יש לך תמונה של סבא בבית?

הרב יהודה גינזבורג

מידי שנה אני זוכה לערוך את מסיבות החומש לילדי כיתות ב', כהכנה להתחלת לימוד התורה הקדושה. אחרי שאני מראה להם את המזוזה, התפילין והקלף של ספר התורה, אני מנסה להמחיש להם את הקדושה ולמה זה כל כך חשוב לנו. איך? אני שואל בקול ומבקש להצביע 'למי יש תמונה של סבא או סבתא בבית'? וכולם כמובן מצביעים.

'מי מוכן לתת לי העתק של התמונה' והם ממשיכים להצביע. 'מי מוכן להביא לי את התמונה המקורית במתנה'? ואף אחד לא מצביע..

זה ההסבר שאני נותן להם לכך שהקלף המקורי נשמר בקדושה בארון הקודש ואילו הספר שבו הם לומדים, למרות שגם הוא 'ספר תורה' הוא בקדושה נמוכה יותר,

כי את הדבר הכי יקר לנו והכי אמיתי, לא ניתן לעולם.

*

השבוע חל יום פטירתם של סבי וסבתי ז"ל (מצד אבי). סבי נפטר מספר שנים לפני שנולדתי ולכן אני קרוי על שמו, ולצערי הרב בקושי ראיתי תמונה או שתים שלו, וגם לא שמעתי עליו הרבה. אבי מורי – יבדל לחיים ארוכים – כמעט לא סיפר עליו, ורק מרבנים ואנשים שזכו להכיר אותו שמעתי קצת על הדמות שלו.

איש חסיד שעשה את מה שצריך. גם אם זה לא התאים, גם אם זה לא היה נוח. ידע את ספר השולחן ערוך מכריכה לכריכה, והתנהג כך אפילו במצבים קשים מאוד.

ומי היה סבא שלך?

*

בפרשת השבוע 'בלק' נקרא את נבואות בלעם. באחת מהם הוא פותח ואומר "כי מראש צורים אראנו, ומגבעות אשורנו", ופירש רש"י "אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו ע"י אבות ואמהות".

תחשבו על זה. הוא קודם כל מספר מה הוא רואה. הוא רואה את האבות והאמהות החזקים של עם ישראל, ומשום כך הוא מחליט לברך אותם ולא לקלל ואף מתבטא "תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ".

הגיע הזמן להכיר בסבא וסבתא שלנו.

*

הרבה פעמים אני פוגש אנשים שלא נראים 'דתיים' והם מספרים בגאווה על הסבא שלהם שהיה רב איפשהואיפ-שהו, על הדודה שהיתה מנקה את בית הכנסת ועל המשפחה היהודית שלהם. כי למרות שלפעמים הילדים לא מצליחים לשמור על המסורת, הם שומרים באדיקות על הזכרון מבית אבא

*

בחודש אייר תשל"ד (מאי 1974) התרחש אסון מעלות בו נרצחו באכזריות 22 מילדי בית ספר בצפת. העולם היה כמרקחה, והרבי מלך המשיח מינף את האירוע למבצע חדש, מבצע מזוזה. הרבי ביקש אז לבדוק את דלתות בית הספר, והתברר שבדיוק 22 מזוזות היו פסולות…

כששאלו את הרבי האם מזוזה פסולה גורמת למוות, השיב הרבי כי זה כמו קסדה של אופנוען. בלי קסדה לא בטוח שייפגע, אבל עם קסדה הוא שמור ומוגן..

בהמשך קרא הרבי לחסידיו ושלוחיו לבדוק ולהתקין מזוזות כשרות בכל בית יהודי, ואף השתתף בחלק מהעלויות.

עברו מספר שבועות, ובשבת פרשת בלק של אותה שנה נשא הרבי מאמר חסידות, שנפתח במילים האלו מנבואת בלעם, והרבי ממשיך:

"פסוק זה נקבע בתורה שהיא נצחית, נאמר על כל אחד מישראל בכל הזמנים, שבאיזה מצב שימצא, הנה להיותו בן אברהם יצחק ויעקב ובת שרה רבקה רחלקחל ולאה, אזי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו, שכשמסתכלים בו רואים שיסודתו ושרשו ומקורו הם הצורים וגבעות, שהם האבות והאמהות".

כשאתם הולכים לבית לקבוע מזוזה, אל תביטו איך הם נראים, כמה מזוזות היו להם בכניסה. תראו את ההיסטוריה, את אבותיהםאבותם ואמותיהם, שהם בני אברהם יצחק ויעקב.

*

בימים כאלו של ערב בחירות, כשאנשים עסוקים להתעסק בלכלוך והשמצה, בואו נפתח את העיניים ונראה את האור, אצלאת הזולת וגם אצל עצמנו.

אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב, ובני שרה רבקה רחל ולאה.

ומשני הכיוונים: מצפים מאיתנו להתנהג כמוהם, להתלבש צנוע יותר, לשמור על המצוות ועל המסורת היהודית, וגם אם אנחנו רואים מישהו שלא מתנהג כך, אסור לנו לשכוח מי אבא ואמא שלו..

*

השבוע נציין את חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, ימי הגאולה של הרבי הקודם רבי יוסף יצחק ממאסרו בשנת תרפ"ז (1927). הרבי נאסר על ידי הגפא"ו (היבסקציה הרוסית) כי שלח שלוחים לכל פינה כדי לפתוח תלמודי תורה ומקוואות, בתי כנסת וישיבות, לכל יהודי ויהודייה. הוא מסר את נפשו עבור כל אחד, והשחרור והגאולה שלו הם גם שלנו.

האור ינצח את החושך. מסירות הנפש להאיר כל ילד וכל ילדה באור התורה והמצוות ינצחו כל מכשול ויביאו בקרוב את הגאולה האמיתית והשלימה.