מאת זאב קרומבי, באדיבות 'בית משיח'
איך אפשר לחדש את הזוגיות גם אחרי הרבה שנות נישואין? זו שאלה שהרבה זוגות מתמודדים איתה. התחתנו בהתלהבות גדולה ובאהבה רבה, אולם ההתלהבות הזו והאהבה הזו נשחקה במהלך השנים עקב העומס של כל המטלות שאנו מתמודדים איתן: גידול הילדים, הטיפול בבית, העבודה, התפילה והלימוד, ומטלות נוספות. במהלך השנים, שכחנו את האהבה וההתלהבות שהרגשנו באותה תקופה מרגשת בה החלטנו להקים ביחד את ביתנו, לאיוש"ט! איך אפשר עכשיו לחדש אותן?
אולי אפשר ללמוד מבורא העולם איך לחדש את האהבה והתלהבות בנישואין. כידוע ומפורסם, בורא העולם ברא את עולמו לפני ה'תש"פ שנים, ולמרות זאת – הפלא ופלא – הוא ממשיך לחדש אותו כל יום, כפי שאנו אומרים בתפילה: "בְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית". באופן דומה, אם אנו רוצים לחדש את הנישואין שלנו, גם אנו יכולים "לברוא" אותם כל יום מחדש. נשאלת השאלה, איך "בוראים" את הנישואין שלנו כל יום מחדש? הדרך "לברוא" מחדש כל יום את הנישואין שלנו היא לבחור "להתחתן" כל יום מחדש. כפי שמסופר על בעל אחד, שנוהג להביא כל יום שישי פרחים לאשתו, ולומר לה: "הרי את מחודשת לי בפרחים אלו"… (ואין כוונה לרמז שרק הבעלים הם אלו שצריכים לבחור כל יום מחדש להתחתן…).
כדי לבחור כל יום מחדש להתחתן נצטרך לוותר על הגישה הקורבנית של "הוא או היא עושים לי עוול", ו-"זה לא צודק ולא הוגן", או "הוא בכלל לא רואה אותי" וכד'. הגישה הזו היא גישה הרסנית ליחסי נישואין (וליחסים בכלל) וכמובן שלא תגרום לנו לרצות "להתחתן" מחדש. במקום זאת, אולי עדיף להשאיר בצד את החשבונות האלו של "זה לא צודק" ו-"מגיע לי יותר", וכד'. במקום זאת עדיף שניזכר איך התנהגנו בתקופת שהיינו בתקופה של "משוש חתן לקראת כלה", כמה התאמצנו למצוא חן אחד בעיני השני, כמה התאמצנו להרשים אחד את השני, כמה תאמצנו להיות נחמדים לשני, וכו', וכו'. בתקופה ההיא לא עשינו שום חשבונות וחישובים של "אני עשיתי יותר ממה שהוא עשה", ו-"אם הוא לא עשה, אז גם אני לא אעשה", וכו' וכו', אז למה שלא נמשיך גם היום לעשות את כל המאמצים האלו בלי חשבון? האם היום אנו צריכים להיות עסוקים בחשבונות וחישובים רק בגלל שאנו כבר נשואים?!
הנה, גם בנושא הזה אפשר ללמוד משהו מבורא העולם, כמסופר במדרש: "כשבקש ליתן התורה, ביטל גזירה ראשונה, ואמר: 'התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים' ואני המתחיל, שנאמר (שמות י"ט) 'וירד ה' על הר סיני' וכתיב (שם כד) 'ואל משה אמר עלה אל ה'" (מדרש רבה, שמות פרשה י"ב פסקה ג). אם בורא העולם הגדול והנורא וויתר כביכול על חישובים של "אגו" ו-"כבוד", וירד ראשון על הר סיני, אין סיבה שגם אנו לא נוותר עליהם…
• • •
זאב קרומבי הוא עובד סוציאלי (MSW), מטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות ודוקטורנט לטיפול זוגי באוניברסיטת חיפה. לשאלות והערות 0547-822686 או zeev@crombie.com