"היינו שם שנים, יותר נכון – רק חודש אחד + תשע חודשים שאנחנו עסוקים בתודה ובעיכול!
שנים של סבל, של נסיונות של אכזבות של קשיים.
ובעיקר של שאלות!
ומי יענה את התשובות?
בתוך ים של רגשות! עם עולם חדש שצריך להכיר… כמה שנים של גישוש באפלה.
מאיפה מתחילים? מה עושים? למי פונים? הולכים, רצים, משלמים מנסים מתאכזבים.
ואז פתאום…. כשנכנסים לשגרה של טיפולים עולות וצצות השאלות ההלכתיות והן משמעותיות, לפעמים הרות גורל.
מתקשרים לרב והוא מהסס. מתקשרים לרב אחר וזה לא ברור כל כך. שולחים אותנו מכאן לשם, משם לשם.
ומבינים שאין גוף חב"די מסודר שיתן מענה לשאלות הכל כך לא פשוטות בדרך להביא נשמה יהודית, חסידית לעולם.
כשבחרתי להתמודד ולשתף את הסביבה בחוויות שלנו יש שהרימו גבה, ויש כל כך המון שפנו אלי וסיפרו שהם מתמודדים גם ואף אחד לא יודע. לראשונה גיליתי שיש כל כך הרבה משפחות עם מספר מצומצם של ילדים שעושים הכל כדי להוריד עוד נשמה.
אחת התחושות הבולטות והקשות ביותר בחוויה הזו היא הבדידות. בדידות קשה בעולם שקשה לפרט את התהליכים שבו!
ועליה נוספת חוויית הקושי ההלכתית שקשה לפעמים יותר מהטיפול עצמו, הבושה והקושי לפרט שוב ושוב ולשאול במקום שאין מידע – קשוחה מאוד!
התחושה שחסר מישהו שמבין ברמת הקהילה וברמת הפסיקה החב"דית בדברים מלאי ניואנסים וכל כך משמעותיים. דבר שיכול לחסוך כל כך הרבה חששות, טעויות ועוגמות נפש.
שמעתי שבימים אלו מכון הלכה חב"ד מקימים את "ותחיינה" בשביל למלא בדיוק את המקום הזה. להביא את הרוגע במקום החשוב הזה
אז לקחתי רגע קטן כדי לכתוב את הטקסט הזה עוד לפני שהספקתי להתאפס ולכתוב את פרסום הנס ואיך הוא קרה 🙂
•
אני כאן רק לאמר שכל כך צריך לקחת חלק קטן, לעזור לאלו שהופכים את עורם בשביל עוד ילד אחד לעולם! ומי אנחנו שלא נהיה חלק מזה?!"
אסתי וסרמן
• • •
מקימים את ותחיינה ומחיים את משפחות אנ"ש.
כנסו ותמכו במיזם