יש עוד דברים חוץ מתמונות יפות

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה

בטח עקבתם וראיתם שנסעתי לכנס השלוחים העולמי. (יש גם כמה שמצאו אותי בתמונה בשורה הראשונה ודאגו לעדכן אותי..)

אין ספק, אווירה מיוחדת, במיוחד בשנת 'הקהל', לחזור חזרה להתמלא בכוחות למילוי השליחות, להכין את עצמנו והעולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו.

אבל, רגע אחד.

*

בפרשת השבוע שלנו, תולדות, מסופר על הברכות שברך יצחק את יעקב ועשו.

יצחק אוהב את עשו ומבקש ממנו לבוא ולהתברך.

רבקה שומעת, מבקשת מיעקב ללבוש את הבגדים השעירים (שלפי המדרש הגיעו מאדם הראשון) כדי שיצחק לא יזהה שמדובר ביעקב התמים ולא בעשו שהיה איש שעיר, וכך, נכנס יעקב ו'גונב' את הברכות.

איך יצחק לא זיהה אותו? אומר הפסוק "ותכהין עיניו מראות", יצחק היה עיוור ולכן לא ראה שמדובר ביעקב.

וכמו שאומר הפסוק בהמשך "הקול קול יעקב והידים ידי עשו", הוא שמע ומישש אך לא ראה.

ולמה הוא היה עיוור?

רש"י מביא כמה הסברים:

1) נשותיו הרעות של עשו היו מקטירות קטורת לעבודה זרה, והעשן הפריע ליצחק הצדיק וגרם לו להתעוור

2) בעקידת יצחק בכו המלאכים והדמעות שירדו מהם ונפלו עליו גרמו לו בסופו של דבר לעיוורון

3) "כדי שיטול יעקב את הברכות".

בשיחה נפלאה מסביר הרבי מלך המשיח מדוע לא רצה רש"י להסביר שהכוונה בפשטות שהוא התעוור מזקנה, וגם מחדד מדוע צריך את כל הפירושים ומה הפירוש הפשוט יותר.

בסוף השיחה, לומד הרבי מסר אדיר מהפירוש השלישי של רש"י.

הקדוש ברוך הוא גרם ליצחק שיהיה עיוור (בהמשך ל'ויהי כי זקן יצחק' – לגיל הזקנה), בכדי שיעקב הצדיק יקבל את הברכות.

במילים אחרות: לסבול בשביל שמישהו אחר יקבל את המגיע לו [ומדוע לא גילה הקדוש-ברוך-הוא ליצחק שעשו הוא רשע ואז ממילא הוא היה מברך את יעקב? כי לשון הרע הוא דבר כל כך חמור וגם הבורא בעצמו נמנע -כביכול- מלספר לשון הרע]

*

מעבר לכל התמונות היפות של השלוחים, לסיקור התקשורתי הגדול, לתמונה המרכזית ולסרטונים מהאירועים אותם חווינו בשנה האחרונה, חשוב לא פחות לציין את המסירות נפש של השלוחים עבור כל יהודי, בכל עניין ובכל שעה.

את ההתמסרות לעזור לכל יהודי בכל נקודה בגלובוס, גם כשלפעמים זה בא על חשבון שעות השינה והאכילה של השליח, גם כשהשליח אין לו מספיק כדי לעזור לעצמו ובכל זאת הוא מתאמץ בשביל השני ובעיקר להבין ששליחות זה בעיקר מסירות נפש 24/7.

*

הרבי מלך המשיח רוצה שכל אחד מאיתנו יהיה שליח, להוסיף אור לעצמו, למשפחתו ולסביבתו. ולהכין את העולם לקבלת פני משיח.

בשמחה, ברצון ובאהבה ענקית לרבי יצאנו לשליחות.

זכות אדירה שאין כמוה.

אבל כדאי שתדעו שמאחורי תמונות, מוסדות ואירועים יש מסירות נפש, של השליח, של השליחה וגם… ואולי ובעיקר… של הילדים שמוותרים לפעמים על סביבה דתית יותר, על אירועי משפחה שלא יוכלו להשתתף בהם והכל כדי שלעוד יהודי יהיה טוב יותר.

זו השליחות שלנו, וכפי שהרבי הבטיח ואמר שהשליחות הסתיימה, הגיע הזמן שנקבל כבר בשמחה את פני משיח צדקנו.