-
״אהבה קשוחה״ היא גישה הגיונית ומעשית ששכיחה בעולם הטיפול בהתמכרויות, כמו גם בעולם הטיפול הזוגי ובתחום החינוך. לפי הגישה הזו, מצד זה שאנו אוהבים את בן המשפחה המכור, יש להבהיר לו שאם הוא לא יתנהג כראוי, הוא יצטרך לשלם מחיר שיגרום לו להבין שעליו לשפר את התנהגותו • המטפל הזוגי זאב קרומבי בטור על שלום בית ושלום ב-בית • לטור המלא
חבר המערכת|ג׳ באלול ה׳תשפ״גמאת זאב קרומבי
״אהבה קשוחה״ היא גישה הגיונית ומעשית ששכיחה בעולם הטיפול בהתמכרויות, כמו גם בעולם הטיפול הזוגי ובתחום החינוך. לפי הגישה הזו, מצד זה שאנו אוהבים את בן המשפחה המכור, יש להבהיר לו שאם הוא לא יתנהג כראוי, הוא יצטרך לשלם מחיר שיגרום לו להבין שעליו לשפר את התנהגותו.
אהבה קשוחה מבוססת על העיקרון שכל מי שהוא חלק מקבוצה מסוימת, כגון המשפחה, צריך לקבל על עצמו את הכללים של הקבוצה, אחרת לא יהיה לו מקום בקבוצה. אנו לא מעמידים את הכללים האלו בגלל שאנו עוינים את המכור.
להיפך, אנו לא מוותרים לו אלא מעמידים את הגבולות האלו דווקא בגלל שאנו אוהבים את בן המשפחה המכור (או בן המשפחה בעל כל התנהגות בעייתית אחרת), וכפי שכתוב בספר משלי ״חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ״ (משלי, יג, כד). שהרי כך מסבירה התורה שאדניה מרד באביו דוד המלך: ״וַאֲדֹנִיָּ֧ה בֶן־חַגִּ֛ית מִתְנַשֵּׂ֥א לֵאמֹ֖ר אֲנִ֣י אֶמְלֹ֑ךְ וַיַּ֣עַשׂ ל֗וֹ רֶ֚כֶב וּפָ֣רָשִׁ֔ים וַחֲמִשִּׁ֥ים אִ֖ישׁ רָצִ֥ים לְפָנָֽיו״… ״וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו״ (מלכים א א ה-ו).
לאור זאת אפשר להבין כמה חשוב לא לוותר אלא להעמיד גבולות ותנאים לבן משפחה מכור (או בעל כל התנהגות בעייתית אחרת), ושהוא ישלם מחיר על התנהגותו הבעייתית, שהרי אם הוא לא ישלם מחיר על התנהגותו לא יהיה לו מניע לשפר את התנהגותו.
הגישה של אהבה קשוחה בתחום הטיפול בהתמכרויות התפתחה בעקבות ספר שפרסם ביל מיליקין (Bill Milliken) בשנת 1968 בשם ״אהבה קשוחה״ (Tough Love). ביל מיליקין עסק בטיפול בנוער נושר, והוא חיפש דרך למנוע מהנוער הזה לעזוב את בית הספר. בספרו מביע הסופר את גישתו הנ״ל, שהדרך לגרום לבן משפחה לשפר את התנהגותו היא לא לוותר לו, אלא שהוא ישלם מחיר על התנהגותו הבעייתית.
העמדת גבולות נוקשים היא ביטוי של האהבה שלנו כלפי בן משפחתנו, כי רק כך הוא ילמד שלהתנהגותו יהיה מחיר ורק כך שהוא ישפר את התנהגותו. הגישה המרכזית של המחבר היא: ״לא אכפת לי איך תרגיש כלפי. לא אכפת לי אפילו את תשנא אותי. אני אוהב אותך ולכן אני מעמיד לך גבולות ברורים – דווקא כי אני אוהב אותך״. הגישה הזו מקובלת עד היום אצל חלק גדול מאד מהמטפלים בתחום ההתמכרויות, כמו גם בתחום הזוגיות ובתחום החינוך.
אלא, שיש רק בעיה קטנה עם הגישה הפשוטה וההגיונית הזו – שפעמים רבות היא פשוט לא עובדת… יותר מכך, פעמים רבות העמדת גבולות נוקשים ו־״תשלום מחיר״ על התנהגות לא ראויה, לא רק שלא גורמים לאנשים לשפר את התנהגותם, אלא שהגישה הנוקשה הזו עלולה דווקא להחמיר את ההתנהגות הבעייתית.
למה ״אהבה קשוחה״ לא עובדת? איך קורה שהגבולות הנוקשים שאנו מעמידים לבן משפחה עם ההתנהגות הבעייתית לא גורמים לו לשפר את התנהגותו? למה המחיר שהוא משלם על התנהגותו לא גורם לו לשפר את התנהגותו?
כנראה שהגישה הזו לא משיגה את התוצאות הרצויות בגלל שאנו אמנם מסבירים לבן המשפחה שאנו מעמידים לו גבולות נוקשים דווקא בגלל שאנו אוהבים אותו, אלא שבאופן לא מפליא, זה לא מה שהוא מרגיש… בן המשפחה בעל ההתנהגות הבעייתית לא תופס את העמדת הגבולות הנוקשים כפעולה שנעשית מאהבה, ואולי זה אמנם לא נעשה מאהבה, שהרי באותו ספר שבו כתוב ״חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ״ גם כתוב מה הביטוי של אהבה: ״וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה״ (משלי, י, יב). זה אומר, שכל זמן שאנו עדיין רואים ״פְּשָׁעִים״ בהתנהגות של משפחתנו זה יכול להיות סימן לכך שאנו לא באמת פועלים מאהבה.
העמדת גבולות נוקשים עלולה להיות מאד מסוכנת כי היא עלולה לגרום לבן המשפחה המכור להרגיש עוד יותר רע עם עצמו, ועוד יותר מנותק ממשפחתו. ככל שבן המשפחה ירגיש יותר מנותק ממשפחתו כך גדלה הסכנה שהוא רק יתרחק יותר ושמצבו רק ימשיך להתדרדר. העמדת גבולות עלולה לעורר אצל בן המשפחה המכור טינה ועוינות כלפי משפחתו שרק יעצימו את ההתנהגות הבעייתית שלו.
לכן, מה שעשוי לעודד בן משפחה לשפר את התנהגותו הבעייתית זו דווקא גישה של אהבה, חמלה, עידוד וקבלה. זה מה שהמכור כל כך משווע לו, ודווקא זה עשוי לעזור לו לשפר את התנהגותו.
ואולי כל זה קצת דומה להבדל שבין בין ״המגידים״ שנהגו לעבור בעיירות היהודים בחודש אלול ולהוכיח את הציבור על העבירות שלהם בתיאורים קשים של אש הגהינום הנוראה שמחכה רח״ל למי שעובר על מצוות התורה, לבין תלמידי הבעל שם טוב הקדוש שהדגישו דווקא את האהבה שהקב״ה אוהב כל יהודי, ושבחודש אלול הקב״ה ״מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם״ (כפי הלשון בספר ׳תורה אור׳ לאדמו״ר הזקן, דרוש ׳אני לדודי׳, א), שדווקא ״סבר פנים יפות״ ו־״פנים שוחקות לכולם״ מעורר אצלנו רצון לשפר את התנהגותנו.
זאב קרומבי הינו מטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות בעל תואר שני בטיפול זוגי (MSW) ותואר שני בהתמכרויות (MA) ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות: 0547-822686
תגיות: הרב זאב קרומבי