תפילה על השעון • טור לפרשת עקב

הרב יהודה גינזבורג, חיפה

את הטור הזה אני כותב ביום שישי, קצת מאוחר אבל המסר חשוב, והלוואי שאצליח.

יכולתי לספר על החוויה המיוחדת, כינוס משפחת השלוחים בחיפה, על אירועי השבוע ועוד,

ואני רוצה לשתף אתכם באנקדוטה מרגשת. הייתי השבוע בניחום אבלים בבית חרדי. בתוך התפילה ראיתי שם מישהו מבית חסידי, שהלבושים שלו הסגירו שהוא עבר קצת שינוי בחיים.

וביחד עם הביגוד הקצר, תפס אותי מאוד שהוא הקפיד להתפלל מתוך סידור, כל מילה בקול, ולאט.

נזכרתי בסבא שלי ז"ל, החסיד הרב אהרן מרדכי זילבשטרום, שהתפילה וברכת המזון שלו היו תמיד בקול.

שהקידוש של יום שישי היה ארוך מתמיד, אבל נתן לנו הבנה מהי ברכה בכוונה.

והשבת, בה נקרא על הציווי "ואכלת ושבעת וברכת", נקבל תמרור קטן – וברכת, בכוונה.

העולם הזה לוקח מאיתנו הרבה זמן, וגם האכילה והשתיה נוגסות הרבה בשעון שלנו.

ומה עם התפילה והברכות? מגיע גם להם את הזמן שלהם, כמו שצריך.

להתפלל בלי להסתכל על השעון, לברך ברכת המזון בלי לחשוב כמה זמן זה ייקח (הבן שלי הקטן אומר "אבא אני לא רוצה לאכול לחם, כי ברכת המזון לוקחת הרבה זמן"..)

וכך, בכל מצב שבו נהיה, נזכור את העיקר ועליו לא נתפשר.

•

ביום שני השבוע יחול כ"ף מנחם-אב יום ההילולא של רבי לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של הרבי מלך המשיח, שנפטר בגלות באלמא-אטא (אלמטי) לאחר שמסר נפשו על הפצת יהדות.

הרבי חזר וסיפר על כך שאביו לא ויתר על קוצו של יו"ד גם בזמן הגלות, והמסר עבורנו ברור – להשקיע בתפילה ובברכה בפרט אצל הילדים שאת זה לא ישכחו לעד.

שבת שלום ומבורך!