כבר כתבנו כמה פעמים על ההתחממות כסימן גאולה, שהובא בחז"ל במפורש – "עתיד הקב"ה להוציא חמה מנרתקה".
כעת אנו מתבשרים על אירוע יוצא דופן, שקרה לראשונה בהיסטוריה המתועדת:
גשם ירד על הפסגה של גרינלנד.
גרינלנד הוא האי הגדול בעולם (2 מיליון קמ"ר), ו- 84 אחוז ממנו מצופה קרח.
קרחוני הענק של גרינלנד מפורסמים מאוד.
אורכו של הקיץ שם – חודשיים בלבד.
בשנים האחרונות, וככל שמתקדם תהליך ההתחממות הגלובלית, הולכים ונמסים גם הקרחונים הענקיים.
לפני כשבוע, תיעדו המדענים לראשונה בהיסטוריה גשם שיורד על הפסגה של גרינלנד, וזאת במקום השלגים הכבדים שהיו יורדים שם. הגשם ירד במשך כמה שעות, ומדעני האקלים אמרו על כך: "זה דבר חדש, זה "פרק חדש" בספר של גרינלנד".
גם כמויות הגשם שירדו בכל גרינלנד בשבוע הקודם, היו הגדולות ביותר מאז שהחלו שם המדידות, לפני מעל 70 שנה, ולדברי המדענים, הגשמים הכבדים הללו רק מביאים להגברת הקצב של המסת הקרחונים.
למעשה, המסת הקרחונים בגרינלנד, שרק הולכת ומתחזקת בשנים האחרונות, אחראית ל 25 אחוז מעליית מפלס המים העולמי שהייתה בעשורים האחרונים !
סגנית המדען הראשי במרכז הלאומי לשלג וקרח בארה"ב, טווילה מון, קישרה את אירוע הגשם המיוחד, לשטפונות, לשריפות, ולשאר אירועי האקלים בעולם.
כאמור, אירוע הגשם בגרינלנד, הוא חריג ביותר – פעם ראשונה בהיסטוריה.
התחממות גשמית ורוחנית – חלק מהגאולה
מסופר, שבימי אדמו"ר הזקן, מייסד חב"ד, הוא נשאל ע"י החסידים, בקשר לאדם שהיה "מתנגד" גדול מאוד לתורת החסידות. אדמו"ר הזקן אמר עליו: "את ים הקרח – יחמם המלך המשיח"…
זאת אומרת, שהחסידות נועדה להביא חיות וחמימות, בכל עניני התורה והמצוות, ואותו אדם שהתנגד לתורת החסידות היה "קר" מאוד, וחסר חיות וחמימות. ועל כך אמר אדמו"ר הזקן, שאת "ים הקרח" של אותו "מתנגד", יוכל לחמם רק המלך המשיח בכבודו ובעצמו.
עינינו הרואות שאכן ים הקרח הגשמי הולך ומתחמם – הקרחונים נמסים אפילו בגרינלנד, ואפילו על הפסגה של גרינלנד – שהיא הנקודה הקרה ביותר של גרינלנד – כבר יורד גשם במקום שלג, דהיינו שגם שם מתחילה להתרחש המסה, שהרי כנ"ל, הגשם מביא להמסת השלגים.
אם כן, גם הקור הגדול ביותר – כבר מתחיל להתחמם…
השבוע חל יום ח"י אלול. יום הולדת "שני המאורות הגדולים" – רבי ישראל הבעל שם טוב מייסד החסידות הכללית, ורבי שניאור זלמן "אדמו"ר הזקן" – מייסד חסידות חב"ד.
על יום זה נאמר – ח"י אלול הוא היום שהכניס חמימות לאלול – לעבודת התשובה של אלול.
וזאת משום שעד ללידתם ולפעולתם של מאורות החסידות – הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן – היה אלול חודש "אפור", ולא שמח. שהרי בחודש אלול אנו חוזרים בתשובה על כל העבירות של כל השנה. ועבודת התשובה, עד להופעתה של תנועת החסידות, הייתה ללא אור וחיות, וללא שמחה, ומתוך מרירות ואפילו עצבות (על העבירות).
אולם באו אדמו"רי החסידות וחידשו, שהיות ואת כל המצוות צריך לקיים בשמחה – כמו שכתוב "עבדו את ה' בשמחה" – הרי על אחת כמה וכמה שאת המצווה שמתקנת את כל העבירות ואת כל החסרונות שהיו לנו בקיום כל המצוות – מצוות התשובה – יש לקיים בשמחה!
ומדגיש הרבי מליובאוויטש, שמכך שמצוות התשובה מתקנת את כל המצוות, הרי מובן שהיא גדולה יותר מכולן ולכן היא גם משמחת יותר מכולן!
עוד מדגיש הרבי בהזדמנויות רבות את מאמרי חז"ל "במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד", ושאפילו בהרהור תשובה אדם כבר הופך לבעל תשובה, ובמיוחד בדורנו זה, אומר הרבי, שהוא דור שבו "בני ישראל עשו תשובה, ותשובה אמיתית" (יחידות עם הרב מרדכי אליהו, ו' חשוון תשנ"ב).
ובמילא כל עם ישראל מוכן לגאולה, ורק שעלינו להוסיף בתורה ובמצוות, ולתקן כל אחד את עניניו הפרטיים, מתוך ידיעה שכללות עם ישראל כבר מתוקן, ובמילא גם התיקון האישי קל בהרבה, מה גם שנותר לנו לתקן רק את "סוף הלבושים" (ראה שיחת הרבי, תזריע-מצורע תשנ"א).
ותיקון זה הוא ע"י הוספה בלימוד התורה ובמיוחד בתורת החסידות ובעניני גאולה ומשיח, וכן ע"י הוספה בקיום המצוות בהידור ובפרט במצוות הצדקה, עליה נאמר "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".
תיכף ומיד ממש, ובחסד וברחמים
מאת: אבישי אפרגון, ראש ישיבת חב"ד תל אביב 'דרכי תמימים'.