דניאל זמיר: "החלום שלי הוא לנגן בבית המקדש"

הידברות

ראיין: אבנר שאקי

נקודה יהודית שאתה מתחברת אליה באופן אישי? "השבת, שהיא נס ממש שיש לנו אותה. לא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדיה"

דמות מעולם היהדות שמשמשת מקור השראה עבורך?  "הרבי מליובאוויטש – אדם שמסר את נפשו לחלוטין לטובת תורת ישראל ועם ישראל, שילוב נדיר של מידות מושלמות, יכולת אינטלקטואלית פנומנלית, וידע והעמקה תורניים מעל ומעבר לכל מה שאפשר לדמיין".

היהדות בשבילך היא? "חירות אמיתית, יציאה מהמגבלות העצמיות, ניצחון האדם על עצמו, פיתוח היכולת לגדול מעבר לממדים של עצמך".

מצווה שיקרה ללבך במיוחד? "תפילין. לא יודע למה אבל אני ממש מחובר לזה, מניח כמו כל החב"דניקים גם תפילין של רש"י וגם רבינו תם".

חג אהוב עליך? "סוכות – גם יש זמן לבלות עם המשפחה, חול המועד, גם לא מוגבלים באיזה סוג אוכל (כשר כמובן) שמותר לאכול, גם יושבים בחוץ, סוג של קמפינג, ארבעת המינים שזה מקסים אותי כל שנה מחדש, והכי חשוב – האורות המקיפים של הסוכה, אין לזה תחליף".

מהם חלומותיך? "לנגן בבית המקדש ב"ה, חולם וכמהה כבר לגאולת העולם מהגלות העמוקה בו הוא שרוי".

עד כמה הקב"ה נוכח בחייך, ובאיזה אופן משפיע על עשייתך? "כמה שיותר, מבחינתי כל רגע בעולם הזה הוא שליחות אלוקית, ועליי להתבונן ולהחליט מה השם היה רוצה שאעשה במצב זה. מה התורה הייתה אומרת לי לעשות במצב זה".

דמות תנ"כית שהיית רוצה לפגוש? "דוד המלך, לשבת לנגן ביחד, ואולי לכתוב כמה שירים ביחד".

פגישה/שיחה מעניינת שהייתה לך פעם? "ב- 1996 הייתי תלמיד תיכון בתיכון לאמנויות "תלמה ילין" בת"א. בשנה זו היו בחירות וזה היה כמה חודשים אחרי רצח רבין. בכינו משהו כמו חודש רצוף אחרי רצח רבין. הרצח הרגיש לנו כמו סכין בגב, ותוצאות הבחירות, כלומר נצחונו של בנימין נתניהו, עד אז פוליטיקאי צעיר ובלתי מנוסה, את מי שראינו בו משיח השלום – שמעון פרס, הרגישו כמו הסיבוב של הסכין. באותה תקופה כתבתי יצירה בשם "THE OSPREY", שזה באנגלית "הפרס" (ה פ' בסגול, שם ציפור), ושלחתי אותה לשמעון פרס. הוא הזמין אותי לפגישה בלשכתו. הוא היה נראה מאוד מדוכדך ושבור, ודיברנו על הא ועל דא. ברגע מסוים, כדי למצוא עוד משהו לדבר עליו, אמרתי לו: 'מר פרס, אתה הפסדת 5 פעמים בבחירות, יש מי שיגיד שיש פה איזה דפוס פעולה קבוע!'. אני לא יודע מאיפה הייתה לי החוצפה להגיד דבר כזה, אבל הוא בכל אופן ענה לי בלי למצמץ: 'לא הפסדתי אפילו פעם אחת. ב 77 קיבלתי מפלגה מפורקת. ב 81 הפציצו את הכור בעירק. ב 84 היו זיופים. ב 88 היה תיקו וב 96 היו הפיגועים וגם זיופים'. הייתי בהלם מהאמונה העיוורת בצדקת הדרך שלו, שזה כנראה מרכיב בסיסי בתכונות אופי של פוליטיקאי ותיק"

ספר או שיר שהשפיע עליך במיוחד? "ספר הזוהר, הייתי קורא בו בלי להבין אפילו על מה מדברים. בסוף חזרתי בתשובה מזה".

מבחינה מקצועית, האם אתה במקום שבו דמיינת שתהיה? "ברוך השם. לא העזתי לחלום כל כך רחוק, וגם לא ידעתי מה אפשר לחלום. אבל כל מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, אז אנחנו עוד רוצים לגדול, בעזרת השם".

איפה אתה רוצה להיות בעוד חמש שנים? " קשור ב"ה בניהול המוזיקאלי של כל אירועי המוזיקה בבית המקדש".

רגע של תחושת החמצה בתפקיד/קריירה? "ההחלטה על ההפסקה מ"מזמור", בי"ס למוזיקה שיסדתי יחד עם איציק ויס שמנהל אותו בהצלחה יתירה".

לקח שלמדת בחייך? "אף אחד לא אוהב ביקורת. אף אחד לא יודע לקבל ביקורת. תגיד לאנשים מה שהם רוצים לשמוע ובשפה שהם מדברים, ורק לאנשים הקרובים אליך ממש, אלה שמעוניינים לשמוע ממך, תגיד מה שיש לך להגיד בסופר עדינות".

משהו שאולי לא יודעים עליך? "כחבר מפלגת העבודה ב 1998 בחרתי ביוסי ביילין לראשות המפלגה בפריימריז מול אהוד ברק, שכזכור ניצח. היום לא הייתי בוחר באיש מהם".

חיים לפי התורה הם מתכון בעינייך ל? "חיבור, קשר, כיוון ותכלית בחיים".