בית נאמן: ניהול הבית באופן של "שלהבת עולה מאליה"

מאת: זאב קרומבי. באדיבות מוסף ״עטרת חיה״ של שבועון ״בית משיח״

"שלהבת עולה מאליכם״. את כל כך רוצה להטמיע בבית אכילה בריאה, את כל כך רוצה שהסדר יהיה יותר בסדר, את רוצה שהחינוך יהיה בעדיפות הראשונה, אבל מה שאת הכי רוצה שכל זה יהיה בעל חשיבות זהה לשניכם. איך תגרמי לכך שזה יהיה חשוב לשניכם?

מה את יכולה לעשות כשאת מבינה כמה חשוב לאכול אוכל בריא בבית, אולם בעלך ממש לא מבין? ומה את יכולה לעשות כשאת מבינה עד כמה חשוב הסדר בבית, אולם את זה בעלך ממש לא מבין? ומה את יכולה לעשות כשאת מבינה שחינוך צריך להיות בעדיפות הראשונה, ואולם גם את זה בעלך ממש לא מבין? כמה זה קשה כשאת מבינה כל כך הרבה דברים חשובים שבעלך ממש לא מבין. והשאלה העיקרית: איך לגרום לו להבין שכל הדברים האלו חשובים? נשים רבות שואלות את עצמן את השאלות האלו כי הן מבינות מה באמת חשוב. באופן מאד מאכזב, נראה שהבעלים שלהן לא ממש מבינים כמה הדברים האלו חשובים. הנשים האלו שואלות את עצמן: איך נוכל לגרום לבעלים שלנו להבין מה באמת חשוב?

מסתבר שזו שאלה מורכבת שהתשובה עליה כלל אינה פשוטה. קשה להבין מדוע כל כך קשה לבעלים להבין מה שאנו מסבירות להם פעם אחר פעם. יכול להיות, שהסיבה שכל כך קשה לבעלים להבין מה שאנו מסבירות להם פעם אחר פעם דומה לסיבה שגם לנו כל כך קשה להבין את מה שהבעלים שלנו מסבירים לנו פעם אחר פעם… יכול להיות, שבדיוק כמו שנראה לנו שדברים מסוימים מאד חשובים, כך גם לבעלים שלנו נראה שדברים (אחרים) מאד חשובים. יותר מכך, יכול להיות שגם הבעלים שלנו שואלים את עצמם איך הם יכולים להסביר לנשים שלהם מה באמת חשוב בבית…

וכך אנו מגיעים לשאלה המרכזית שעומדת בבסיסה של כל מריבה זוגית (ושל כל מריבה אחרת): מי צודק? השאלה הזו כי כבר שאלה הרבה יותר פשוטה, כי התשובה עליה גם היא הרבה יותר פשוטה: כמובן שאני צודקת…

לפעמים מתברר שעלולה להתעורר בעיה קטנה עם זה שאני בטוחה שאני ״צודקת״. לפעמים מתברר, שבדיוק כמו שאני בטוחה שאני ״צודקת״, גם בעלי בטוח שהוא ״צודק״… מה קורה כאשר שנינו בטוחים שאנו ״צודקים״ ואנו רבים על כך? מה שקורה, שזה גורם לנו להתרחק יותר ויותר האחד מהשני. כל אחד מאתנו נלחם על ה־״צדק״ שלו, ומי שמשלם את המחיר של המלחמה הזו אלו הם היחסים שלנו (והילדים שלנו שרואים את המריבות של ההורים שלהם). זו מלחמה שאף אחד לא יכול לנצח בה. זו מלחמה ששנינו רק מפסידים ממנה כי היא רק גורמת לנו להתרחק יותר האחד מהשני.

אין ספק, שיש נושאים עקרוניים שאנו ממש לא יכולות להתפשר עליהם. יחד עם זאת, יכול להיות שרוב הנושאים שעליהם אנו רבים אינם בדיוק כאלו. יכול להיות שיש נושאים רבים שהם לא באמת כל כך עקרוניים (נושאים כמו: לאכול אוכל בריא, ושהבית יהיה מסודר, ושדווקא החינוך יהיה בעדיפות הראשונה). יכול להיות, שעדיף לנו לא לריב על נושאים אלו, כי המריבה תפגע קשות ביחסים שלנו, ובפרט, שרוב המריבות לא מובילות לשום מקום. אפילו כשמדובר על נושאים של הלכה ותורה ומצוות, לא כל נושא הוא באמת סיבה לריב עליו. זה לא אומר שאין מקום לפעמים להתעקש על נושאים מסוימים, אבל מדובר במקרים חריגים. כמובן שיש לשאול רב מורה הלכה על מה שבאמת צריך להתעקש, גם כשזה במחיר של שלום בית.

ואולי כדאי להעלות נקודה נוספת: נכון שמאד חשוב לאכול בריא, ושמאד חשוב שהבית יהיה מסודר, ושמאד חשוב שדווקא החינוך יהיה בעדיפות הראשונה, אולם תורתנו הקדושה מלמדת אותנו שיש נושא אחר, שלפי תורתנו הקדושה חשוב לאין ערוך יותר מנושאים אלו. מה באמת חשוב ניתן ללמוד ממה שכותב הרמב"ם ב־״הלכות חנוכה״: "היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה, או נר ביתו וקידוש היום – נר ביתו קודם משום שלום ביתו, שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום שהתורה כולה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר: ׳דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום׳״.

זאב קרומבי הוא עובד סוציאלי ומטפל זוגי (MSW), מומחה להתמכרויות התנהגותיות (MA), ודוקטורנט בטיפול זוגי באוניברסיטת חיפה.

להערות ושאלות 0547-822686 או zeev@crombie.com