היום, מציינים 9 שנים לפטירתו של הרב נתנאל דרייפוס ע"ה – שליח הרבי מלך המשיח לנתניה, לצערי לא ראיתי שמישהו כתב על אישיותו ואני אנסה:
הרב דרייפוס היה איש סוד ואמת – כל נתניה ידעו שאצלו ימצאו אוזן קשבת וגם עצה טובה ועם זאת כל מה שסיפרו לו יישאר אצלו ולא יצא החוצה. גם כשרצה לדבר על משהו ששמע הוא תמיד היה אומר שעיתונאי לא שורף את המקורות שלו – היה איש מאוד דיסקרטי אבל המאפיין העיקרי שלו היה שהוא היה איש של שלום – לא היו לו שונאים והוא לא היה מעורב בפוליטיקות כל שהן, מעולם לא ראיתי אותו כועס וגם כשמשהו הפריע לו הוא היה אומר את זה בצורה מאוד עדינה.
בכל פעם כשהיה רואה אותי ברחוב היה עוצר ומתעניין בשלומי ובשלום המשפחה. זה היה מדהים לדבר איתו ולראות איך כל כמה שניות עוצר מישהו לומר לו תודה או שלום.
הוא גם היה איש חינוך – המוטו שלו היה שלא מחנכים ילד מול כולם. כשהיה רואה הורים מענישים או כועסים או צועקים וכ"ש מכים את בנם ברבים הוא היה יודע להעביר אליהם את המסר. באוזניי שמעתי כמה פעמים שהוא אומר את זה בשיעורו השבועי בבית הכנסת.
מעולם הוא לא דיבר לשון הרע על אף אדם!
גם לאחרי ג' תמוז כשנהיו בחב"ד מחנות הוא ברח מקטלוג ועם זאת בשבת שלפני ג' תמוז הוא לא עלה לתורה. כשלא הכריזו "יחי" בבית הכנסת הוא היה שואל אותי מה עם יחי? הוא היה חסיד אמיתי של הרבי.
היתה לו הוראה מהרבי להקפיד על כשרות. הוא הקפיד עליה עד יומו האחרון ולא אכל בכל מקום. בכל התוועדות שמתי לב שהוא היה שותה רק מים או סודה ובקושי טעם מהאוכל. הוא היה עושה את זה בשקט וללא בליטות.
חבל על דאבדין.
אני יודע שחלק גדול מתושבי נתניה חייבים לו על טוב ליבו, עזרתו או סיועו בשלום בית.
יש עוד הרבה מה לכתוב אך השתדלתי לא להאריך.
שנזכה לראות אותו בהתגלות הרבי תיכף ומיד ממש
שבוע טוב
יצחק אנטיזדה