אחרי 17 שנים, הוא נשבר וביקש להתגרש; זה מה שקרה בסוף

מרדכי רוט, מטפל רגשי

היה זה לפני כשנה, פגשתי יהודי יקר וכך הוא סיפר לי, בכאב רב: "תקשיב מרדכי, אני סובל כבר שנים אבל הגעתי למצב שאני לא יכול כבר לסבול, הגיעו מים עד נפש!

אני נשוי זה שבע עשרה וחצי שנים. יש לנו ב"ה חמישה ילדים טובים ומתוקים, אשתי עקרת בית ואני מפרנס יחידי. אני עובד קשה משעות הבוקר המוקדמות ועד מאוחר בלילה כדי לפרנס את משפחתי.

ואני חושב ששבע עשרה שנים היו מספיקים לי די והותר עם אשתי.

יש לי דברים אצל אשתי שאני כבר לא יכול יותר לספוג אותם, אני לא יכול לחיות איתם יותר. הם מפריעים לי, משגעים אותי, וכמה שניסיתי למצוא לכך פתרון לא מצאתי.

אשתי לא משתנה! פשוט לא משתנה! נשארת אותו הדבר. לא שנה אחת, לא שנתיים, ולא שלוש, שבע עשרה שנים הספיקו לי. אני רוצה להתגרש וזהו. תעזור לי להתגרש בצורה טובה ולא שאני אסבול מכך אחרי זה".

שאלתי את אותו יהודי: "תגיד לי, מה כ"כ מפריע לך אצל אשתך שאתה רוצה בגלל זה להתגרש. אם יותר קל לך אתה יכול גם לכתוב את הדברים".

"אני לא צריך לכתוב אותם", ענה, "זה מסודר לי בראש, אני יודע אותם היטב".

והוא התחיל למנות: אחת, אחת ואחת, אחת ושתיים – "היא בלגניסטית, לא אחראית, מפריע לי הגובה שלה! (מה הקשר, ראית לפני החתונה) ועוד משהו, היא פשוט לא נקייה בלשון המעטה ואני אדם אסטטי מאוד ונקי.

כמה שאמרתי, ועוד יותר מכך כמה ששתקתי, אבל שום שינוי.

כאשר אתה חושב שהשני ישתנה יש לך עדיין תקווה שיהיה בסדר ויום אחד יהיה טוב, אבל כאשר אתה מאבד תקווה שהמצב ישתנה ואתה מבין שלא יהיה פה שום שינוי אתה באמת חושב מה הלאה, איפה ואיך אני רוצה לחיות את חיי?!"

שאלתי אותו: "תגיד לי, האם יש לאשתך גם דברים טובים או שהיא רק רעה?"

"תקשיב", אמר לי, "בקושי יש לה דברים טובים, הדברים האלו כל כך מפריעים לי שגם אם אני אסתכל על הדברים הטובים שיש לה זה לא ישנה לי, לא ירגש אותי, ולא יספק אותי".

הייתה לי שיחה ארוכה איתו. רציתי לשמוע על העבר שלו, על התחבטויות הנפש שלו, על החיים שלו, ולאחר מחשבה הבנתי מהי בדיוק ההתמודדות של אותו יהודי.

נתתי לו דף ועט ושאלתי אותו: "האם אתה יכול לכתוב פה עשרים דברים טובים על אשתך?"

"אני מכיר את הטכניקות הללו", אמר, "ואמרתי לך כבר שגם אם ישנם דברים טובים זה לא ישנה לי כלום".

"תנסה בכל זאת", אמרתי לו, ואף ניסיתי לעזור לו: "אולי אשתך מכינה לך כל יום ארוחה חמה, אולי יש לך בגדים מגוהצים בארון".

"היא מכינה אוכל טרי רק שלוש פעמים בשבוע", ענה, "וגם זה אוכל לא מושקע – סתם זורקת תבלינים ושמה בתנור".

"אני יודע שמפריע לך שהיא לא מכינה לך אוכל מספיק בטעם שלך, אבל האם אתה יכול להסתכל כרגע על מה היא כן עושה לך טוב, גם אם זה טוב חלקי, זה שיש לך שלוש פעמים בשבוע אוכל מסודר חם וטרי ומוגש באהבה".

הוא המשיך להתעקש איתי, אבל אני חזרתי על שלי: "האם אתה יכול להסתכל כרגע רק בטוב שיש בה, תנסה בבקשה עוד קצת". לאחר חמש דקות הוא מצא עוד שני דברים ואז הייתי צריך שוב לעזור לו.

"אולי אשתך גם מחמיאה לך?", והוא שוב מתחיל לרחם על עצמו: "היא מחמיאה רק כשיש לה מצב רוח טוב וזה בדרך כלל לא קורה כשאני צריך את זה".

ואני שוב אומר לו: "כרגע, רק בחיובי ובטוב אחרי זה נסתכל על השחור, מבטיח לך. בוא ננסה יחד לצאת מהחלק הזה שמחפש את הלא טוב, בוא ננסה לכמה רגעים לצאת מחוץ לתמונה הזו ובאמת להסתכל מה יש בה טוב ומה כן מאיר".

לקחנו לנו זמן ולאחר ארבעים דקות הגענו בעזרת השם לעשרים דברים טובים ומיוחדים שיש בה.

"תנשום עשר נשימות, תרפה את הגוף שלך. תסגור את העיניים ותשחרר את הגוף". לאחר מספר דקות אמרתי לו שיפתח את העיניים לאט לאט.

קח את הדף, תקרא אותו, ותנסה למשך שלוש דקות להתבונן בדברים הטובים שכתבת על אשתך. תיכנס לתוך הדברים, תתבונן בהם, כמו להבדיל כשאתה מתפלל אתה מכוון את פירוש המילים אתה מתעמק בהם מנסה להתחבר למילים, כך תנסה להתחבר לכל העשרים דברים הטובים שכתבת על אשתך, תדמיין את זה תרגיש את זה תרגיש איך שזה ממלא כל הנפש והנשמה שלך.

הוא עשה את זה ולאחר דקה הוא זרק את הדף על השולחן, ממש היה לו קושי להתחבר. השלילי היה חזק מדי.

לאחר שעשינו שוב הרפיה יותר חזקה. הוא הצליח להתבונן ארבע דקות על הדף שהוא כתב.

"אחרי שהתבוננת וניסית להתחבר האם אתה מרגיש את אותה עוצמת ריחוק מאשתך, הכעס עליה, הרצון להתגרש ממנה.

או שמא ירד במשהו?"

הוא הסתכל בעיניי ואמר בשקט: "כן, אני מרגיש ששלושים אחוז מתחושות הכעס שככו".

הסברתי לו שאני מסכים שמפריעים לו דברים אצל אשתו ואפילו מפריעים מאוד. וגם יכול להיות שהיא צריכה לעבור טיפול בדברים האלו שמפריעים לו.

אבל אתה יודע מה הביא אותך למצב שלך שאתה רוצה להתגרש? זה בגלל שמרוב שהתעסקת בחושך שיש בה, אני לא הייתי קורא לזה חושך אלא דברים שמפריעים לך, אתה לא יכולת לראות בכלל את האור.

יש אנשים שמרוב שהם מתעסקים בשלילי שיש בבן הזוג אז מגיע מצב שהם לא יכולים לראות ולהרגיש בבן הזוג שלהם משהו טוב, משהו שהוא עושה להם טוב, כי הם עסוקים רק ברע.

גם אם תהיה לך האישה הכי טובה ותגיד לעצמך כל יום שוב ושוב מספר דברים לא טובים שיש בה אתה לא תוכל להתקרב לבת הזוג שלך, כבר לאחר חודש הדברים הטובים ייעלמו ברוח ויישאר רק החושך ומה שמפריד ומה שמחבר ביניהם פשוט ייעלם.

כאשר אתה מסתכל על הרע אתה מגיע למצב שאין שום תקווה שאין אור בחיים שלך, אתה פשוט מתנתק מאשתך ולא מרגיש שום קשר אישי טוב כלפיה כי אתה עסוק רק ברע. זה כמו ארס של נחש שמתפשט בכל הגוף של האדם עד שהוא גורם לו למות.

עובדה שבתחילת השיחה בינינו בקושי הצלחת לכתוב דבר טוב או שניים כלפיה ולא היית מסוגל לחשוב על הטוב שבה כי ישר העברת ביקורת גם על כל דבר טוב זה הראה שאתה בתוך הארס של הנחש, שאתה רק בשלילי.

בוא תנסה בכל יום להתחבר לדברים הטובים שיש לאשתך וכל יום תוסיף עוד משהו טוב עליה.

ותתבונן בזה. תגיד אותם לעצמך, תגיד את זה לאשתך.

שאלתי אותו: תהיה כנה, מתי בפעם האחרונה החמאת מחמאה טובה לאשתך? לא הייתי מסוגל, ענה לי. הרגשתי נתק ממנה, לא ראיתי כלל טוב ראיתי רק את הדברים שמפריעים לי.

זה בדיוק העניין. תתחיל גם להחמיא לאשתך פתאום אתה תראה שמשהו משתנה במזג האוויר. הדברים שמפריעים לא בטוח שישתנו, אלא לאט לאט אתה כבר לא תרגיש אותם אתה תרגיש יותר ויותר את האור והטוב שיש באשתך.

ואז אתה תתחיל לחיות ולא תגיע למצב שאתה נמצא בו היום.

תהליך חשיבה שכזה זה לא תוך יום, לוקח זמן לשנות סגנון חשיבה אחר. אבל זה שווה הכול כי אחרי זה אתה יוצא מאפלה לאורה.

ועוד משהו קטן – אם רוצים לשנות מישהו אז זה רק דרך חיובית ואור שאתה מאיר לשני.

בוא תנסה את זה לפני שאתה מתגרש תנסה את הדרך הזו.

אותו יהודי למרות שהיה לו קשה הוא ניסה וניסה, נכשל ושוב ניסה, ולאחר תקופה של חצי שנה אני יכול להגיד לכם בסייעתא דשמיא שהוא חי חיים טובים עם אשתו. עדיין מפריעים לו קצת הדברים אצל אשתו אבל הוא התחיל לחיות, הוא התחיל לראות גם אור אצלה ושרואים אור אז החושך נעלם לאט לאט.

מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך…

אני פוגש אנשים שיש להם בני זוג באמת מאוד מאוד טובים אבל כאשר הם נכנסו חזק ובעוצמה לשלילי הם הגיעו למצב שהם לא ראו שום אור אצל הבן זוג שלהם כמו שאמר המן, להבדיל, וכל זה איננו שווה לי.

ואל לנו לשכוח לרגע שלכולנו יש פגמים….

לפעמים מרוב שאנחנו רואים את הפגמים של האחר אנחנו שוכחים את הפגמים שלנו. הפגמים האלה שבן או בת הזוג שלנו צריכים להתמודד מולם!

הלוואי שנזכה לראות את האור והטוב שיש בעצמנו ובאחרים.

***

לתגובות: machon.rot@gmail.com