לכבוד יום כ”ח סיון, יום שבו הגיעו הרבי מה”מ והרבנית אל חצי כדור התחתון, ויום ההצלה מעמק הבכא, החליטו בהנהלת צ”ה סניף נתניה, שחייבים לעשות משהו גדול, להאיר ולעורר – רוצים משיח!.
מרגע שיצאו הפרסומים על טיול כ”ח סיון, והשמועות על החוויות המושקעות המתוכננות, ההתלהבות בקרב כל חיילי סניף נתניה הרקיעה שחקים!
גם ילדים שעדיין לא היו רשומים לצ”ה פנו בבקשה להצטרף לסניף, בכדי לזכות לקחת חלק בטיול המלהיב… בקיצור: תוך כמה ימים כל הכרטיסים נחטפו, הכל התמלא.
ביום הטיול, התמלאו האוטובוסים באבות ובנים.
בדרך, המפקדים התמימים הלהיבו את החיילים באומרם “מתוכננת נסיעת שטח בגי'פים. ואחר כך יהיה שיט מסחרר בסירות טורנדו… ומתוכננת גם התוועדות חלבית בפארק…”. הגלגלים הסתובבו, והחיילים היו בהתרגשות שיא לקראת הצפוי להם…
בהגעתם לחניון לטרון, המתינו לחיילים שמונה ג’יפים שטח חייתיים, מהסוג שיכול לעבור כל מכשול בלי להתאמץ בכלל.
אבל בינתיים, חסידים תמיד בשליחות… עוברים בין נהגי הג’יפים ומציעים להניח תפילין. שאלו את מנהל החברה, יהודי “צבר” טיפוסי, מחוספס שלא מתבייש לומר את דעתו, ענה שזה לא מעניין אותו ושמעולם הוא לא הניח תפילין… אבל החיילים לא ויתרו! והוא בסוף הסכים, והניח (עוד יהודי שכבר לא “קרקפתא” ב”ה!), וכולם שרו לו “סימן טוב ומזל טוב”, וחגגנו לו ‘בר מצווה’… ולפתע הוא כל כך התרגש.
בסבב הראשון עלו כ-50 חיילי כיתות ד’ – ח’ על הג’יפים, ויצאו לדרך. השאר נהנו מפעילות אתגרית בנושא “להאיר את חצי כדור התחתון” של הרב אלעד גולדמן. ואח”כ חיילי כיתות א’ – ג’ החליפו את מקומם על הרכבים. בינתיים האבות התפללו מנחה.
אחרי נסיעת השטח הקרבית, כולם עלו לאוטובוסים בעיניים בורקות מהתרגשות, ונסענו אל המרינה באשדוד. שם הבוגרים עלו על סירות “טורנדו”, והצעירים על סירות “הוריקן” יצאנו לשיט אתגרי בין הגלים. הסקיפר (שמחזיק בהגה) קלט שיש לו עסק עם חיילים אמיתיים. והתחיל לסובב את סירות הבזק לימין ולשמאל… הסירות קפצו על הגלים, מהירות כמו טיל טורפדו, וכל מי שישב בפנים קיבל צרורות של גלי ים.
כולם חזרו רטובים עד העצם, אבל לכולם היה חיוך ענקי על הפנים, עוברי אורח בטיילת עצרו לראות את סיירת המירוץ שחלפה במהירות עם דגל משיח מתנופף לו בגאווה.
אחרי השיחט, כשכולם עדיין ספוגים במים, נהנו כולם מקרטיבים טעימים. ואז התכנסו בפארק של טייל אשדוד, ולעיניהם הסקרניות של העוברים והשבים, ערכו מסדר צבאי ואמירת הפסוקים.
כמה קבוצות של ת”תים אחרים, לא-חסידיים שעברו בדרך לשיט, הצטרפו לאמירת הפסוקים של הרבי. לסיום, הכרזת “יחי אדוננו” הרעידה את הטיילת, ועוררה את אשדוד.
בעוד החיילים מתוועדים, הגיעה אליהם (בדרך-לא-דרך) הפתעה מרגשת ביותר: קונטרס “כ”ח סיון – יובל שנים” שהרבי חילק במו ידיו הק’ בשנת תשנ”א , בדפים האלו נגעו ידיו הק’ של הרבי.
התרגשות אחזה בילדים ובמבוגרים כאחד. כל מי שיכל, שלח יד לגעת, להרגיש, לנשק.
לאחר המסדר, הגיעו הפיצות… החיילים ברכו בקול, אכלו בשמחה, התוועדו בחיות, נהנו מהמתקנים של הפארק המקומי, ועלו על האוטובוסים ויצאו הביתה.
החיילים חזרו לנתניה מוטענים בחיות חסידית, בידיעה שהרבי נותן את הכוחות, ואת השליחות להאיר גם את “חצי כדור התחתון”, ושביחד כולם יכולים וצריכים לפעול את התגלות המלך המשיח מיד ממש בגאולה האמיתית והשלימה.