כשהמכונית על שלט כמעט התהפכה…

הרב יהודה גינזבורג – שליח הרבי מה"מ בשכונת הכרמל הצרפתי, חיפה

בשבוע שעבר יצאתי עם הילדים שלי לשעה ליד הים. הרי בינינו – זה הזמן הכי כיף, פשוט לרוות נחת מהילדים.

פתאום אחד הילדים שלי שם לב למכונית צעצוע שנוסעת לידינו. הרכב נסע הלוך ושוב, עלה על אדמה סלעית וחזר, והכל לבד.

"תראה אבא, האוטו נוסע לבד" הוא אומר לי. ואז אני שומע, "מה פתאום, זה אוטו על שלט" אומר ילד בן 7 שהיה בסביבה.

"אני מכוון אותו לאן לנסוע ואין סיכוי שהוא יתהפך" אמר בתחושת גאווה ובטחון.

•

יש הרגשה מיוחדת כשנמצאים ליד "מישהו גדול" ששומר עליך.

אם זה בתור ילד ליד ההורים, בתור אחראי משמרת כשהמנהל בסביבה, וגם כשאתה נמצא בחוסר אונים וצריך את העזרה מלמעלה.

אז – ברגע ההוא אתה חייב לדעת שהמישהו הזה שם לא יעזוב אותך לעולם.

•

בפרשת השבוע "חיי שרה" קוראים אנו על שליחותו של אליעזר – עבדו של אברהם אבינו – למצוא שידוך ליצחק.

בתור ברכת הדרך אומר אברהם לאליעזר "ה' אלוקי השמים . . ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם", אבל בהמשך כאשר אליעזר יושב עם משפחתה של רבקה הוא מספר כי אברהם אמר לו שה' "ישלח מלאכו איתך".

בדרך לשליחות אומר אברהם כי המלאך ילך "לפניך", מה שנותן את הידיעה וההרגשה שהדברים (כאילו) "מסתדרים מאליהם".

ברכתו של הקדוש-ברוך-הוא נמצאת בכל שלב בדרך וההצלחה מובטחת.

אך אליעזר סבר כי כאשר יושבים כבר "לסגור עיסקה" אין טעם לדבר על הצלחה אלוקית, כי אם כך – מדוע בכלל יש משא ומתן?

לכן אמר כי המלאך "איתו" אך לא "לפניו". הוא עושה את ההשתדלות שלו והקדוש-ברוך-הוא יצליח את עבודתו.

הוא לא מדבר על העזרה האלוקית שמובילה אותו על כל צעד ושעל – אלא רק שיש לו סיוע מלמעלה בעת הצורך.

מהי האמת?

תלוי איך אנחנו רוצים להסתכל על החיים.

אם רוצים להסתדר לבד ורק מבקשים "עזרה קטנה" מהבורא, או שסומכים על הקדוש-ברוך-הוא בעיניים עצומות שהכל יהיה טוב ורק עושים השתדלות מצידנו שזה יהיה באופן טבעי ולא רק נס.

•

שלושים ושלש שנים חלפו מאז כינוס השלוחים העולמי הראשון של שליחי הרבי מליובאוויטש מלך המשיח בברוקלין ניו יורק.

מאז בכל שנה – בשבת שלפני ראש חודש כסלו בה קוראים על השליחות הראשונה בתורה, מתאספים אלפי השלוחים בחצרו של הרבי "להטעין מצברים" ולקבל כוחות לשנה הבאה.

הימים הספורים האלו בהם אנו מתרוממים לדרגות גבוהות יותר נותנים את הכוח לראות כי "האוטו לא נוסע לבד".

על כל צעד ושעל זוכים השלוחים כולם – ואני בתוכם – לראות את ההשגחה העליונה, את הניסים שבכל יום ואת ההצלחה האלוקית המופלאה.

•

בכינוס השלוחים האחרון בו זכינו לשמוע את ברכתו של הרבי (תשנ"ב – 1991) הודיע הרבי כי תפקידנו כעת הוא להכין את עצמנו ואת העולם כולו לקבלת פני משיח.

עבודת השליחות כבר הסתיימה, העולם כבר מוכן לגאולה, עכשיו צריך להוסיף בתורה ומצוות כדי להיות מוכנים לקבל את פני משיח בקרוב ממש.

וגם אם חלפו מאז כמעט שלושים שנה.

וגם אם הקורונה שיבשה את כל סדרי בראשית ולראשונה אנו נאלצים לקיים את הכינוס מרחוק במתכונת שונה ולא פשוטה.

וגם אם יש עדיין מלחמות קטנות בעולם, ויכוחים בין יהודים או אי הבנות שיכולות לזעזע מערכות שלמות.

וגם אם מידי פעם מתגנב החשש "מה יהיה" ו"איך נסתדר", נדע שהאוטו לא נוסע לבד.

בעזרתו של הבורא יתברך, ובברכותיו של הרבי – נצליח במשימה העיקרית והיחידה שנותרה, לקבל פני משיח בקרוב ממש, אבל ממש ממש.