זוגיות במשבר הקורונה • בית נאמן

מאת זאב קרומבי, באדיבות שבועון בית משיח

כולנו עוברים בימים אלו זמן לא פשוט. נראה שמעולם עד היום על עבר על האנושות זמן שבו כל העולם כולו מתגונן מפני נגיף שאף אחד לא יכול אפילו לראות. המצב הזה היה יכול להיות תסריט מתאים לסרט בדיוני, רק שהפעם זה לא סרט… הדרך העיקרית להתמודד עם הנגיף הקטלני הזה היא להישאר בבית, וזה מה שכולנו עושים בשבועות האחרונים. המצב שבו אנו סגורים כל היום בבית עם ילדינו הוא מצב שבאופן טבעי מעורר הרבה מתח בין ההורים לבין עצמם, ובין ההורים לילדיהם. זה לא משהו שהתכוננו אליו. בספר המפורסם של איש הבורסה האמריקאי נסים טאלב מצב כזה מכונה ״ברבור שחור״. ״ברבור שחור״ הוא רעיון שלקוח מתורת ההיגיון (הלוגיקה) שאומר, שגם אם ראינו כל חיינו עד היום עשרת אלפים ברבורים לבנים, הדבר לא מוכיח שלא קיימים בעולם ברבורים שחורים, אולם מספיק שנראה ברבור שחור אחד בלבד כדי שזו תהיה הוכחה שאינה ניתנת לערעור שקיימים ברבורים שחורים. התאוריה הזו מסבירה, שגם אם נדמה לנו שהחיים שלנו פחות או יותר צפויים, מפעם לפעם עשויות להיות בחיים הפתעות משמעותיות (טובות או רעות) שלא ניתן היה לצפות אותן מראש. גם בחיינו האישיים יש לפעמים ״ברבורים שחורים״, וחלקם עשויים להיות דווקא משמחים. אם נתבונן בחיינו אולי נראה שלפעמים קרו לנו דברים מאד טובים שכלל לא חזינו אותם מראש, ואין הכוונה בהכרח רק לזכייה בפיס…

איך אנו יכולים להתמודד עם המתח שהמצב הזה מעורר? ראשית, כדאי לזכור, שזה לגמרי נורמלי, שאנו מרגישים לא נורמלי… כדאי לזכור שאנו לא היחידים שמתקשים להתמודד במצב הנוכחי, אלא שכל העולם כולו מתקשה להתמודד איתו. שנית, כדאי לזכור שהמצב אמנם קשה, אולם הקושי הזה כנראה לא הולך להימשך לנצח. עדיין לא ברור איך ישתנו חיינו ״אחרי המבול״ ואחרי שאפשר יהיה שוב ״לצאת מהתיבה״, אולם יש להניח שחלק גדול מהדברים כנראה יסתדרו בדרך זו או אחרת. עליות וירידות הן חלק בלתי נפרד מהחיים. עליות וירידות מצביעות על כך שאנו ב״ה חיים, וזה סימן טוב!

אז איך מתמודדים עם המצב הלא פשוט בו אנו נמצאים? ראשית, תמיד כדאי להתבונן על החיים שלנו ממקום של אסירות תודה. בכל מצב בו נהיה יש תמיד גם את ״חצי הכוס המלאה״. צריך לזכור את כל הדברים בחיינו שהם כלל לא מובנים מאליהם. זה לא מובן מאיליו שקמנו בבוקר, וזה לא מובן מאליו שרובנו (למרות הטרגדיות הנוראיות) בריאים, וזה לא מובן מאיליו שיש לנו קורת גג מעל לראשנו, וזה לא מובן מאיליו שיש לנו מה לאכול, וזה לא מובן מאיליו שהשמש זורחת והציפורים מצייצות… כדאי תמיד להיות אסירי תודה לבורא עולם על כל מה שהוא נתן לנו, ולראות את הקשיים שלנו בפרופורציה נכונה.

מה אפשר לעשות בקשר לוויכוחים שעלולים להתעורר ביתר שאת במצב שבו כולנו בבית ונמצאים ב-״סיר לחץ״ בלתי פוסק? כדאי לזכור שוויכוחים וחוסר הסכמות הם חלק בלתי נפרד מחיי זוגיות. אין יחסים זוגיים בלי וויכוחים ומריבות. רוב רובם של הזוגות רבים ביניהם, ואחר כך (לרוב) הם משלימים. המחקר מראה שרוב המריבות בין בני זוג בכלל לא מגיעות לפתרון… בדרך כלל, פשוט נרגעים וממשיכים הלאה. המחקר מראה שכנראה שנמשיך לריב בדיוק על אותם הדברים גם בעוד עשר שנים וגם בעוד עשרים שנה וגם בעוד שלושים שנה, לאיוש״ט! רוב הוויכוחים לא נפתרים, אלא שבמשך הזמן אנו לומדים להתייחס אליהם בפחות רצינות. אנחנו כבר לא חושבים שכל אי הסכמה בינינו היא באמת בעיה כל כך גדולה, ולומדים לקבל את חוסר ההסכמה בינינו ולא לתת לה להפריע לנו יותר מידי. אנו לומדים שחלק גדול מהוויכוחים נובעים רק מכך שאנו במצב ״עכב״ר״: עייפים, כועסים, רעבים, בודדים, ואנו מוציאים את התסכול הזה על בן או בת הזוג שלנו. אפשר להציע תרגיל פשוט שיכול לעזור מאד להרגעת הוויכוחים בינינו. התרגיל נקרא פשוט ״פוס״ (פה מודגשת, ו׳ בשורוק) והוא אומץ מהמריבות של הילדים. כאשר שני ילדים רבים, יש להם חוק שאומר שכל אחד יכול להגיד לשני ״פוס״ וברגע זה המריבה מוקפאת. באופן דומה, אפשר לסכם שכאשר מתעוררת בינינו מריבה כל אחד יכול בכל שלב להגיד לשני ״פוס״, וברגע זה שנינו מפסיקים מיד את הוויכוח. אף אחד לא יכול להמשיך להגיד ״רק עוד מילה״. ה-״פוס״ הוא לשלוש שעות, ואחרי שלוש שעות ניתן לחזור ולהמשיך את הדיון. אם הדיון שוב מתלהט, אפשר שוב להקפיא אותו לשלוש שעות נוספות עד שנהיה מספיק רגועים לדון על הנושא בנחת.

מה עוד יכול לעזור לנו? מובא בגמרא (מסכת חולין ס, רע״ב) על הפסוק ״ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול גו', ואת המאור הקטן גו'": אמר רבי שמעון בן פזי: רמי (נשאלת שאלה) כתיב ׳ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים, וכתיב ׳את המאור הגדול ואת המאור הקטן׳ (שזו סתירה: האם היו שני מאורות גדולים, או שאחד היה גדול ואחד היה קטן?), אמר ירח לפני הקב"ה: ׳ריבונו של עולם, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?׳ (בתמיהה) אמר לה: ׳לכי ומעטי את עצמך׳״. והנה על הגמרא הזו שאל אחד המשפיעים שאלה מעניינת: מדוע דווקא הלבנה התאוננה על כך שהיא והשמש משמשים באותו כתר? למה המצב הזה הפריע לה ולא הפריע לשמש? וענה על כך המשפיע: הירח היה עסוק לקבל מהשמש, ואילו השמש הייתה עסוקה להאיר לארץ… כאשר נהיה עסוקים בנתינה לבני משפחתנו, ופחות עסוקים במה שאנו מצפים לקבל מהם, הרבה דברים פחות יטרידו את מנוחתנו.

משבר הקורונה אינו משבר פשוט, ויחד עם זאת ודאי שיש כוונה אלוקית מאחרי המשבר הזה. המשבר הזה יכול להוות הזדמנות עבורנו לשנות את סדר העדיפויות בחיים שלנו, וללמוד להעריך יותר את כל מה שיש לנו. המשבר הזה יכול ללמד אתנו שאפשר להאט את קצב החיים שלנו (בשפה טיפולית זה נקראslowing down to the speed of life) ולהתרכז במה שבאמת חשוב. המשבר הזה הוא הזדמנות ללמוד איך להיות בני זוג יותר טובים והורים יותר טובים. שיהיה לכולם הרבה בריאות!

זאב קרומבי (MSW), הוא מטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות, דוקטורנט בטיפול זוגי בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות zeev@crombie.com או 0547-822686