסם בעולם כצדיק, קדוש, או בעל מופת. גדולתו של אליהו הנביא הייתה בכך שגרם לדור שלם להכריז 'ה' הוא האלוקים'. וזה מה שהרבי חולל בדורנו. הרבי הוא לא מנהיג של חסידות, של עדה או של מדינה מסוימת. הרבי דואג לכל העם היהודי, לכל יהודי ויהודי ברחבי תבל, לא משנה היכן הוא נמצא, הרבי גורם לזה שדור שלם יכריז "ה' הוא האלוקים".