כדאי לוותר על חור באוזן • שישי אינפו

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה

משתף אתכם באחד הטלפונים המרגשים ביותר שקיבלתי בעשר שנים האחרונות:

בשכונת מגוריי בחיפה, שכונת הכרמל הצרפתי, מתגוררים תושבים שחלקם הגדול עדיין לא שומר שבת ומצוות במלואם.

בנוסף לכך יש גם כמה עשרות אחוזים לא יהודיים, לצערנו.

כשהגעתי לשכונה אמר לי אחד התושבים 'תגיד, אתה מתכנן לסגור כאן את הכביש בשבת?'… זה היה נראה כל כך תלוש מהמציאות, לצערי.

לפני מספר שנים בעזרת השם יתברך הצלחתי להשפיע על קיוסק אחד בשכונה שיסגור בשבת.

אמרתי לו 'תנסה שבת אחת' ומאז זה היסטוריה.

ועדיין היה קיוסק אחד מרכזי שפתוח כל הזמן, וזה היה ממש מתסכל לראות את המקום פתוח כל שבת ומלא באנשים..

והשבת האחרונה הייתה היסטוריה בשכונה. אחרי 34 שנים (!) הקיוסק נסגר בשבת, ובע"ה גם בשבתות הבאות.

במוצאי שבת באתי למקום ואחרי טקס 'הבדלה' מיוחד פתחנו את החנות. היו ממש דמעות של התרגשות.

ועכשיו לסיפור:

בעל המקום התקשר אליי הבוקר, ומספר על טלפונים שקיבל בשבוע האחרון.

כולם רק חיזוק ועידוד על הרעש הגדול שנעשה בכל העיר משמירת השבת הקדושה,

ושבעזרת השם בשבת הקרובה עוד 2 קיוסקים בחיפה יסגרו את שעריהם וישמרו את השבת…

ממש מצוה גוררת מצוה.

הוא סיפר לי את הסיפור בהתרגשות, עד שחשבתי לעצמי מתי אני אתרגש כל כך מהשבת…

*

בתחילת פרשתנו 'משפטים' מספרת לנו התורה על דין רציעת האוזן של עבד עברי.

יהודי שלא רוצה להשתחרר מהעבדות אחרי שבע שנים, רוצעים את אוזנו (חור באוזן) לסימן.

למה חור באוזן?

מביא רש"י את המדרש 'אמר רבי יוחנן בן זכאי: אוזן זאת ששמעה על הר סיני: "לא תגנוב", והלך וגנב, תירצע … אוזן ששמעה על הר סיני: "כי לי בני ישראל עבדים", והלך וקנה אדון לעצמו, תירצע'

בשיחה נפלאה מבאר הרבי מלך המשיח את פירוש רש"י זה,

ומסביר למה חשוב לציין את שמו של בעל המאמר – רבי יוחנן בן זכאי.

רבי יוחנן היה בסוף תקופת בית שני ובזמן החורבן, שהיתה תקופה של עניות גדולה, ובכל זאת התאמץ מאוד ללמוד תורה וללמד אחרים, וגם שיבח מאוד את מצוות גמילות-חסדים והשווה אותה למצוות הקרבנות!

ומה המסר מכך?

השבת היא כמו שנת השבתון, ויש לצערנו אנשים שכל כך טרודים בעסקים שגם ביום השביעי אינם רוצים לצאת לחופשי…

להשתחרר ולהתעלות למעלת יום השבת.

ובא רבי יוחנן ומבקש מאיתנו שנפסיק להיות עבדים לעולם הזה,

וגם באמצע השבוע כאשר הקדוש-ברוך-הוא מבקש מאיתנו שנצא לעבוד הוא לא רוצה שנהיה משועבדים לפרנסה, אלא לקדש ולרומם אותה. וזה נעשה על ידי שהשבת מקודשת ומרוממת.

אחת הסיבות ל'עבדות' הזו היא הצורך של אנשים להתפרנס עוד ועוד, כמו עבד שמוכר את עצמו או גונב כדי שיהיה לו כסף…

רבי יוחנן מלמד אותנו שאם נרצה, נמצא אנשים שיעשו איתנו גמילות-חסדים, רק שלא נעבור על ציוויי התורה

ובדרך הצחות אולי אפשר להשוות את הפתגם 'חור באוזן' שנאמר על מי שכל הזמן עמוס וטרוד לחור באוזן של מי שאינו רוצה לצאת לחירות…

ומסיים הרבי את השיחה – שכפי שרבי יוחנן בן זכאי זכה שתינתן לו 'יבנה וחכמיה', שגם אחרי החורבן הצליח להרים את קרנה של תורה ולהקים ישיבה ביבנה, כך יכול כל אחד להיות בן חורין, להשתחרר ולהיגאל –

וזה יביא את הגאולה הכללית, האמיתית והשלימה, על ידי הרבי מלך המשיח, בקרוב ממש, ממש.

מוקדש באהבה ליהודי היקר שהחליט לסגור שבת ולכל אחד ואחת מקוראי הטור הזה שמחליט להתרומם ולהתעלות ולקדש יותר את השבת, לברכה והצלחה עד בלי די בגשמיות וברוחניות.