בית נאמן: כמה חשוב לסדר את הבית?

מאת זאב קרומבי – באדיבות המוסף לנשים ״עטרת חיה״

נושא הסדר בבית הוא נושא שגורם פעמים רבות לעימותים ולוויכוחים בין בני זוג. יש זוגות שבהן הסדר בבית יותר חשוב לבעל מאשר לאישה. בעלים אלו מתרעמים על כך שהנשים שלהן לא מסדרות מספיק את הבית. לפעמים הנשים של בעלים אלו אומרות להם: ׳אם אמנם כל כך חשוב לך שהבית יהיה מסודר, במחילה מכבודך, תושיט יד ותעזור…׳ יש זוגות שאצלם המצב הפוך, והסדר חשוב יותר לאישה, ופחות חשוב לבעל. כאשר הבעל רואה שאשתו מקדישה זמן מוגזם לסידור הבית, בזמן שהיא מתקשה להתמודד עם כל המשימות האחרות המוטלות עליה, הוא מציע לה לוותר על סידור הבית, ולהתרכז במשימות היותר דחופות, כגון הטיפול בילדים, או הבישול: ״מכיוון שאין לך זמן לכל המשימות המוטלות עליך, אולי כדאי שתוותרי על המשימות שהן לא ממש דחופות, כמו סידור הבית״.

יש נשים רבות שמתחברות לגישה הזו. נשים אלו חושבות: ״יש לי כל כך הרבה מה לעשות, עדיף שאתרכז בדברים שהם באמת דחופים, ואוותר על דברים שלא ממש דחופים. חבל שאקדיש חלק מזמני המצומצם ומכוחותיי המצומצמים לסידור הבית״. פעמים רבות הבעל והאישה מסכימים שאמנם חבל להשקיע זמן יקר בסידור הבית. באופן דומה, רבנים ומשפיעות מייעצים לנשים לפני פסח: ״יש לך כל כך הרבה דברים לעשות לפני פסח. עדיף שתתרכזי בניקוי הבית מהחמץ, ולא בניקוי הבית מהמאבק״. ההיגיון הפשוט אומר שעדיף להתרכז במשימות הדחופות, ולוותר על המשימות שאינן דחופות.

לכאורה, הגישה הזו, שלפיה על האישה להקדיש את זמנה היקר למשימות הדחופות ולוותר על המשימות שפחות דחופות, היא גישה מאד הגיונית ומעשית. יכול אמנם להיות, שפעמים רבות זו הגישה שנכון לאמץ. יחד עם זאת, ננסה להציע גישה נוספת בקשר לכל המשימות ״שאינן דחופות״. הגישה הזו (שהוזכרה כאן גם בעבר) לקוחה מעולם הניהול, ונקראת ״התאוריה של הרביע השני״. מה היא ״התאוריה של הרביע השני״?

התאוריה הזו טוענת שאת כל המשימות שלנו, בכל תחום בחיינו, ניתן לחלק את לארבע קטגוריות, ארבעה ״רביעים״ (רבעים). ל־״רביע״ הראשון שייכות את כל המשימות שהן גם דחופות וגם חשובות, שנמצא להן זמן. לעומתן, ל־״רביע״ הרביעי שייכות את כל המשימות שהן לא דחופות ולא חשובות, שלא נמצא להן זמן. ל־״רביע״ השלישי שייכות את כל המשימות שהן דחופות, אבל אינן חשובות, שלפעמים נמצא להן זמן, ולפעמים לא נמצא להן זמן. אלו משימות שייכות ל־״רביע״ השני? ל־״רביע״ השני שייכות את כל המשימות שהן חשובות אך לא דחופות, כגון סידור הבית. סידור הבית היא משימה חשובה שאינה דחופה, שפעמים רבות לא נמצא לה זמן.

התאוריה אומרת, שעם כל הכבוד לכל המשימות הדחופות, לא הן אלו המשימות שיעשירו את חיינו, ולא הן אלו שיהפכו את חיינו לאיכותיים. דווקא המשימות שהן חשובות אך לא דחופות, המשימות שנמצאות ב־רביע״ השני, הן אלו שיכניסו משמעות ואיכות אמיתיים לחיינו. כמובן, שחשוב מאד לבצע את המשימות הדחופות, אך חשוב לא פחות למצוא זמן גם למשימות החשובות שאינן דחופות, כגון סידור הבית. חבל להשקיע את כל זמנו רק על המשימות הדחופות, כי אלו לא המשימות שיעשירו את חיינו. המשימות שיתרמו לחיינו הן דווקא המשימות החשובות שאינן דחופות. בין המשימות האלו ניתן למנות את סידור הבית, זמן לזוגיות, זמן איכות לבלות עם הילדים, זמן ללימוד, וכד׳.

בקשר לגישה ששמה דגש גם על נושאים ״שאינם דחופים״, אפשר להזכיר תאוריה קרימינולוגית שנקראת ״תאוריית החלונות השבורים״. את התאוריה הזו יישם בהצלחה רבה ראש עיריית ניו יורק רודולף ג׳וליאני במהלך כהונתו כראש העיר. תאוריית החלונות השבורים הוצגה במאמר שפרסמו שני קרימינולוגים במרץ 1982, ושכותרתו הייתה: "חלונות שבורים – המשטרה וביטחון השכונה״. המאמר טען, שמה שמתחיל בהזנחת התיקון של חלון שבור יחיד בשכונה, יגרור, במהלך הזמן, עליה בפשיעה ובאלימות, ולהפך, תיקון חלונות שבורים בשכונה יפחית פשיעה ואלימות באותה שכונה.

עד תקופתו של ג׳ולאיני, משטרת ניו יורק ריכזה את עיקר מאמציה במניעת ״פשעים גדולים״ (במילים אחרות: היא טיפלה רק בנושאים ״דחופים״). ג׳ולאיני (שהיה בעברו תובע כללי פדראלי) הסתמך על תאוריית ״החלונות השבורים״ במלחמתו בפשיעה. עם תחילת כהונתו כראש העיר ניו יורק ג׳ולאיני גייס שוטרים רבים שתפקידם היה לסכל את ביצוע העבירות הקלות שמבצעת האוכלוסייה, ושבדרך כלל לא היו מטרידות את מנוחת המשטרה. בהתאם לתאוריית "החלונות השבורים", ג׳ולאני הנחה את משטרת ניו יורק לטפל ב"אפס סובלנות" בכל ה־״פשעים הקטנים״, כגון ניקוי כתובות גרפיטי מתחנות הרכבת התחתית, וטיפול במקבצי הנדבות ובמנגבי השמשות בצמתים. כפי שטענה תאוריית ״החלונות השבורים״, הטיפול ב־״פשעים הקטנים״ בעיר ניו יורק הוביל לירידה בפשיעה בעיר בכלל, ובפשיעה האלימה והחמורה בפרט.

מהתאוריה הזו ניתן ללמוד שלא תמיד נכון לוותר על הטיפול בפרטים הקטנים שאינם דחופים, ולהתרכז רק בנושאים הדחופים. בעיר ניו יורק, כמו גם אצלנו במשפחה, הפרטים הקטנים וה־שוליים״ יכולים להשפיע לטובה על הנושאים המרכזיים. אף שסידור הבית אולי אינה המשימה הכי דחופה שעומדת בפניך, ויכול להיות שנראה לך שבלחץ הנסיבות כדאי שתוותרי עליה, אולם כדאי שבכל אופן תשקלי להקדיש לה זמן וכוחות.

זאב קרומבי הוא עובד סוציאלי ומטפל זוגי (MSW), מומחה להתמכרויות התנהגותיות (MA), ודוקטורנט בטיפול זוגי באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות 0547-822686