כבר לא אותו אלול

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה

במוצאי השבת האחרונה השתתפתי בערב מיוחד,

והשתתפו בו מגזרים שונים.

החלטתי לפתוח את דבריי בעריכת הבדלה עבור אלו שלא שמעו, למרות חששות המארח שמא זה ייראה "דתי מידיי".

אחרי ההבדלה, כשכל המשתתפים התרגשו וכיבדו, הוא אמר לי "זה הסתכלות מיוחדת של חב"דניקים".

גם הבוקר, כשביקרתי את הגבאי היקר שלנו לאחר ניתוח, תיקנתי אותו כשאמר "אני משתחרר מבית החולים" והזכרתי לו את הגישה של הרבי – לדייק ולומר "בית הרפואה".

הוא התבטא גם ככה "אין כמו הגישה של הרבי".

*

היום לפני ארבעים ושבע שנים, בכ"ג מנחם-אב תשל"ו ביקרו אצל הרבי קבוצה של "נכי צה"ל" כפי שקראו להם אז.

הרבי נשא עבורם שיחת-קודש בלשון הקודש (תמיד הרבי דיבר בשפת האידיש והוא שינה במיוחד עבורם) וביקש לשנות את המונח "נכים" ולקרוא להם "מצויינים".

*

הרבי הקודם רבי יוסף יצחק מתאר בכתביו את שבת מברכים חודש אלול, כפי שהורגשה בעיר ליוובאויטש:

"בשבת מברכים אלול בליובאוויטש, למרות שהיתה עדין יום קייצי בהיר – השתנתה כבר האוירה, החל כבר להיות מורגש ריחו של אלול, החלה כבר לנשוב רוח של תשובה".

חודש אלול אצל כל יהודי הוא חודש של חשבון-נפש, תיקון עצמנו מהשנה החולפת לקראת השנה החדשה.

אבל בשנת תנש"א – לפני 32 שנים, הרבי העביר אותנו לחשבון נפש מסוג אחר: חודש אלול ראשי תיבות "אני לדודי – ודודי לי".

אני לדודי – ההתקרבות שלנו אל הבורא, ודודי לי – ההתקרבות של הבורא אלינו.

מכך שבחודש אלול יש גם את הראשי-תיבות של "ודודי לי", מסתבר שיש חשבון נפש אחר.

לא החשבון-נפש של יום חול, אפרורי ומריר, אלא חשבון נפש 'שבתי' – ובלשונו של הרבי "שבת'דיקן חשבון נפש".

חשבון נפש בדרגה שיהודי רואה את עצמו מעל העולם, מעל הנחות היום-יום והאוויר של יום-חול.

הרבי מביא לכך דוגמא מסיפור התלמוד: "אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה – מניח את השניה ואוכל את הראשונה".

כלומר – אפשר לחיות באווירה שבתית גם בימי השבוע, לא להתעסק בתיקון החטאים אלא בהסכלות 'גאולתית' בה רואים כביכול 'מלמעלה' את המצב, בדרגא נעלית יותר.

זה הפירוש "ודודי לי" בתוך חודש אלול, שעיקר חשבון הנפש שלנו צריך להיות בצורה אחרת.

וכפי שהרבי מסיים שם בשיחה בבקשה לפרסם לכולם, שהקדוש-ברוך-הוא אומר, על ידי עבדיו הנביאים "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה", ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה!

כשיהודי מתחיל את חודש אלול בחשבון נפש שכזה, בראייה 'גאולתית' של כל דבר, גם של עצמנו, כשלא מסתכלים מה צריך לתקן אלא איפה אפשר להיות,

על הנשמה האלוקית שלנו שמעולם לא חטאה ולא הייתה בגלות, הרגליים נעשות קלילות, האווירה נעשית שמחה,

וברור שחודש אלול הוא כבר אחרת לגמרי.

יש עוד הרבה מה להרחיב בזה, מה שנכון ובטוח, שבשבת הקרובה, שהיא השבת המברכת את חודש אלול, נשכים לאמירת כל ספר התהלים כבקשתו של הרבי,

ונתחיל להתכונן לחודש אלול של גאולה אמיתית ושלימה, בהתגלותו של הרבי מלך המשיח בגאולה השלימה, מיד ממש!