הרב אבישי אפרגון
בארץ פורסם שבביקורו של ראש ה CIA בארץ, הגיש לו ראש המוסד הישראלי דוד ברנע את "תיק ראיסי". תיק זה הינו אוסף המידע וההערכות של המוסד לגבי נשיא איראן החדש ראיסי.
התיק כולל בתוכו גם את ניתוח האישיות של ראיסי, והערכות לגבי התנהגותו בעתיד, בנושאים החשובים לישראל ולארה"ב, וביניהם הסכם הגרעין.
על פי המידע שבתיק, שכולל הן גם מידע מודיעיני, הן עדויות, והן פרופיל אישיות – ראיסי הינו אדם אכזר, שאחראי ישירות למותם של אלפי מתנגדי משטר באיראן, ועל פי המידע שנאסף, הוא אף נהנה אישית ממעשי הרצח.
על פי הערכת המוסד, מדובר באיש בעל הפרעה נפשית-גבולית, שיתכן מאוד שיהיה קשה לחתום איתו על הסכם הגרעין מחדש, וגם אם הוא יחתום עליו – ספק אם יעמוד בהתחייבותו.
על רקע דברים אלו, מתפרסם היום, מפי גורמים שהיו מעורבים בפגישות עם ראש ה CIA, שגם ארה"ב מעריכה שהסיכוי לחזרתה של איראן להסכם הגרעין – נמוך.
"התיקייה" – הונאה והטעיה – חלק מהאסלאם
בתרבות המוסלמית (והאיראנית) מקובל המושג "תיקייה" – שמשמעותו "זהירות" או "חשש" או "הסתרה". ביטויו המעשי של מושג זה הינו הפעלת מערכת שלימה של שקרים והטעיות, מול אויבים פוטנציאליים
מושג זה הינו כנ"ל חלק מהתרבות האסלאמית עצמה. והוא מאפשר למוסלמי להסתיר את דתו, ולא לקיים את הציוויים שלה, במצבי מצוקה שונים.
ה"תיקייה" הייתה מקובלת מאוד כצורת חיים אצל המוסלמים השיעים, שפעמים רבות חיו תחת שלטון סוני, ורצו להסתיר את עובדת היותם שיעים. בקוראן, למשל, מופיע: "אללה לא יבדוק את שבועותיך חסרות ההיגיון, אלא את כוונות לבך" – דהיינו שמותר למוסלמי אפילו להישבע לשקר במצבים מסוימים.
העובדה שה"תיקייה" הינה חלק מהדת ומהתרבות האסלאמית, מהווה, כמובן, גורם חשוב מאוד בהערכת האמינות של חתימה על הסכמים שונים עם מדינות מוסלמיות.
דוגמא בולטת לחתימת הסכם ולהפרתו המיידית, שמובאת מדי פעם ע"י מנהיגים ואנשי דת מוסלמים וע"י מזרחנים, הינה "הסכם חודיבייה". הסכם זה היה למעשה "שביתת נשק" בין מוחמד ימ"ש לבין תושבי מכה, שבאותו זמן היתה להם יכולת צבאית עדיפה עליו. ההסכם נחתם לתקופה של עשר שנים.
מיד לאחר חתימת ההסכם, תקף מוחמד את העיר היהודית "חייבר", שעד לחתימת ההסכם נעזרה בשיתוף פעולה צבאי עם מכה.
בתחילה, הזמין מוחמד את המנהיגים היהודים למשא ומתן שיירה של 30 מנהיגים יהודיים יצאה אליו, אולם בסתר הטמינו אנשיו מארב לאותה שיירה, וטבחו את כולם, למעט מנהיג אחד ששרד. בכך, נחלש כוחם של השבטים היהודיים שהתרכזו בחייבר. בהמשך נכבשה העיר חייבר עצמה, במה שמכונה "קרב חייבר", ומאות רבות של יהודים נטבחו ה' יקום דמם. וזאת בנוסף למאות רבות של יהודים, בני שבט קורייטה היהודי, שנרצחו ע"י המוסלמים לפני כן, בטענה שהם פעלו נגד מוחמד.
שנתיים בלבד לאחר חתימת הסכם חודיבייה (שנחתם כנ"ל לתקופה של עשר שנים), הפר מוחמד את ההסכם, ותקף את העיר מכה בראש צבא גדול של 10,000 חיילים. העיר נכבשה.
לכן, ברור מאליו שמנהיגים מוסלמים, שהולכים בדרכו של מוחמד, אינם רואים שום פסול או פגם, בחתימה על הסכמים ובהפרתם, ואדרבא, הם רואים בזאת חלק מהדת המוסלמית, ולכן קיימת סכנה אמיתית, שלמרות חתימתו האפשרית של ראיסי על ההסכם, הוא יופר במהרה, וכפי שגם בעבר איראן הפרה את הסכם הגרעין בכמה וכמה אופנים.
סכנה דומה קיימת גם בהסכם השלום עם מצרים, או עם כל מדינה מוסלמית אחרת.
• • •
הכותב הינו ראש ישיבת חב"ד 'דרכי תמימים' ת"א, פרשן לעניני צבא ובטחון