העלאת הריבית – מה זה ואיך קשור אלי?

נגיד בנק ישראל העלה אתמול את הריבית המרכזית ב-0.4%. ריבית הפריים עומדת כעת על 2.25%. הדולר יורד ב- 0.6% לשיעור של 3.33 ש"ח. ככל שהריבית במשק תמשיך לעלות בהמשך כך צפוי המט"ח להיחלש.

כולנו, כצפוי, ניפגע מעליית הריבית. עליה של 0.4% פירושה תשלום שנתי גבוה ב- 400 ש"ח לכל מאה אלף שקל שלקחנו בהלוואת פריים.
עליית הריבית מטרתה לרסן את עליות המחירים במשק ולגרום למצב שבו הכסף זול וזמין להתמתן.

כדי להבין את התמונה בצורה טובה וברורה יותר ניקח משל. נניח שבנו של עזריאלי מחליט כעת שהוא רוצה לבנות מגדל נוסף בתל אביב. הוא יושב עם שלל היועצים שלו והכלכלנים הבכירים, הם עושים חישוב כמה העלות הנוספת תהיה על מגדל וכמה הרווחים שיווצרו מהמגדל הנוסף.
לאחר שהם מגיעים למסקנה הם הולכים ובודקים את מחיר הכסף – כמה יעלה הכסף שידרשו לשם ביצוע העבודה. כלומר כמה ריבית הם ישלמו על ההלוואות שיקחו לטובת הפרויקט.
מחיר הכסף יקבע כמה רווח, אם בכלל, יהיה בבניה של המגדל.
כאשר הכסף זמין וזול הם יקבלו החלטה לבצע את בניית המגדל. אך כאשר הכסף מתייקר הם עושים שיקול נוסף האם כדאי לבצע את הבניה או לא.

ובחזרה אלינו, כאשר הכסף הוא זול וזמין כדאי לכולם ללוות כסף ולהשקיע, מצב כזה מעודד תעסוקה ומעודד השקעות בתשתיות. במצב שבו הכסף עולה יותר, חברות ואנשים שוקלים שנית האם כדאי להשקיע והמשק מתכווץ.

את הנתונים האלה בנק ישראל יודע ולכן הוא נמצא במלכוד – מצד אחד יש אינפלציה והמשק זקוק להעלאת ריבית על מנת לרסן את הביקושים ולהחזיר את המחירים לרמתם הקודמת.
ומאידך, עליית הריבית המרכזית עלולה לרסן את המשק ולהכניס אותנו למיתון. לכן על פי הערכות הריבית אכן תמשיך לעלות אבל בשיעור נמוך יותר מהריביות בעולם.

ההשלכה הראשונה היא התייקרות במשכנתא ובהלוואות. השלכה נוספת היא ברמת החברות המסחריות – רוב החברות הקמעונאיות עלולות לגלגל את התייקרות עלויות המימון האלו אלינו, הצרכנים.

ברמת שער הדולר ככל שהריבית בישראל תעלה כך שער הדולר יחלש. דבר שעוזר ליבואנים וחלק מהמטרה של בנק ישראל.

לצערי, העלאת הריבית הנוכחית כעת, היא עדיין לא הסוף. לכן אני ממליץ לכם לנהל את הסיכונים שלכם נכון ולקחת בחשבון התייקרות נוספת בעלויות ההלוואות.
יתכן שכדאי לשלב מסלולי הלוואות צמודות דולר ויורו לאור העובדה שהם צפוים להיחלש מול מגמת הייסוף של השקל.

כמובן שכל הנאמר כאן הוא על דעתי ואין לראות בזה ייעוץ כלשהו. כמו כן, יעוץ צריך להינתן לכל אחד באופן פרטני לפי המתאים לו על סמך הנתונים האישיים.

—
שחר וולף הינו כלכלן ויועץ משכנתאות, ניהל במשך למעלה מעשור בבנק דיסקונט