הרב יעקב גלויברמן
גם כעת, ימים מספר לאחר פטירתו של האומן, החייל והחסיד האמיץ של הרבי מליובאוויטש – הרב החסיד ברוך נחשון ע"ה, קשה לי לכתוב עליו מילות פרידה.
לפני כשלושה חודשים ביקרתי אותו במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים והוא היה שמח מאוד. העלינו זיכרונות והתעניינתי בשלומו במשך דקות ארוכות כאילו הזמן עמד מלכת. ברוך ע"ה, היה מראשוני המתיישבים בחברון-קריית ארבע בעידודו ובברכתו של הרבי מליובאוויטש, והחברות והידידות שלי איתו מתפרסות על פני שנים רבות. האמת היא שמפאת צניעותו ומידת הענווה שהייתה לו, הוא לא היה מסכים שאכתוב עליו ולו מילה אחת, אך איני יכול שלא לשתף אתכם בשביבים אודות האדם הדגול ונעים ההליכות הזה שהכרתי והיה חסיד חב"ד בכל מהותו כלפיד אש.
ברוך נחשון ע"ה התקרב לחסידות חב"ד עוד בהיותו מדריך בישיבה תיכונית בקריית שמואל, וקירב עשרות רבות לחסידות חב"ד. הוא למד לאחר מכן בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד. הוא דיבר עם כל אחד בגובה העיניים בצניעות ובענווה שאין לתאר ולשער, אישיותו הייתה דוגמא לכל חסיד.
מעבר לכך שהיה איש יצירתי ואמן בנפשו שכל יצירותיו מסיפורי המקרא ומנפלאות הטבע, הוא היה קודם כל חסיד ורק אחר כך אמן יהודי טיפוסי. ברוך זכה לקירוב מיוחד מהרבי מליובאוויטש שעודדו להקים תערוכות ציורים, ובשנת תשל"ט – 1979, אמר לו הרבי שיפתח תערוכה ליד בנין 770 שבניו יורק, כשהרבי עצמו הגיע לתערוכה וביקר בה. הרבי התרשם במשך שעה ארוכה מציוריו ומהשראתו, כשהוא מעיר לו מספר הערות והארות על הציורים, שנתנו והעניקו לו השראה לציוריו לאחר מכן. הציור בו עסק ברוך ע"ה, מזכיר לי סיפור מהרבי הרש"ב – הרבי החמישי בשושלת חסידות חב"ד.
הרבי ראה פעם במוזיאון ציור של אמן מפורסם ובו שדה שיבולים, כשעל ראש שיבולת אחת עומדת ציפור קטנה. כולם התפעלו מיופיו של הציור הפסטורלי, אך איכר אחד העיר כי הציור אמנם יפה, ונראה כמו חי, אולם הציפור אינה אמיתית. זאת משום שכשעוף עומד על שיבולת, הרי שמשקל גופו אמור לכופף מעט את השיבולת ואילו בציור השיבולת זקופה כשאר השיבולים. אמר הרבי הרש"ב, כי מהאיכר הזה ניתן ללמוד הוראה בעבודת השם. יכול להיות כי הכול נראה מושלם, אבל חסרה ההכנעה – אין כאן אמת.
כך היה ברוך נחשון ע"ה – כולו ענווה והכנעה. תמיד התנהג כחייל וכחסיד וכך חינך את משפחתו הנפלאה בדרכי החסידות, הממשיכים את מורשתו המפוארת.
יהי זכרו ברוך.