הטיפול האמיתי היחיד בשורש המחלה

הרב יוסף גרליצקי –  רב מרכז תל-אביב, יו"ר קונגרס הרבנים למען השלום – 'פיקוח נפש'

אין צורך להיות מומחה ברפואה כדי להבין, שכאשר אדם חולה (לא-עלינו), יש אמנם תרופות ופעולות שונות שניתן לעשות כדי למנוע או להפחית את הכאב, לאשפזו כדי למנוע את התפשטות המחלה והתדרדרותה וכך הלאה, אבל דבר לא יעזור אם לא ייבדק לעומק מניין נובע הכאב, מהו שורש המחלה, כדי לטפל בבעיה עצמה ולא בסימפטומים.

כל הפעולות שנקטה בהם הממשלה – הכול נכון וישר: שינוי נוהל הפתיחה באש, החמרת הטיפול והעונשים למסיתים, הריסת בתי מחבלים, כל אלו חשובים מאד, וודאי שיש להמשיך ולהחמיר בהם, להנחית יד קשה על משפחות המחבלים, ולהגיע למצב של "הבא להרגך" – כבר בשלב התכנון – "השכם להרגו" ללא כל שהיות.

אבל כל זה אינו הטיפול במחלה עצמה. מניין באה לאלפי צעירים ערביים המוטיבציה והרעיון לקחת סכין וללכת לדקור יהודים? הרי "הלכה בידוע עשיו שונא ליעקב" קיימת מאז ומעולם, מה קרה פתאום שכל אחד מהם שואף ליישם זאת בפועל?

התשובה פשוטה: כי ממשלות ישראל לדורותיהן הראו להם שזה 'משתלם'; שיש בידם הכוח, על-ידי אבן וסכין, או בקבוק תבערה וירי, לקדם את האינטרס שלהם, לדחוק את ישראל עוד ועוד, ללחוץ ולהכניע אותה פעם אחר פעם. הלחץ והמלחמות גורמים לתגובת שרשרת שבסופה תמיד ישראל יושבת למו"מ על עוד הסכמים וכניעות, עוד שחרור אסירים עם דם על הידיים, ועוד ויתורים ונסיגות. אחרי האינתיפאדה הראשונה הגיע אוסלו, אחרי פיגועי התופת היתה הנסיגה מחברון ואחרי האינתיפאדה השניה והפצמ"רים באה ההתנתקות.

כאשר הערבי יודע שרעיון ה"שתי מדינות" ונסיגות נוספות עומד על הפרק, בגלל הלחץ והפיגועים בסבב הקודם, אלא שכל הבעיה הישראלית היא ש"אין פרטנר", אזי ברור לו שעוד סבב של לחץ ופיגועים 'יכריח' את ישראל למצוא פרטנר. תשאלו כל ערבי בזכות מה יש להם אוטונומיה ברמאללה, שליטה חמאסית בעזה, מעמד בינלאומי מכובד – בזכות המו"מ? בזכות ה'גמישות המדינית'? בזכות ה"נער הערבי הגיבור" עם הסכין והאבן! בזכות הדם היהודי שנשפך רח"ל!

ראש הממשלה מכריז שוב ושוב ש"אנחנו נראה להם שהם לא ינצחו אותנו", הכרזה נכונה וחשובה, אבל מצד שני גם הם רוצים "להראות לנו" שלא מנצחים אותם. והם מוכנים להקריב למען מטרה זו את בניהם ואת בנותיהם באכזריות ישמעאלית טיפוסית. כמה אומלל היה נאומו של ראש ממשלה באו"ם: נאום מצוין, עם מיטב הכישרון הרטורי שחנן אותו הקב"ה, שבו הוכיח לעולם כולו מי האויב ומי הקרבן, מי רוצה במוות ומי בחיים, אך למרבה הצער בשורות האחרונות של הנאום "בעט בדלי" והרס את הנאום כולו, כאשר אמר "אנחנו מוכנים ל'שתי מדינות לשני עמים'" – אם אתה מוכן לסגת, אז אתה הכובש, ועליך יש ללחוץ עוד ועוד עד לנסיגה. והלחץ אכן הגיע מיד – יום לאחר נאומו של נתניהו באו"ם החל גל הטרור הנורא.

ההלכה הידועה בשלחן ערוך (אורח חיים סימן שכ"ט) קובעת ברורות – גם אם נדבר איתם רק על "עסקי קש ותבן" טריטוריאליים, הם מצידם יראו זאת ש"נפתחה הארץ ליכבש בפניהם". חד וחלק. אין שום חכמות ופרשנויות בהגיון הברזל הזה, שמוכיח את עצמו פעם אחר פעם. בפסק הדין ההלכתי של כל רבני ישראל המבוסס על הלכה זו, קוראים רבני ישראל לממשלה שוב ושוב, כבר קרוב ל-25 שנה, ליישם סוף סוף את ההלכה היהודית ולעשות סוף למעגל הדמים:

על ממשלת ישראל להכריז באופן ברור ומוחלט – "לעולם לא יהיה כל מו"מ על נסיגה משטחי ישראל, בכל סיטואציה ובכל תנאי שהוא. ישראל חוזרת בה מכל הסכם של נסיגה וויתור שהיו בעבר. אין ולא יהיה לעולם 'שתי מדינות לשני עמים'! מדינה פלשתינית היא איום קיומי על תושבי ישראל וישראל תילחם למנוע אפשרות זו כפי שהיא נלחמת בפצצת אטום ביד אויבי ישראל".

לדוגמא; כשרוצים לייבש את הביצה, לא עוסקים בריסוס יתושים… כל רגע שישראל איננה מכריזה זאת באופן ברור הוא פיקוח נפשות ממש. אין ספק שיש כרגע הרבה עבודה חשובה לכוחות הביטחון, לשמור ולהגן על עם ישראל, ללכוד ולחסל כל מפגע עוד בטרם יצא לבצע את זממו. אך עבודה זו תצליח ותביא שקט לטווח ארוך אך ורק אם תעביר ישראל את המסר הזה לערביים ולעולם כולו, המסר הברור והאמיתי של "תורת חיים".