לא בא לך אבטיח בלחמניה?

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מה"מ בכרמל הצרפתי, חיפה

האמת, כל פעם שמישהו שואל אותי "מה נשמע? מה חדש?"

אני רק מחכה שישפוך עלי את כל הזעם שיש לו.

על חברי הכנסת, על העירייה, על הנהג התורן ועל ההוא המעצבן.

זה לא שאין על מה לדבר. פשוט אוהבים לבכות.

ואם אין על מה לבכות? על זה עצמו כדאי לבכות!

*

בפרשת השבוע המיוחדת שלנו 'בהעלותך' נקרא על הסיפור של ה'מן'.

כן, זה הלחם הלא ידוע – שלכן קראו לו 'מן' כי לא ידעו מה הוא.

לחם שירד מהשמים כל בוקר עד לפתח הבית (לרציניים מבינינו..) ויכלו לטעום בו את כל הטעמים שבעולם. כן, באמת.

ומה עושים העם הנבחר? פשוט בוכים, מתלוננים.

"זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם. את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים"..

אתם אמיתיים? קיבלתם פינוקים ואתם מתלוננים?

*

הנה תחילתו של מכתב אחד שכתב הרבי מליובאוויטש מלך המשיח (אגרות קודש חלק י"ב):

"במענה על מכתבו … בו כותב מצבו עתה וכן אשר כל משך ימי חייו לא ראה טוב, ומבקש להזכירו וכן זוגתו וילידיהם שיחיו לברכה. וכנראה שאינו מרגיש בהסתירה במכתבו עצמו. כי איש אשר בורא עולם הזמין לו את בת גילו וברכם בילדים – שליט"א, יאמר שלא ראה טוב מימיו, הרי הוא כפוי טובה במדה מבהילה…"

אז למה לקטר? ואולי תבקשו לטעום טעם אבטיח וזה יהיה כמו שרציתם?

*

רש"י מסביר שחמשת הדברים האלו (קישואים, אבטיחים, שומים, בצלים וחציר) לא היו יכולים לטעום במן.

למה?

כי האוכל הזה לא טוב לתינוקות ולנשים מיניקות, אז לכולם לא היה.

וכולם צריכים לסבול?

מעניין. מי שאומר את זה (ורש"י מצטט את זה בשמו) הוא רבי שמעון בר יוחאי. כן, מחבר ספר הזוהר.

רבי שמעון התבטא פעם "יכול אני לפטור את כל העולם מהדין". זאת אומרת שהמיעוט הטוב יכול להכריע את הרוב הלא טוב.

שיטתו של רבי שמעון איפוא היא – שהמיעוט חשוב גם לגבי הרוב.

אז מה?

בגלל שיש מיעוט שזה לא טוב לו, כדאי מאוד שכל השאר יבינו שהם צריכים להתחשב בהם, שהמניקות והתינוקות לא יקנאו.

כי צריך לדאוג גם לילדים ולתינוקות.

כמעט את כל הממרחים היה להם. על כמה פינוקים מותר לוותר בשביל מישהו אחר…

*

תכל'ס?

הרבי (לקוטי שיחות חלק לג) לומד מכאן מסר חשוב, כמה צריך לוותר מהרצונות האישיים שלנו, בשביל לדאוג אפילו לילד אחד קטן, שהדרישות שלו שונות משלנו.

לא רק להפסיק להתלונן ולהתחיל להגיד תודה על כל דבר – שזה עצמו מעורר ברכת השם לתת לנו עוד ועוד, אלא גם להבין שלא הכל מגיע לנו, ואנחנו גם צריכים לוותר מעצמנו ולפרגן בשביל אחרים, בפרט בשביל צרכים של ילדים.

*

תודה לכל אלו שנטלו חלק והיו שותפים בסבסוד הסעות וארוחות צהרים לילדי "שלהבות חב"ד" לשנת הלימודים הבאה.

היום אתם עדיין יכולים להיות חלק, ולוותר קצת בשביל טובת הילדים האלו.

תנו להם את מה שהם צריכים!