על קופון וגאולה

הרב חיים ועקנין, בית משיח

באחד מהסיורים שהייתי בצפון נעצר המדריך על יד עמוד גבוה מאבן ושאל 'כמה זמן לדעתכם מייצרים כזה דבר?' 'חודש, חודשיים,שלושה חודשים?' – 'שלוש שנים!' הגיעה התשובה.

טוב, זה היה פעם. אבל היום, עם המכשור וההתפתחות הטכנולוגית ניתן בכמה ימים לייצר כזה עמוד. ואז כשעברנו מהעתיקות לכיוון בית הכנסת המשוחזר הראה לנו את העמודים המשוחזרים והם נראו בדיוק אותו דבר.

ידעתי פחות או יותר שהעולם מתקדם, אבל לא האמנתי שמדובר בכאלה הפרשים. ואז דיברנו בכלל על הייצור של פעם. שולחן – חצי שנה. כמה חודשים טובים בשביל סט סכו"ם. שלא לדבר על בנייה ותפירת בגדים. אין ספק שהתקדמנו מאז, ובאמת יש היום שפע. אבל…

אם כל הייצור היום הוא כל כך מהיר, למה נדמה לפעמים שמה שהיה פעם פשוט, היום נעשה יקר. מדברים היום הרבה על יוקר המחיה. אני שואל את עצמי, למה? יוסקה החלבן היה צריך להזיע יום שלם ליד הפרה כדי לחלוב ולייצר גבינה וכד'. נו, אז מובן שהיה צריך גם לשלם על זה. ואם רצית בית מלבנים, לא משנה אם זה היה במרכז, היית צריך להביא עשרות פועלים. נו, צריך גם לשלם בשביל זה.

ואז מוט'קה אמר לי 'אנחנו בדור התיווך. הכל היום קל, זמין ונגיש. אבל אם יש עיכובים זה לא בגלל שלוקח הרבה זמן או כסף לייצר. את הארון והמיטה שלך הסינים הצליחו לייצר תוך מספר שעות אבל היבואנים, המתווכים, הפרסומאים וכמובן מיסים, דואגים לגזור קופון'.

כך גם במזון ובביגוד, הסיבה שהדברים לא נעשים ממש זולים היא בגלל שבכל תחום יש הרבה תיווך ופקידים ואנשי משרד שיושבים באמצע ודואגים שהקופון שלהם יהיה שמן, ויש דברים שזה נראה שהם יותר קשים להשגה אף מבעבר.

'אתה יודע מה מיוחד אצל הרבי?' הרבי עשה את העולם פשוט יותר. אצלנו בחסידות כל מי שרוצה לעשות פעולות לקירוב, אפילו למסור שיעור או לפתוח דוכן, צריך לבקש אישור מיוחד, אבל אצלכם הרבי פתח הכל לכולם. קח, לך תניח תפילין, לך תמסור שיעור… הרבי ביטל את התיווך. אני כל הזמן מתלהב מחדש לראות בחורים צעירים ואברכים שפשוט הולכים ופועלים. וגם בכל הפעולות של הרבי הוא לא דאג שיגידו שזה הוא העיקר שהענין ייעשה. לא משנה אם יגידו שהשיחה היא מדבריו ולא משנה אם המוסד שהוקם הוא 'משלנו' או של מגזר אחר העיקר שזה מוסד של קודש. יש הרבה רבנים, חוגים ועסקנים שפעלו, אבל מה שבולט שהרבי לא רוצה אחוזים על שום דבר, ואם אתה רוצה לפעול אז מה שצריך זה רק קבלת עול, רצון וצא לדרך. כך הוא אמר לי.

שמעתי הרבה מדברים על הרבי, אבל החסיד הזה שגם עצר לי 'טרמפ' וגם הציע לי כוס מים, פתח לי חלון (וגם טור) לעוד ענין מסוים. אני לא אומר שעם כל מילה צריך להסכים אבל אפשר להתוועד על זה.

העולם כולו, הגשמי והרוחני נעשה זמין, נגיש וקל יותר. והפוטנציאל נגיש לכל אחד שיש לו רצון טוב. רק השאלה היא אם נתנהג כמו החבר'ה שרוצים קופון ועוד קופון. שחס ושלום שהעסק לא יהיה נגיש מידי ויצא מהשליטה שלהם, ואז הקופון הגשמי או אפילו הקופון האלוקי שלהם ייעלם. או שנלמד מהרבי.

ואתם יודעים מה? אם אתה כל כך אוהב קופונים, אז עסקן יקר, שליח יקר, בעל עסק, תפתח, תשתחרר, תוותר על הקופון הקטן של עכשיו, עוד מעט כשהרבי יתגלה, תגזור את הקופון הגדול.

לחיים! לחיים!