קורסים קצרים בדרך לחרן

יש איזה פתגם שמסתובב לו בהתוועדויות. חסידים אף פעם לא ישנים… רק קצת נחים. לא אוכלים, רק קצת טועמים. לא הייתי בונה בניינים גדולים על המשפט הזה ובינתיים גם לא מצאתי לו מקור, אבל כוסית קטנה מהמשפט הזה אפשר לקחת.

למרות שהד"ר שלי הסביר לי שעניין הטעימות לא מומלץ… אבל העיקרון של לא להיות מונח בעולם הזה, רק לטעום – נשמע דווקא טוב, רק שקצת כואב לראות איך שלפעמים היצר סוחב להיות מונח בעולם הזה, וכשזה מגיע לעיקר, לקדושה, שם רק 'טועמים'… ועוד נתוועד על כך.

כאשר אברך צעיר יוצא מעולם הלימודים וההתוועדויות, אל עולם המעשה – עליו ללמוד מיעקב אבינו, ולבחון מה עשה יעקב טרם צאתו לחרן. מסתבר שבמקום להתעסק בלימוד השפה ועוד כל מיני מנהגי המקום פולקלור והווי – יעקב אבינו בוחר ללמוד ארבע עשרה שנה בישיבת שם ועבר. דבר שמנוגד לכל הגיון בריא וגם לא נותן סיכוי למהלך להצליח. אבל מהתוצאות הרוחניות והכלכליות של יעקב אנחנו רואים שהעולם שלנו הוא לא עולם שכלי, ומה שעל פי שכל נראה כהכנה ראויה, לאו דווקא יוביל למטרה הנכספת.

העיקרון הוא כזה: המפתח להצלחה זה להתחבר לקדוש ברוך הוא. כמו ששמעתי מחסיד אחד שכדי להצליח במסחר אפשר להתחנף להרבה אנשים, אבל הוא מציע לי להתחנף לקדוש ברוך הוא, ואז הכל יסתדר.

אבל מכאן עולה השאלה: בכל זאת, איך אפשר להתפרנס היום בכבוד בלי לעבור בהיכלי השן האקדמי במקומות שנחשבים. וכמו שאמר לי אחד: 'מי יסתכל עלי אם לא תהיה לי תעודה, מי?!'…

טוב, אני לא אומר שכדי להיות מהנדס או אדריכל אז תיגש עם תעודת ה'סמיכה' שקיבלת מהרב לבקובסקי  ב-770 או כדי להיות רופא תראה את תעודת ההתנדבות ב'הצלה'… מקצועות אלו ידוע ומקובל שדורשים המון ידע, הבנה ורגישות לפרטי פרטים. אבל הבעיה נעוצה בכך שכבר מזמן לא בזה עסקינן. היכלי האוניברסיטאות השתלטו כמעט על כל דבר בתחומי חיינו. התחושה הרווחת היום ברחוב שכל דבר בחיים חייב, אבל חייב, לגרור איתו מספר מכובד של שנות לימוד למען הקריירה.

איזה מזל שאנחנו חב"דניקים והחסידות מלמדת אותנו לא לקחת את העולם יותר מידי ברצינות. אלא רק לטעום ממנו. נכון, אפשר ללמוד ולהתמקצע שנים, אבל אנחנו בוחרים ללמוד את מיטב שנותינו בישיבת 'שם ועבר' של דורנו, 770.

ואם בדרך לחרן, לשליחות, אני מרגיש שחסרים לי כמה כלים או כללים ברטוריקה שיכולים לעזור לי מאוד, בשביל זה יש את החופש הגדול ואת מכון 'אלף' בראשות הרב לוי קנלסקי שמצליח לקפל בארבעה ימים עמוסים ידע, חומר, כללים ותובנות, שללא ספק ישמשו אותנו וכבר שימש אותי מספר פעמים בשבוע האחרון.

ואז הגעתי לוועידת המחנכים. אחרי חיבוק מהרב נפתלי שכל אחד מחכה לו, מאוד נהניתי השנה מהטעימות הקטנות שקיבלתי. באחד השיעורים בריפוי בעיסוק אמר לנו המומחה שגם מי שלא למד את כל העקרונות ואינו מטפל מוסמך, יכול לעזור לתלמידים. היו כל מיני תרגילים מעניינים שאני בטוח שאיישם אותם שנה הבאה. ועוד שלל טעימות שקיבלנו בוועידה.

ונחזור לקורס המאלף של מכון 'אלף'. אחד הדברים מהם מאוד נהניתי במהלך הקורס הוא שהמרצה אמר שיש כל מיני אנשים שלקחו את הענין ברצינות ולמדו ארבע או שש שנים עד שלמדו את כל הדברים על בוריים. אשרינו שאנו חב"דניקים, שמצד אחד טועמים מהרבה ענינים כדי להשתמש בזה בשליחות ולהכניס את ה'אלף' בכל מקום, אבל מצד שני לא משתעבדים לזה.

לחיים לחיים חבר'ה. המפתח לכל ההצלחות שלנו זה סולם ההתקשרות שלנו.

ואתם יודעים מה?! אם קצת צריך, אז טעימה קטנה, קורסים קצרים בדרך לחרן.

* * *

המרתון הקרוב ייפתח ביום שני כ"ה מנחם-אב בשעה 9:30 בבוקר.

נותרו מקומות אחרונים. להרשמה: www.alephil.org