ג' תמוז תשע"ה – יש לנו את היכולות

הרב יוסף יצחק קסלמן, שליח הרבי ומשפיע ישיבת חב"ד יוהנסבורג דרום אפריקה

היה אברך שהציעו לו שליחות מסויימת, והוא חשב שלמרות שאין זה לפי היכולות שלו — עליו ללכת באופן של "לכתחילה אריבער" ולקבל את השליחות. כאשר ביקש את ברכת הרבי, השיב הרבי שההצעה אינה פרקטית. לכאורה, מה הבעיה: הרבי הרי לא מוגבל, ויש כאן אברך שמוכן לצאת לשליחות באופן של 'לכתחילה אריבער'? אלא מסתבר שהרבי לא מעניק תפקיד לכל מי שמוכן לקבל זאת על עצמו, למרות שאין לו את היכולת. רק מי ששייך לתפקיד ומוכן לנצל את כל היכולות שניתנו לו באופן של 'לכתחילה אריבער', זהו ביטוי פנימי יותר. רציני יותר.

בהתקרב תאריך כמו ג' תמוז וכל אחד מתעורר לערוך חשבון נפש, מן הנכון שרק לאחר שמכירים את היכולות ויודעים את התפקיד, אפשר לגשת לחשבון הנפש האמיתי. כי אם האדם לא יידע את תפקידו בעולם בהתאם להוראות הרבי, הוא עלול לעשות דברים שכשלעצמם הם חיוביים לחלוטין, אך כאשר הוא מתעסק בהם, הוא מחטיא את המטרה.

הרבי כותב שלפעמים אדם עושה דברים חיוביים, אך זה מגיע מהקלוגינקער, כדי לעצור אותו ממה שהוא באמת צריך לעשות. ממילוי תפקידו.

התפקיד העיקרי שהרבי הטיל על כל אחד מאיתנו זה לעשות הכל להביא את משיח צדקנו בפועל ממש. זאת המטרה. וכפי שראינו, אם הרבי העניק לנו את התפקיד גם ניתנו לנו כל היכולות.

למה קשה לחיות משיח?

בלי ספק, מתוך כל הוראותיו של הרבי, נושא משיח הוא הנושא הקשה ביותר ליישום. לא רק הפירסום, אלא הקושי להאמין באמת שהגאולה כבר נמצאת כאן, וצריכים לפקוח את העיניים, הקושי להחדיר את עניני גאולה ומשיח בחיי היום–יום כדרישת הרבי. הרבי עצמו התבטא על עניין זה שהוא מגיע בקושי רב, "עס קומט אן שווער".

ומה הסיבה לכך שזה מגיע בקושי? מכיוון שכאשר משיח יגלה את עצמותו של הקב"ה בעולם, לא יתבטלו רק כוחות הקליפה, אלא גם כל המציאות הנפרדת של כוחות הקדושה, כי הכל יהיה חדור בגילוי העצם — ההתנגדות לנושא המשיח מגיעה גם מצד הקדושה, מכל הגילויים שאינם מעוניינים שיפסיקו להיות מציאות בפני עצמם.

גם לפני שבע דורות, כאשר החלה העבודה של הורדת השכינה על ידי רבינו הזקן, היו קטרוגים גדולים, לא רק מצד כוחות הטומאה, אלא גם מצד כוחות הקדושה. מאסרו של רבינו הזקן בוצע בפועל על ידי גויים, שלוש קליפות הטמאות, אבל תוכנן על ידי יהודים מתנגדים, וגם תלמידי המגיד לא ראו בעין יפה את הפצת המעיינות. תלמידי המגיד קיבלו את כוחם מבית דין של מעלה, שגם הוא לא הסכים עם הפצת המעיינות ברחבות כזאת.

כך גם בדורנו, כאשר הרבי ניגש לממש את תפקידו ולהשלים את הורדת השכינה עד לעולם הזה הגשמי — לא רק נפש הבהמית עומדת נגדו, אלא גם החלקים הגלויים של נפש האלוקית. בסגנון המאמר הידוע ד"ה "ביום עשתי עשר", אפשר לומר כך: כל הגילויים, יהיו גדולים ככל שיהיו, מסתירים על העצם.

וכאמור, הרבי עצמו אומר שמדובר בעבודה קשה מאוד.

למה הרבי אומר לנו זאת? ראשית, כדי שלא נתבלבל כאשר נראה שגם כוחות הקדושה תוקפים את נושא משיח. ושנית, כדי להבהיר לנו שמדובר בעבודה קשה מאוד, ואם אנחנו רוצים להצליח בה, עלינו להגיע למצב של 'הנחת עצמותו': ביטול בתכלית לרבי.

צריך מסירות נפש

לשם כך, מן הראוי להתבונן בדמותו הייחודית של ה"פיקח" שמוותר על כל הגילויים שיכול לינוק מכל שרי המלוכה, ובבחירה שלמעלה מן השכל המתלבשת בתוך השכל, בוחר להתבטל ולדבוק במלך, "לאשתאבא בגופא דמלכא".

במאמר הנ"ל מובא בשם הבעל שם טוב, שכאשר הולכים למלך, הרבה נתקעים באחד ההיכלות שבדרך. מדובר בהיכלות המלך, עם גילויים נעלים ביותר, אבל מי שנתקע שם לא מגיע למלך. רק מי שיש לו ביטול בתכלית למלך, לא מתפעל מכל ההיכלות, למרות כל הפיתויים הרוחניים שבהם, וצועד בדרך הישרה אל המלך.

ב"היום יום" ליו"ד אלול, מצטט הרבי ממכתב אדמו"ר מהוריי"צ, ש"עניין היחידות הוא לברר את מצבו, ולקבוע אופן עבודתו בסור מרע ולקרב את המידות טובות, ולהתקשר בהתאחדות גמורה ולמסור עצמו, להתמסר עם כל הרצונות".

"להתמסר עם כל הרצונות", פירושו: מסירות נפש למילוי הוראותיו של הרבי. ולכאורה, איך אפשר לומר שמדובר בתנאי יסודי לעניין היחידות, והרי רוב אנ"ש שהיו ביחידות, לא קיבלו הוראות כאלה שצריך עליהם מסירות נפש?

מכאן אנו למדים, שחסיד אמיתי צריך מסירות נפש עוד בטרם נכנס ליחידות. לפני ששמע מהרבי מה תפקידו — צריך להיות מוחלט אצלו, שגם אם יהיה צורך במסירות נפש כדי לקיים את הוראות הרבי — הוא מוכן ומזומן לכך. כזה חסיד יכול להכנס ליחידות. ואם כדי למלאת הוראות פרטיות ביחידות יש צורך במסירות נפש — על אחת כמה וכמה בהוראה כללית שניתנה לכל

אנשי הדור!

רק חסיד שעובד על עצמו כראוי, ומגיע למצב שהוא מתמסר עם כל רצונותיו לרבי — יכול למלא בשלימות את הוראת הרבי לחיות עם משיח וגאולה. כי רק כאשר מתבטלים לגמרי לרבי, ומתמסרים אליו עם כל הרצונות — מקבלים את הכוחות של הרבי מלך המשיח בעצמו, ובכוח זה אפשר לעמוד מול כל המניעות והעיכובים, גם אותם שמגיעים מכוחות הקדושה.

כאשר חסיד בטל לרבי, הוא גם מתחיל לשמוע מה בעצם הרבי רוצה ממנו. הרי כך אנו אומרים בכל יום: "ונפשי כעפר לכל תהיה", ורק אז "פתח לבי בתורתך".

כאמור, כל אחד צריך להכיר ביכולותיו, וגם מי שעדיין לא הגיע לדרגת הביטול הנדרשת, צריך לדעת את המטרה, כדי לדעת למה לשאוף ומהו הכיוון הנכון.

אם נתמסר בכל כוחות נפשנו מתוך חשבון נפש אמיתי, בוודאי נמצא עצמנו לפני ג' תמוז תשע"ה מתוועדים עם הרבי מלך המשיח בבית המקדש השלישי בירושלים עיה"ק תובב"א.