מדוע פוטין לא מביא עוד חיילים? • פרשנות

עדכונים מאוקראינה –

הצבא הרוסי בקושי מתקדם, תקוע בחלק מהחזיתות, ומתקדם באיטיות באחרות.

בחזית הצפונית – מול קייב – האוקראינים מדווחים על כיבוש מחדש של עשרות כפרים, אבל לאידך גיסא ישנם דיווחים מצולמים על התקדמות (איטית) של הרוסים ממערב לקייב, בשאיפה לכתר אותה.

בחזית המזרחית (מזרח אוקראינה) – בחבל דונבאס – שכיבושו הוא אחת ממטרות-העל האסטרטגיות של פוטין – ישנה הכי הרבה התקדמות, אבל זה עדיין רחוק ממה שהרוסים ציפו, והעיר הגדולה חרקוב עדיין לא נפלה בידיהם, למרות מצור ולחימה של 3 שבועות.

בחזית הדרומית – הרוסים ספגו מפלה במתקפת נגד של אוקראינה באזור העיר ניקולייב (עיר הולדתו של הרבי), אבל הם צוברים כוחות ליד אודסה, ובתוך העיר מריופול הם מתקדמים בהתמדה וכבר כבשו חלק מעיר הנמל החשובה הזו.

סיכום:

הרוסים מתקדמים לאט, בחזית המזרחית הם מצליחים יותר (כי יש להם שם תמיכה מחלק נכבד מהאוכלוסיה המקומית), אבל גם סופגים אבדות כבדות, וצבא אוקראינה גם מוציא לפועל התקפות נגד מוצלחות באזורים מסוימים.

הרבה שואלים:

מדוע פוטין לא מביא עוד חיילים?

הרי הצבא הרוסי הוא גדול מאוד ויש לו עדיין הרבה חיילים סדירים שלא נכנסו לקרב?

ומדוע הוא לא מגייס מילואים?

הרי יש לרוסיה לפחות 2 מיליון חיילי מילואים?

[יש גם מכוני מחקר שאומדים את כח המילואים של רוסיה בכמה וכמה מיליונים].

ומדוע הוא לא מפעיל את "כל הכח" האווירי והקרקעי של רוסיה נגד אוקראינה?

התשובה לכל זה היא פשוטה, וכבר כתבתי אותה הרבה פעמים עוד לפני שהתחילה הפלישה של רוסיה:

זה עימות מוגבל. זו לא מלחמה כוללת.

במלחמה כוללת מגייסים באמת את כל המשאבים של כל האומה כולה, כי מרגישים שכל האומה היא בסכנה, וכולם מתגייסים לקרב על החיים של המשפחות שלהם.

אבל בעימות מוגבל – זה בכלל לא כך.

בעימות מוגבל, מגייסים רק חלק קטן מהמילואים (אם בכלל), ולמרות שזה עימות חשוב, ומפעילים בו כח אש ניכר, וגם חלק נכבד מהצבא הסדיר, זה עדיין רחוק מאוד מגיוס כללי של כל היכולות של המדינה והאומה.

לצערנו הרב, גם בעימות מוגבל, יש אבדות אזרחיות רבות.

לדוגמא, במלחמת לבנון השניה – שבה צה"ל הפעיל לכל היותר רבע מהכח הקרקעי שלו – נהרגו כמה וכמה מאות אזרחים לבנונים [לפי נתוני האו"ם נהרגו עד עכשיו באוקראינה 870 אזרחים].

גם במבצע "צוק איתן", שבוודאי היה גם הוא עימות מוגבל, נהרגו בין 800 ל- 1500 אזרחים פלסטינים (ועוד 1000-1400 מחבלים).

אבל, העובדה שיש אבדות אזרחיות, ושיש הרבה מאוד פליטים [במלחמת לבנון השניה היו 900,000 פליטים], עדיין לא הופכת את זה ל"למלחמה כוללת".

העובדה שזה עימות מוגבל משתקפת בבירור, כפי שכתבתי הרבה פעמים – גם בכך שכל המהלכים הצבאיים ממוקדים בהשתלטות על החלק המזרחי של אוקראינה (כולל לכיוון קייב – על מנת להחליף את השלטון) – אבל אין שום מהלכים צבאיים קרקעיים בכל חלק המערבי העצום של אוקראינה!

אם רוסיה הייתה רוצה, היא הייתה בקלות מכניסה כוחות קרקעיים או מצניחה כוחות לשטחים העצומים של מערב אוקראינה – אבל היא לא עושה את זה.

לסיכום:

פוטין בקושי גייס מילואים עד עכשיו (לדעתי גויסו רק כמה עשרות אלפים מתוך המיליונים שעומדים לרשותו), והוא גם לא מכניס לאוקראינה את כל הצבא הסדיר שלו, ולעניות דעתי הוא גם לא יעשה את זה בהמשך – כי זה עימות מוגבל, עם מטרה ראשית מוגדרת ומוגבלת:

השתלטות על כל המזרח + החלפת השלטון (או הכנעה שלו ע"י משא ומתן), על מנת להבטיח שאוקראינה לא תצטרף לנאט"ו.

פוטין לא מעונין לכבוש את כל אוקראינה, ולהערכתי הוא בוודאי לא מתכנן לכבוש מדינות נוספות באירופה. ולכן, גם לא צפוי שום עימות צבאי של רוסיה מול נאט"ו. אין סיבה לחשש באף מדינה אירופית היות שהיעד של רוסיה ברור, ואין לה שום כוונה להערכתי לתקוף מדינות נוספות (מה גם שהמצב של הצבא הרוסי באוקראינה אינו מזהיר, בלשון המעטה…).

עוד לפני שהחלה הפלישה כתבתי כמה פעמים שיהיה לכל היותר עימות מוגבל, ושפוטין לא יכבוש את כל אוקראינה, וזה גם בהתבסס על מספר החיילים שהוא פרס ליד אוקראינה (רק 150,000 – שזה בכלל לא מספיק כדי להשתלט על מדינה ענקית עם 40 מיליון אזרחים שרובם עוינים אותו, ושיש להם 200,000 חיילים, ומאות אלפי מתנדבים פוטנציאליים).

מאותה סיבה בדיוק – שזה עימות מוגבל – חיל האוויר הרוסי פרס רק 350-400 מטוסי קרב באזור (מתוך כ- 1200 מטוסי קרב ומפציצים פעילים העומדים לרשותו).

[ישנה מטרה משנית לפוטין – השתלטות על רצועה בדרום המדינה, שמקשרת בין קרים לבין מזרח אוקראינה (שהוא מבחינת רוסיה שטח שצריך להיות שלה). נכון לעכשיו הצבא הרוסי מתקדם כנ"ל באיטיות גם בחזית זו, כולל במריופול].

העובדה שזה עימות מוגבל, היא בסך הכל לטובה, וברוך ה' שזו לא מלחמה כוללת.

מלחמה כוללת היא מסוכנת הרבה יותר, מביאה איתה הרבה יותר אבדות אזרחיות וצבאיות, ויכולה להוביל במהירות גם להידרדרות אזורית – דהיינו למלחמה נגד מדינות נוספות.

בחסדי ה' העימות הוא מוגבל, ולהערכתי הוא גם ישאר מוגבל, כי מטרתו מלכתחילה הייתה מוגבלת.

ובפנימיות הענינים, הרבי מלך המשיח מלמד אותנו (ראה שיחת ש"פ משפטים תשנ"ב) שהעולם כולו השתנה, ובתור הכנה לגאולה, העמים השונים כבר משנים את הכיוון שלהם, ולא מחפשים את ההרס והחורבן. וזוהי הסיבה לכך, לדעתי, שמאז שנאמרה אותה שיחת קודש, לא היו, בכל רחבי העולם, שום "מלחמות כוללות", אלא רק עימותים מוגבלים למיניהם

[לדוגמא – מלחמת המפרץ השניה, וגם מלחמת אפגניסטאן – שהיו עימות רק נגד המשטר הרודני, היות שגם העם העיראקי ברובו, וגם העם האפגאני ברובו, תמכו בהפלת משטרי הרשע, ולכן גם ארה"ב הפעילה במלחמות הללו רק כח צבאי קטן יחסית, כי במילא רוב העם היה בעד הפלת המשטרים הרודניים שדיכאו אותו].

נתפלל ונקווה שהמלחמה (המוגבלת – אבל מאוד מאוד כואבת לכולנו) – תסתיים במהירות.

יש לכך הרבה דרכים. המחיר הגבוה שרוסיה משלמת, הן כלכלית והן צבאית, דוחף אותה למשא ומתן, וגם אוקראינה כמובן מעונינת במשא ומתן, ויהי רצון שהן יגיעו לעמק השווה והלחימה הקשה והכאובה כל כך תסתיים בקרוב ממש.

נסיים במאמר חז"ל, שאותו הרבי הדגיש בתקופת מלחמת המפרץ –

"אם ראית מלכויות מתגרות זו בזו צפה לרגלו של משיח"!

מאת: אבישי אפרגון, ראש ישיבת 'דרכי תמימים' ת"א, פרשן לעניני צבא ובטחון