מאת זאב קרומבי, באדיבות שבועון בית משיח
איך צפויה להראות הזוגיות שלנו בגיל השלישי? ממחקרים שנערכו בשאלה זו נמצא, שהנישואין של רוב הזוגות (אם כי לא של כולם…) משתפרים משמעותית במהלך השנים, ולכן יש מקום להניח שגם הזוגיות שלנו רק תשתפר. במחקרים שבדקו שאלה זו נמצא שבמהלך השנים בני-הזוג לומדים להכיל את רוב הדברים שכל כך הפריעו להם בעבר. אם בשנים הראשונות של הנישואין היה נראה להם שהדברים האלו הם מאד עקרוניים, במהלך השנים הם למדו שאפשר להתפשר על רובם. אם בשנים הראשונות הם היו בטוחים שבן או בת הזוג שלהם ״חייבים״ להשתנות, במהלך השנים הם למדו שבני-הזוג שלהם די טובים בדיוק כמו שהם.
מחקרים שנערכו לגבי שביעות הרצון מהנישואין מצאו, ששביעות הרצון מהנישואין דומה לאות U הפוכה. בשנים הראשונות של הנישואין שביעות הרצון של בני-הזוג מהנישואין הולכת ופוחתת, אולם אחרי כעשרים שנה שביעות הרצון מתחילה לעלות חזרה. הסיבה לכך היא, שבשנים הראשונות בני-הזוג מתמודדים עם אתגרי חיים לא קלים שמשליכים על הזוגיות שלהם. אחרי כעשרים שנה, כאשר הילדים מתחילים לעזוב את הבית, והמצב הכלכלי משתפר, והקריירה מבוססת וכו׳, בני-הזוג מתחילים להיות יותר ויותר מרוצים מהזוגיות שלהם. כך ענה הרבי למישהי שכתבה לו על קשיים שהיו לה ביחסים עם בעלה: ״במיוחד שברוב המקרים, הסיבה הפנימית האמתית לכך שמגיעים למצבים כאלו, הם הקשיים או הלחצים של פרנסה״ (אגרות קודש, יד, מב בתרגום חופשי מאידיש). ממכתבו של הרבי ניתן לכאורה להבין, שבני-זוג לא באמת רבים בגלל שהאישה לא הייתה מוכנה בזמן שהם קבעו לצאת, או בגלל שהבעל השאיר כלים מלוכלכים בכיור. הסיבה הפנימית והאמתית למריבות אלו היא קשיי הפרנסה שגורמים ללחץ אצל בני-הזוג, והאיחור של האישה או הכלים בכיור הם רק התירוץ למריבה.
במקביל לירידה בלחצים החיצונים, מתפתח (לרוב) גם האמון בין בני-הזוג. איך מתפתח אמון? כדי להבין איך מתפתח אמון ערכו החוקרים ניסוי פשוט. בשלב הראשון הם נתנו לנבדקים 10 דולר ואמרו להם שהם יכולים לבחור האם לתת חלק מהסכום הזה לנבדק שני שאינו מוכר להם שנמצא בחדר אחר. החוקרים אמרו לנבדקים, שעל כל סכום שהם יבחרו לתת לנבדק השני, החוקרים יתנו לנבדק השני סכום כפול. לדוגמא, אם הנבדק הראשון יבחר לתת לנבדק השני 4 דולר, החוקרים יתנו לו עוד 8 דולר כך שהנבדק השני יקבל 12 דולר. אחרי שהנבדק השני יקבל את הכסף הוא יוכל לבחור אם להשאיר לעצמו את כל הסכום, או להחזיר חלק ממנו לנבדק הראשון. לכאורה, אין סיבה הגיונית שהנבדק הראשון יוותר על חלק מהכסף שהוא קיבל וייתן אותו לנבדק השני שהוא כלל לא מכיר. וגם אין סיבה הגיונית שהנבדק השני יבחר להחזיר חלק מהכסף לנבדק הראשון. לפועל נמצא, שחלק מהנבדקים בחרו להעביר חלק מהכסף שהם קיבלו למישהו שהם כלל לא מכירים. יחד עם זאת, לא מעט נבדקים שמרו את כל הכסף לעצמם. ואולם, מה קרה כאשר ערכו את אותו הניסוי במספר סיבובים במקום רק בסיבוב אחד? בשלב השני הניסוי אמנם נערך במספר סיבובים. כאשר נערכו מספר סיבובים הנבדקים כבר התחילו ״להכיר״ מעט אחד את השני, והם התחילו לפתח אמון ביניהם, מה שגרם לכך שכמעט כל הנבדקים נתנו כסף לנבדק השני. באופן דומה מתפתח אמון בין בני-זוג. אמון מתפתח בעקבות הפעולות ההדדיות שכל בן-זוג עושה לטובת בן-הזוג השני.
מאחר שנמצא שבמהלך השנים ההתמודדות של בני-הזוג עם האתגרים החיצוניים הולכת ופוחתת, ובמקביל האמון בין בני-הזוג (לרוב) הולך ומתחזק, נראה שכל מה שצריך הוא לצלוח את עשרים השנים הראשונות של הנישואין…
__
זאב קרומבי (MSW) הוא מטפל זוגי, מומחה להתמכרויות התנהגותיות, ודוקטורנט בטיפול זוגי באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות 0547-822686 או zeev@crombie.com