הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מה"מ בכרמל הצרפתי, חיפה
היתה לי אתמול שיחה ארוכה בנושא "הצעירים של היום" לעומת "הצעירים של פעם". אני טענתי ששום דבר לא השתנה, ואם החינוך נכון – גם היום הצעירים מוכנים לעשות מה שנדרש מהם. ואילו זו שהייתה בצד השני של השיחה טענה שהצעירים של היום חושבים רק על עצמם.
זה נושא חשוב מאין כמוהו, ומעניין שבפרשת השבוע אפשר – כמו כל דבר! למצוא את התשובה.
*
ביום שני הקרוב – כ' מנחם-אב – יחול יום פטירתו של רבי לוי יצחק שניאורסון זצ"ל – אביו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח – בשנת תש"ד (1944).
רבי לוי יצחק שהיה רבה של יקטרינוסלב (דנייפר של היום) מסר את נפשו למען הפצת התורה והיהדות גם במצבים הקשים ביותר.
פעם נקש על דלת ביתו בחור יהודי וביקש שהרב יסדר את חופתו באותו הערב. לצורך עריכת חופה יהודית נדרש מניין יהודים – ואילו הצעירים היהודיים ביחד עם הרב והחתן היו רק 9. מה עשה הרב? לא חשב פעמיים. הוא פנה אל יהודי שהתגורר במקום והיה חבר בקומוסומול (המפלגה הרוסית) וביקש ממנו להשלים מניין!
זה היה צעד שסיכן את הרב ביותר (וגם את משתתפי האירוע) – אך הוא לא חשש, כי אם זה מה שצריך לעשות, זה מה שיהיה!
למרבה ההפתעה – נענע היהודי לבקשה והשלים מניין בקידושין. רבי לוי יצחק המשיך במסירות נפשו שנים רבות למען עם ישראל, עד שלצער כולם, בשנת תרצ"ט (1939) נאסר והוגלה לצ'יאלי, וכעבור חמש שנים בדרכו חזרה הביתה נפטר ונקבר באלמא-אטא שבקזחסטן.
אלו חיים נכונים, שבהם עושים בעיקר את המוטל עלינו ופחות "מה בא לנו"…
*
120 שנים חלפו מיום הולדתו של משה רבינו. בספר דברים משה נותן את דברי התוכחה והסיכום לפני העברת השרביט ליהושע בן נון,
וכך כתוב בפרשת השבוע שלנו – פרשת עקב "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אלוקיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אלוקיך לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אלוקיך בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".
ספר התורה הוא ספר בו מופיעים סיפורים, חוקים ואירועים – אך לא ספר של שאלות ותשובות. אפשר לומר שזו הפעם היחידה בתורה בה נשאלת שאלה "מה"!
בדרך כלל כששואלים "מה רוצים ממך" אפשר לחשוב כאילו התשובה תהיה דבר פשוט. כאן התורה מבקשת מאיתנו את הכל.. איך אפשר לשאול כאן 'מה'?
אבל כשמחלחלת ההבנה שמדובר על "ה' אלוקיך" – שאנחנו כאן כדי למלא את רצון הבורא. שהטוב האמיתי בשבילנו הוא קיום התורה והמצוות אותם ציווה ה', הכל מתגמד.
כשהחינוך הוא לא לעשות "מה שבא לי" אלא "מה שצריך ממני", אז גם אם צריך לדפוק באמצע הלילה על דלת ביתו של שכן מסוכן, או לנסוע לקצה העולם כדי לקיים מצווה – הכל זה קל.
*
בימים אלו נמצאים מליוני ילדים ונערים, בנים ובנות, בחופשת הקיץ או כפי שזה נקרא "בין הזמנים". זה הזמן שלנו כהורים לשאול את עצמנו איפה אנחנו בחינוך הילדים שלנו? או איפה הילדים בחינוך שנתנו להם?
זה הזמן שלנו לבחור את החינוך הנכון ביותר עבורם, להשקיע זמן ומאמץ בחינוך הילדים ללכת בדרך היהדות, התורה והמצוות, במורשת עם ישראל.
זו הדרך הנכונה שתביא אותנו לשלום אמיתי, בינינו לבין עצמנו, בינינו לבין השכנים שלנו. אז נוכל להיות אור לגויים, כשנעשה את המוטל עלינו. ומצידו של הקדוש-ברוך-הוא אנחנו מבקשים שלא יחכה עד אז, אלא יביא את משיח צדקנו והגאולה השלימה עוד היום!