ראיון עם השליח שלנו בתאגיד השידור הציבורי

מאת מנחם זיגלבוים. צילום: אלי רוזנטל

זה היה לפני כמה חודשים. ר' אורי רווח, שדרן ועיתונאי ברשות השידור, נקרא לראיון עבודה בפני וועדת קבלה בתאגיד הציבורי החדש שהיה עדיין בשלבי הקמה: 'כאן'. כשנכנס לחדר הוועדה, הופתע לראות מולו שורה של אנשים מכובדים בהחלט, בהם השופט בדימוס עזרא קמא, הפסיכולוג ד"ר שפירא, מנהל רשת ב' עומר בן רובין, וכן סמנכ"ל הרדיו שמעון אלקבץ.

כשר' אורי נכנס פנימה, הבין כי הראיון לא יהיה קל ופשוט. בלבו החליט שאם כבר אז כבר; הוא הולך "עד הסוף" עם עניני גאולה.

כמה דקות לפני כן, הכין לעצמו רשימת 'ליין אפ' של שידור הגאולה העתידית, כיצד השידור יתרחש בפועל כשמשיח יבוא…

ראש הוועדה פנה אל ר' אורי וביקש שיספר על עצמו. ר' אורי השיב: "למען האמת, אני פחות חשוב כאן, יותר חשוב שיידעו שהתאגיד החדש לא קם, אלא כדי לדווח על ביאת המשיח"… בשלב זה החל לפרט, כפי שהכין, את השידורים החיים ממוקדי השידור השונים שידווחו על האירועים 'החמים' בגאולה. הוא פנה אל הכתב שעמד בהר הזיתים, שיתף שדרן אחר שעמד באיזור בית המקדש, קיבל דיווח על הנעשה בדרכים המובילות לירושלים, ועוד רשימה של נושאים.

הנוכחים בחדר נאלמו. השופט שבוועדה תלה זוג עיניים נדהמות בפסיכולוג, והפסיכולוג השיב לו במבט תמה משלו. "הם לא הבינו מאיפה נפלתי עליהם", מספר ר' אורי בחיוך.

ואז סמכנ"ל הרדיו מר שמעון אלקבץ כחכח בגרונו ואמר: "אורי, פישלת בגדול".

את אשר יגור לו – בא. ר' אורי חש כי הוא הלך צעד אחד יותר מידי.

"במה פישלתי?" שאל בקול נמוך.

"אתה עורך שידור חי מהגאולה, ואיפה הראיון עם הרבי מליובאוויטש?…" תמה הסמנכ"ל.

ר' אורי השפיל מבט. "אתה צודק. זו באמת פאשלה", הגיב.

•

"בהשגחה פרטית, למרות זאת", מספר ר' אורי בראיון שערכתי עמו ביום שני השבוע באולפן החדש של תאגיד 'כאן', "התקבלתי כשדרן ברשת מורשת. משמים רצו שאמשיך לשדר כאן את הענינים החשובים באמת".

משדרים מעיר הקודש תל אביב…

תענוג לשבת עם ר' אורי רווח באולפן החדש של תאגיד 'כאן', המחליף את מקום 'רשות השידור', שניהל ביד רמה את שידורי הרדיו בארץ ישראל במשך יותר משמונים שנה. אנחנו מתחילים את הראיון כמחצית השעה לפני תחילת תכניתו "סיפורי השגחה פרטית", המשודרת מדי יום שני בשעה 10 בערב.

עמנו באולפן יושב כבר ר' בנימין אדרי, שעתיד לככב בתכנית השבועית בסיפורו הלא–ייאמן – כיצד נחשב לבר מינן במשך 19 שעות (ועל כך בהמשך). בינתיים אני משוחח עם ר' אורי רווח, החסיד והשדרן.

רק לפני כחודש ימים החל תאגיד 'כאן' לשדר את שידוריו הראשונים. כמה ימים קודם לכן, חתמה ממשלת ישראל על תעודת פטירה של 'רשות השידור' שהגיעה לגיל שיבה וזקנה. מאות רבות של עובדים שהיטלטלו בשנים האחרונות בין תקווה לייאוש – מצאו את עצמם ללא עבודה. תחקירנים, עורכים, שדרנים, תאורנים, אנשי הפקה ועוד. היו גם כאלה שנבחרו לעבוד עם הגוף החדש 'כאן'. ר' אורי רווח ביניהם.

בשעה טובה ומזל טוב ר' אורי. מה בעצם משמעות השינוי בין 'רשות השידור' לבין 'כאן' לגביך?

"אין ספק שמדובר בשינוי. לאורך כל השנים הייתי רגיל לשדר מירושלים, מרחק של כעשר דקות מהכותל המערבי, ופתאום אני צריך להגיע למרכז תל אביב, אזור מלא בבתי קפה, פאבים ומגדלי משרדים גורדי שחקים.

בפעם הראשונה שהגעתי לשדר בתל אביב, הגעתי עם הרב יוסף צבי צירקוס, המהווה את עמוד השדרה החסידי של התכנית "מלווה מלכה" מדי מוצאי שבת. הסתכלתי על מגדלי המשרדים גורדי השחקים, ואמרתי לו שזה מזכיר לי מנהטן, ומנהטן מבחינתי זו התהלוכה של הבחורים היוצאים לשם מדי חג… באופן ספונטני התחלנו לפזם את המארש שעמו צועדים הבחורים לתהלוכה… ככה עד שהגענו לאולפן.

"כשפתחתי את המיקרופון בפעם הראשונה, אמרתי שאנחנו משדרים מתל אביב עיר הקודש. לנגד עיניי עמדו דברי אדמו"ר הזקן שבכל מקום בו יש עשרה יהודים, גם אם הם לא עסוקים בעניין של מצווה, הרי שכשעובר במקום מלאך, הוא נשרף מהקדושה.

"למעשה גם פה, התכנית 'מלווה מלכה' הפופולארית ממשיכה הלאה באותה מתכונת. מלבד זאת, יש לי כאן תכנית כמעט כל יום: תכנית בוקר בימי ראשון, בשעה עשר בערב של יום שני – סיפורי השגחה פרטית. ב–11 בבוקר בימי רביעי, והתכנית הוותיקה 'מלווה מלכה' במוצאי שבת ובמוצאי חג".

מה שאנו עושים – זו רק 'טיפה בים'

ר' אורי נולד לפני 46 שנה בנהריה הצפונית, אך גדל בבאר שבע הדרומית. את החיידק העיתונאי שלו רכש כבר בגיל צעיר, כשהיה כתב באחד העיתונים לנוער. בשנת תש"נ החל לשרת בגלי צה"ל, שם שימש כתב לענייני עבודה ורווחה. בשנת תשנ"ד עבר לערוץ השני, גם שם שימש כתב לענייני עבודה ורווחה ובתחומי כיסוי נוספים.

בסוף שנות הנוני"ם, במהלך עבודתו בערוץ 2, החל להתקרב ליהדות ופתח בתהליך של חזרה בתשובה. את לימודיו החל ב'מכון מאיר', אך במשך השנים התקרב לחסידות חב"ד ולרבי מלך המשיח.

לאחר תקופה בה שימש כיועץ תקשורת של שר הדתות אשר אוחנה, התקבל לעבודה בערוץ הראשון של רשות השידור, שם הועסק במחלקת המורשת של הערוץ וככתב במהדורה המרכזית "מבט לחדשות" המסקר תחומי דת ויהדות. במקביל החל להגיש תוכניות ב"רשת מורשת".

ר' אורי רואה בעבודתו שליחות לכל דבר. הוא היה בין מקימי בית הכנסת בתוך בניין רשות השידור, ויזם שיעורים בתורה ובחסידות לעובדים. "אני חושב שהצלחתי להביא כתבות שהן מעבר ל'מדינת תל–אביב' והשכונות הצפוניות שלה. כך הציבור לומד על אוכלוסיות שמעולם לא נחשפו לעיניו ושסיפוריהן המרגשים והמרתקים מוצגים באופן אובייקטיבי. אני חושב שיש עוד הרבה מה לעשות בתקשורת. מה שאנו עושים זו טיפה בים".

בתקופת הגירוש מגוש קטיף, אורי, בניגוד לתקשורת שאִתרגה את שרון, עמד לצד המתיישבים הן בכתבות שהכין והן בנוכחותו הפיזית בגוש קטיף. "הרגשתי צורך לכפר על כך שבתקופת היותי כתב הדרום של ערוץ 2, לפני שחזרתי בתשובה, הכנתי כתבות עוינות נגד מתיישבי גוש קטיף. גם כיום הרבה עיתונאים צריכים לעשות חשבון נפש על מה שקרה בגוש קטיף ועל אופי הסיקור שלהם".

במשך השנים שידר חשיפות רבות בנושא ארץ ישראל, והצליח להביא למודעות נושאים רבים הקשורים למאבקים הרבים למען ארץ ישראל. בהם: ההתיישבות ביהודה ושומרון, המאבק של 'המטה להצלת העם והארץ', ההתנכלות לפעילי ימין ולחיילים שמסרבים לעקור יישובים ומאחזים, המודעות לנושא ההתבוללות בשכונות בירושלים והערים המעורבות, המאבק בשכונת שמעון הצדיק ועוד.

כאמור, תכנית הדגל שלו היא התוכנית הפופולארית 'מלווה מלכה', שזוכה למאזינים רבים. במסגרת התוכנית הוא משדר סיפורים אנושיים מרגשים שמחזקים את האמונה ואת הביטחון. "המטרה שלנו היא להאיר את הניצוץ היהודי שבכל אחד ולהביא את הגאולה השלמה, והכול בזכות הכוח של המשלח, הרבי מלך המשיח", הוא אומר.

"כשאני קם בבוקר, אני חושב על כתבה שיכולה לתרום ולעורר עוד ניצוצות יהודיים. בנוסף לכך שהכתבה והנושא חייבות לעמוד בקריטריונים העיתונאיים, אני יודע שזו שליחות. הרבה פעמים אני שואל את עצמי מה אני עושה שם, אבל כשאני מקבל תגובות ואני רואה את ההשפעה שיש לדברים, אני שואב עידוד רב".

השידור הציבורי נועד להפצת המעיינות

לפני כשלוש שנים התקבלה ההחלטה לסגור את רשות השידור. פרפורי הגסיסה של הגוף הוותיק הזה נמשכו על פני יותר משלוש שנים, כשמאות עובדים, ויותר, חיו באי וודאות. פרנסתם שהייתה מובטחת עד ליציאתם לפנסיה (ככה זה ברשות השידור), התערערה. אנשים הלכו במסדרונות עם פנים נפולות. חלקם ערכו חישובים כמה מגיע להם פנסיה ופיצויים. היו כאלו שנזקקו לסעד נפשי. ביום האחרון היה גם מי שקרע 'קריעה' בשידור חי. כך או כך, הדאגה מלאה את לב כולם.

"היו עובדים שממש נכנסו לדכאון" הוא מספר. "היה כאן עובד מהסרטייה בשם שי, שלמדתי איתו אגרת י"א באגרת הקודש בתניא, שאין רע יורד למעלה, כי הקב"ה טוב ומטיב. ולכן תמיד צריך להסתכל על הטוב, ומי שמתלונן, כאילו כופר ועובד עבודה זרה. למרות שהלה היה רחוק מתורה ומצוות, ראיתי איך הוא מחדיר את המסרים הללו לפנימיות הנפש. זה חלחל בקרב הרבה מאד אנשים שהבינו כי המושג 'לחשוב טוב יהיה טוב', הוא הדבר הנכון ביותר בעבורם".

לאחר שהתקבל חוק סגירת רשות השידור, נפגש ר' אורי עם שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, מי שטיפל בנחישות בסגירת הרשות. אמרתי לו שבזכותו יותר ויותר אנשים התחילו להאמין בקב"ה. השר נדהם, ור' אורי לא היסס ושם את הדברים על השולחן. "אמרתי לו שעד עכשיו העובדים ברשות השידור נשענו על קומבינות ופולטיקאים, ומעכשיו, כשהוא דבק לסגור את הרשות, יותר ויותר אנשים התחילו להרים ידיים לשמיים ולומר שאין להם על מי לסמוך, אלא על ה'. מאז, יותר עובדים הצטרפו אלינו בתפילה בבית הכנסת. אמרתי להם להסתכל בשורש הרוחני של כל דבר, ואם רשות השידור לוקה בעניין של היפך אהבת ישראל, אז התיקון כעת הוא לחמול ולעזור איש לרעהו; כל אחד והתיקון שלו".

הוא עצמו התחזק יותר בלימוד התורה. הוא הוסיף שעות לימוד יומיות עם חברותות בישיבת "תורת אמת" בירושלים, ומחזיק בהם עד היום. שיעורים בבוקר ושיעורים בערב: נגלה, חסידות, שיחות של הרבי ועוד.

לך לא היו פרפורי בטן בתקופת הביניים?

"האמת היא שמעולם לא חששתי לגבי עניין הפרנסה", הוא אומר בגילוי לב. "תמיד בטחתי בה' שישים אותי במקום הנכון ובזמן הנכון. זו הייתה האמונה שלי שעמה אני צועד לאורך זמן".

בחודש חשוון האחרון החליט ר' אורי לעשות מעשה קצת אמיץ, אפשר לומר. הוא קם ונסע לרבי למשך חודש ימים. "זה היה ה'קבוצה' שלי", הוא צוחק. "למדתי עם הבחורים ב–770 מבוקר ועד ערב. למדנו יחד, התוועדנו, יצאתי אתם למבצעים במנהטן", הוא מחייך. מסתבר שגם ב'מבצעים' במנהטן היו ישראלים שזיהו אותו. "מבחינתי זה היה הגשמת חלום לעשות 'קבוצה' חודש שלם, ולאכול עם הבחורים בחדר האוכל 1414".

נו, השלמת את החסרים שלך מתקופת הבחרות?

"ממש לא. הדרך עדיין ארוכה, הלוואי ויכולתי לעשות כעת 'קבוצה' שנה שלמה"…

ר' אורי לא הסתפק בחוסן הנפשי שלו. כשליח במקום העבודה שלו, הוא סייע גם לאחרים לצלוח את תקופת המעבר. הוא ארגן כמה פעמים נסיעות של העובדים לקברי צדיקים על מנת להתפלל על פרנסתם. בכל פעם שחזרו מתפילה שכזו, הגיעה ההודעה ששוב דוחים את סגירת הרשות…

לאורך כל תקופת הדמדומים של רשות השידור, באמת לא היו לך חששות לגבי מקום פרנסתך, או לפחות לגבי היכולת שלך בהפצת המעיינות בקנה מידה כה עצום, כפי שעשית כשדרן ברשות השידור?

"לא חששתי, באמת שלא. כי התחושה היא שהרבי איתי בכל מקום ובכל מצב.

"אספר לך משהו: כשהייתי ברשות השידור, היו אי אלו מתנגדים לתכנית שלי מהסיבה שהם לא רצו שחב"ד תהיה בחזית. היה אדם אחד, שאני מאד מעריך ומוקיר, שלחץ עלי להוריד פרופיל מבחינת התכנים החב"דיים (לימים התברר כי הוא עצמו היה נתון ללחצים פוליטיים). אבל אני ידעתי שהפצת המעיינות זה לא רק הסוד של הצלחת התכנית שלי – אלא הצלחת רשות השידור כולה.

"הרבי מספר סיפור על הרבי מהר"ש, שהרכבת שעברה ברודניא הסמוכה לליובאוויטש, הייתה ממתינה לו, למרות שלפעמים הרבי המהר"ש איחר וכך נגרם שיבוש בלוח הזמנים של הרכבת. היה זה משום הכבוד שרחש לו מנהל התחנה. פעם אחת התחלף מנהל התחנה. הלה לא ידע להעריך את גדולת הרבי, והורה לרכבת להמשיך בדרכה בטרם הספיק מהר"ש לעלות עליה. זמן מה לאחר מכן, פוטר הלה ממשרתו. לכאורה הוא פוטר בגלל עניין פרוצדורלי של הרכבת, אך בפועל – כך אומר הרבי – זה בגלל שהוא לא המתין לרבי, שהרי כל קיומה של הרכבת לא נועד, אלא בשביל הרבי מהר"ש.

"כששמעתי את הסיפור הזה, מיד חשבתי על העובדה, שברגע שהחלו לנסות לפגוע בשיעורי החסידות שהיו ברדיו, נחקק החוק הסוגר את רשות השידור".

אחת ולתמיד, האם יש הבדל מהותי בין רשות השידור לבין השידורים של 'כאן'?

"ב'כאן' מנסים להכניס רוח רעננה, להביא כוחות צעירים יותר, רעיונות חדשים, תכניות מעניינות; יש גם רצון להגיע יותר למגזר הנשי.

"לגבי התכניות ב'רשת מורשת', ראשי המערכת הבינו, כי בניגוד לשאר הרשתות, הרי שהמאזינים הקבועים היו שמחים להמשיך את התכניות המוכרות עם שיעורי התורה והחסידות, הרבנים הקבועים, בלי לנסות לשנות את האופי התורני של התכניות".

כשאני שואל את ר' אורי, אם זה נכון שהוא מנהל בית חב"ד ברשות השידור או ב'כאן', הוא מרגיש חוסר נוחות. "אני לא מחפש תארים", הוא אומר, "אבל איפה שאני נמצא, אני מנסה לראות מה אפשר לשפר ולהוסיף.

לאחר שהגיע לעבוד ברשות השידור, הוא החל, בעזרת עוד אנשים טובים, לפעול להקמת מניין קבוע בבניין. זה התחיל עם תפילת מנחה יומית, והתפתח לתפילת שחרית. משם זה הגיע לבית כנסת קבוע בתוך בניין רשות השידור. כשיש בית כנסת, צריך גם ספר תורה, מה שהביא כעבור תקופה לאחד האירועים המרגשים בתולדות רשות השידור – הכנסת ספר תורה בהשתתפות מאות עובדים ובנוכחות הרב הראשי לישראל. בית הכנסת עצמו היה כר נפלא לשיעורי יהדות וחסידות לעובדים. "הרבה יהודים התקרבו לתורה והחלו להניח תפילין", אומר ר' אורי. "שליחות זה בכל מקום. כן, הרגשתי שליחות".

ועם כל זאת, ר' אורי לא מוותר על קוצו של יו"ד בכל הקשור למקצוענות. התכניות שלו הן מקצועיות, והוא מגיש את מיטב התכנים, הסיפורים והאורחים שמגיעים לאולפן, תוך כדי הגשה ועריכה ברמה מקצועית גבוהה. מבחינתו המקצוענות והנשמה רק משלימים זה את זה, כאשר המטרה העיקרית היא "כמו שהרבי רוצה, להכין את הקרקע לקבל פני משיח צדקנו. מבחינתי זה המסר העיקרי".

19 שעות 'שם' למעלה

במהלך השיחה רווח מתארגן לעלות לאוויר לשידור עם התכנית "סיפורי השגחה פרטית". באולפן עמנו נמצא ר' בנימין אדרי מירושלים שהביא עמו סיפור מרתק.

לפני מספר שנים עבר ר' בנימין ניתוח במהלכו קיבל דום לב והוא נפטר. הרופאים חתמו על תעודת פטירה, והוא הועבר לחדר הקירור, שם שהה כמה שעות עד למועד הלווייתו. המודעות כבר הודבקו בכל מקום. הרב ראובן אלבז, שר' בנימין היה מאנשיו הקרובים, הגיע להיפרד ממנו. הוא לחץ את ידו של הנפטר, ואז הוא התעורר…

ר' בנימין מספר בכל מקום את סיפורו האישי, ומביא חוויות ממה שחווה בבית דין של מעלה.

"אני רוצה לספר לך משהו", אומר לי ר' בנימין. "כשלמדתי בישיבה התיכונית נווה הרצוג, הסמוכה לאשדוד, כל הבחורים שהגיעו לגיל מצוות כתבו לרבי וביקשו את ברכתו. אינני זוכר של מי הייתה היוזמה, אבל גם אני כתבתי לרבי. מכל הבחורים – רק אני זכיתי לקבל תשובה מהרבי בו הוא מברך אותי על היכנסי למצוות, ומאחל לי שאזכה להיות חסיד ירא שמים ולמדן, ולהגיע לבן שמונה עשרה לחופה".

בקשר הפנימי של האולפן, המפיק דואג לסגור קצוות. מתקרבים לשעה עשר בערב. עוד רגע עולים לשידור. "לתכנית הזאת הולכים להקשיב עשרות אלפי מאזינים מכל רחבי הארץ", אומר ר' אורי. "אני חייב לבוא מוכן ולתת את המקסימום. אף פעם איני יכול לדעת איפה זה יכול לגעת באנשים".

כמה מאזינים יש לך כיום?

"לתכנית שלנו ברשת מורשת בגלגולה הקודם, היו כשישים–שבעים אלף מאזינים, בממוצע. אבל אני לא מסתפק בכך, כי הרבי רוצה שנפרוץ קדימה כמה שיותר".

היית גם שדרן שמסקר תחומי דת ויהדות בערוץ הראשון. למעשה לא חזרת למרקע.

"לא".

מרגיש הפסד?

"ממש לא. הכל בהשגחה פרטית מלמעלה. אם אני צריך לחזור לשם, הרבי ידאג לזה. גם ככה אני מלא בעבודה. כעת הקב"ה רוצה שאהיה כאן. תרתי משמע".

ר' אורי רווח אינו החב"דניק היחיד המשדר בתאגיד 'כאן'. בני הזוג מתי ונעמה טוכפלד אף הם משדרים תכנית שבועית זוגית בימי שישי לקראת שבת. גם מנדי גרוזמן קיבל תכנית משלו. כל אחד ממוקד בשליחות הייחודית לו.

לפני כחודש ימים, נסע ר' אורי להיות אצל הרבי מה"מ בל"ג בעומר. זה היה לאחר שכולם פוטרו ורשות השידור נסגרה, אך שידורי 'כאן' טרם החלו. "התפללתי הרבה אצל הרבי, אספתי כוחות. ישבתי עם הבחורים ולמדתי לאורך היום", מתגעגע ר' אורי. "חזרתי לארץ ישראל ביום שלישי לפנות בוקר, וכמה שעות לאחר מכן פתחתי את השידור הראשון שלי ב'כאן'. מאד התרגשתי", הוא מודה. "כל התחלה חדשה מרגשת אותי. אמרתי לעצמי שאם הקב"ה שם אותי כאן, אז כאן זה השליחות שלי".

כשר' אורי מדבר על שליחות, קודם כל זה הפצת בשורת הגאולה. לא בכדי ספינת הדגל בתכניות של ר' אורי רווח, היא תכנית "מלווה מלכה", לה מאזינים מדי מוצאי שבת עשרות אלפים. מבחינת ר' אורי, זוהי סעודת דוד מלכא משיחא, הכנה לגאולה בהשתתפות רבבות. "המטרה היא לתת כוח ושמחה לכמה שיותר אנשים, מכל גווני הציבור".

אצל ר' אורי, המטרות ברורות: "לדעת באמת, שכל רגע ורגע צריך להתעסק בהפצת הגאולה, אורות דתוהו בכלים דתיקון. חייבים ללמוד את הנושא ולהחדיר בנשמות הטהורות שיש 'כאן', שלכל אחד מהעורכים, השדרים, הטכנאים והמפיקים, יש תפקיד בגאולה. השליחות והמטרה הזאת שייכת לכל אחד ולא רק לחב"דניקים".

בין כך ובין כך, ר' אורי בינתיים מחדד את המסרים והתכנים שיהיו בשידור הגאולה. "אני כבר עובד על הפרומו", הוא אומר ברצינות רבה, ובו במקום, בלי הכנה, הוא פוצח בקריינות של השידור העתידי בקולו הרדיופוני "כאן קול ישראל מירושלים הבנויה, הנה החדשות, ועיקרן תחילה. מלך המשיח עומד להגיע ממש עכשיו לבית המקדש השלישי הנצחי. לפי הצפוי עוד מעט ישא דברו לאומה. ובינתיים רבבות עושים דרכם על ענני שמיא, גברים נשים וטף, כדי לחגוג את חג הגאולה האמיתית והשלמה בבירה. כתבנו כבר מאותת לנו מעמדת הצפיה הממוקמת לא הרחק מעזרת הקרבנות שם כבר נערכים הכהנים לקראת מסה אדירה של קרבנות הצפויה להגיע בימים הקרובים…"

ר' אורי מתכוון לכך באמת. לפני שלוש שנים, בתשעה באב תשע"ד, הוא העביר שידור מרחבת הכותל המערבי, ובין השאר אמר: "כאן אמור להיבנות בית המקדש השלישי, אך בינתיים אנו מתאבלים על חורבן הבית הראשון והשני".

בעקבות דבריו התלוננו צופים 'יפי נפש' לנציב פניות הציבור ברשות השידור בטענה שהמידע לפיו יקום בית מקדש שלישי בהר הבית אינו רלוונטי לכתבה. דבריו חוללו סערה, ורק התערבות מצד רבה של הכותל המערבי שחיווה את דעתו בנושא, כי זו אכן האמונה היהודית, הציל את ר' אורי מוועדת משמעת…