בית נאמן: נישואין מושלמים

מאת זאב קרומבי – מוסף עטרת חיה מבית מגזין 'בית משיח'

בקשר לנישואין של יצחק ורבקה כותב הרבי: ״נישואי יצחק ורבקה – הנישואין (וההכנה לנישואין) הראשונים הכתובים בתורה – אינם רק נישואין פרטיים בין שני יחידים (יצחק ורבקה), אלא עניין הכי כללי: נישואין הראשונים בעם היהודי (לאחר קיום מצוות מילה), ויתרה מזו: ע״י הנישואין האלו נעשה (״תולדות״) ההמשך של כלל ישראל (הנישואין האלו הביאו את התולדות ואיפשרו את המשך קיום עם ישראל, עד סוף כל הדורות״). (משיחת פרשת חיי שרה, תשנ״ב).

כשאנו מתבוננים בנישואין נעלים אלו, ומשווים אותם לנישואין שלנו, יכול להיות שאנו מרגישים שנכשלנו. כשאנו נזכרים בכל המריבות בינינו, אנו שואלים את עצמנו, מדוע הנישואין שלנו אינם דומים לנישואין המושלמים והנעלים של אבותינו יצחק ורבקה? למען האמת, זו שאלה טובה, שהרי ״חייב כל אחד לומר: מתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי אברהם יצחק ויעקב?״ (תנא דבי אליהו רבא, כה). יחד עם זאת, המציאות היא שהנישואין של רוב הזוגות אינם מושלמים, ולפעמים הם יכולים להיות רחוקים ממושלמים.

במה מתבטא חוסר השלימות של הנישואין שלנו? ביטוי מרכזי לחוסר השלימות של שהנישואין של רובנו הוא, שאנו רבים בינינו. מריבות הן מאד לא נעימות, ויחד עם זאת המציאות היא שמריבות וחילוקי דעות הן חלק בלתי נפרד מחיי הנישואין של רוב רובם של הזוגות. תכיפות המריבות ועוצמתן נחלשת במהלך השנים, ויחד עם זאת, רוב הזוגות ממשיכים לריב במשך הרבה מאד שנים, לאיוש״ט! לאור זאת ניתן לשאול, האמנם יהיה נכון שנשאף לחיי נישואין מושלמים ללא מריבות? התשובה היא, שבאופן פרדוקסאלי, אם נשאף להגיע לחיי נישואין ללא מריבות, כנראה שבהכרח נתאכזב, ואז השאיפה לשלמות לא תעודד אותנו לנסות לשפר את המצב, אלא עלולה דווקא להוביל אותנו לייאוש וחוסר אונים. לעומת זאת, אם נקבל את העובדה המצערת שמריבות הן חלק בלתי נמנע מחיי הנישואין, הדבר יעודד אותנו לנסות לשפר את הנישואין שלנו ולהפחית את המריבות. שאיפה לשלמות (״פרפקציוניזם״) לרוב מובילה לייאוש, ולכן עדיף להתרכז בשיפור חיי הנישואין שלנו מתוך הבנה שהם בכלל לא אמורים להיות מושלמים.

איך אפשר להפחית את המריבות בינינו? אחת הסיבות למריבות היא שבני זוג אומרים דברים שנראים בעיניהם ״נכונים״, בלי שהם מבינים שבן או בת הזוג מקבל אותם אחרת לגמרי מהאופן שהם התכוונו. לא פלא שחוסר ההבנה הזו מעורר מריבות. כדי להפחית את המריבות יש ללמוד איך הדברים מתקבלים אצל השני, ומה לא כדאי להגיד בשעת מריבה, ואיך אפשר לנסח אחרת את הדברים.

להלן מספר דוגמאות. אף שלא כל הגברים שווים, ולא כל הנשים שוות, הרי שבאופן מאד מכליל וסטראוטיפי, גברים הם בדרך כלל אנשים יותר רציונליים והגיוניים, ואילו נשים הן בדרך כלל יותר רגשיות ואינטואיטיביות. כיוון שבעלים הם רציונליים, הם מצפים שהנשים שלהן תדברנה באופן רציונלי. לכן, בעל עלול להגיד לאשתו: ״מה שאמרת הוא לא הגיוני״. תגובה כזו עלולה לקומם את האישה, מכיוון שהיא בכלל לא חושבת שהיא צריכה להתנהל באופן רציונלי והגיוני. נשים לרוב מתנהלות באופן יותר רגשי ואינטואיטיבי. תגובה כזו של הבעל עלולה להפוך מהר מאד למריבה סוערת. אם הבעל רוצה שלא תתעורר מריבה, כדאי שהבעל יענה לה באופן שמכבד את מה שהיא מרגישה. לדוגמא, הוא יכול להגיד לאשתו: ״אני מבין שאת מרגישה ש…״, ורק אחר כך להתייחס לעצם הדברים. כשאישה שומעת תגובה שמכבדת את הרגשות שלה, הדבר מרגיע אותה ואז היא יותר מוכנה לשמוע את התייחסותו. דוגמא נוספת, בעל עלול להגיד לאשתו ״את מתרגזת משום דבר״.

תגובה כזו עלולה לקומם את האישה, מאחר שבעיניה היא ממש לא מתרגזת על שום דבר… בעיניה הנושא הזה חשוב, גם אם הוא לא חשוב בעיני בעלה. לכן, בעל שרוצה למנוע מריבה יכול להגיב: ״אני מבין שזה מרגיז אותך״ (שהרי זאת עובדה שלא ניתנת לערעור שזה אמנם הרגיז אותה, גם אם זה נראה לבעל מאד שטותי), ורק אחר כך להתייחס לעצם העניין. דוגמא נוספת: בעל עלול להגיד לאשתו: ״את אומרת שזה מה שאת רוצה, אבל זה לא באמת מה שאת רוצה״. במילים אחרות, הבעל אומר לאשתו שהוא מבין יותר טוב ממנה מה היא באמת רוצה… כמובן, שתגובה כזו תקומם את אשתו. במקום זאת עדיף לבעל לכבד את מה שהאישה אומרת שהיא רוצה, ורק אחר כך להתייחס לנושא. הגישה הזו נקראת ״תיקוף״ (validating). ״תיקוף״ אומר שקודם כל הבעל מראה לאשתו (וכן להיפך) שהוא מבין מה שהיא אמרה, ורק אחר כך הוא מתייחס לדבריה. ״להבין מה שהיא אמרה״, לא אומר ״להסכים עם מה שהיא אמרה״. ״להבין מה שהיא אמרה״ אומר שהבעל שמע את אשתו ומראה לה שהוא הבין את דבריה. כאשר אישה או בעל מרגישים שהבינו אותם, הם יותר מוכנים לשמוע הסתייגויות לדברים שהם אמרו.

אחרי שעסקנו בתגובות בעייתיות של גברים, אפשר לעבור לתגובות בעייתיות של נשים. הנה דוגמא אופיינית לתגובה של אישה שעלולה מאד לקומם את בעלה: ״אתה פשוט לא מקשיב!״. או גרסה יותר חריפה: ״אתה מבין רק את עצמך. איך אני יכולה לדבר אתך?!״, או ״אני לא מרגישה שאתה בכלל מנסה להבין אותי״. כל התגובות האלו מתאפיינות בכך שהאישה היקרה שוללת את מה שהבעל עושה, ומטיחה בבעלה דברים שאין לו מושג איך להתמודד איתם. הבעל לא מבין מה אשתו רוצה, שהרי מבחינתו הוא הקשיב לאשתו כמיטב יכולתו, אולם היא ביטלה את כל מאמציו. מה יעשה בעל חסר אונים, שאשתו מטיחה בו דברים שהוא לא יודע איך להתמודד איתם? קרוב לוודאי שהבעל יגיב על כך, כפי שגברים מגיבים כאשר הם לא יודעים מה עליהם לעשות, הם מתחפרים עמוק ב-״מערה״ שלהם, ו-״משתבללים״ (מלשון ״שבלול״). אחרי שבעל ״משתבלל״ קשה מאד להוציא אותו החוצה (ובדרך כלל לא יעזור לשיר לו: ״בערלה, בערלה, צא החוצה״, כי הוא כבר לא יצא…).

גברת יקרה, אם את רוצה שבעלך יקשיב לך, כדאי שתביני שבשביל להקשיב לך בעלך צריך לעשות מאמץ, גם אם בעיניך זה ממש לא כך כי את מוכנה להקשיב לחברות שלך כל היום. כדאי שתזכרי ששיחות אישיות פחות מעניינות גברים ממה שהן מעניינות נשים. (אשתי טוענת שגבר שמקשיב לאשתו הוא דוגמא ל-״ציפור המדברת״, מאחר שזה אינו מטבעם של גברים). למרות זאת, הוא יקשיב לך בשמחה, אם רק תדאגי שהשיחה תהיה נעימה עבורו, ולא תבואי אליו בטענות.

כפי שראינו לעיל, מריבות רבות עלולות להתעורר בגלל שגברים ונשים לא מבינים עד כמה הם שונים, וחוסר ההבנה הזה עלול לעורר מריבות ביניהם. כדאי לנסות להבין איך בן או בת הזוג חושב ומרגיש, ולהתאים את עצמנו אליהם. הבנה של השוני בינינו תסייע מאד לשפר את היחסים בינינו, גם אם הם לא יהפכו למושלמים.

• • •

זאב קרומבי הוא עובד סוציאלי ומטפל זוגי (MSW), מומחה להתמכרויות התנהגותיות (MA), ודוקטורנט בטיפול זוגי באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות 0547 822686 או zeev@crombie.com