גל האחדות – שינוי אמיתי או טרנד חולף?

מנחם מענדל אופן

לאלו שמבולבלים מטרנד האחדות, ושואלים: האם יש או אין בשורה חדשה תחת השמש של חב"ד? האם הנגיף גרם לזעזוע ולשינוי או שזה סתם סחף שיחלוף ועולם כמנהגו נוהג?

אז לעניות דעתי למרות שאין חדש תחת השמש, בכל אופן בשורה של ממש על תהליך שהתחיל כאן יש ויש.

בעוד שכמה ראשי מוסדות חב"ד, עסקנים חשובים בעלי תפקידים אולי נלחצים קצת ותוהים ומסתפקים מהאחדות ומנסים להגביל להרגיע ולהבהיר מתוך כוונה נכונה אמיתית וטובה, ובעוד שהסמ"ך מ"ם עובד שעות נוספות ומצליח להתלבש בלבוש הקנאות של קדושה ולשגר את רעיונותיו והגיגיו באמצעות המקלדת של מאן דהו שלא באשמתו, יש את הציבור עצמו, את אנ"ש, השלוחים, התמימים, ונשי ובנות חב"ד הצדקניות.

כל אלו נענו לקריאה הגדולה ממוסקבה והרגישו שנזרקה בהם זריקת חיות חסידית מחודשת שהפיחה את ההרגשה הבסיסית החסידית שכולנו אחים בני אב אחד, וכולנו רוצים אך ורק לגרום נחת לאבינו מלכנו, וכולנו מצפים להתגלותו המושלמת ומוכנים ורוצים לעשות עבור זה הכל במסירות נפש, ומכולנו בוקעת הזעקה: עד מתי?

אז מה למעשה? כבר נאמר ונכתב רבות שאחדות אין פירושה לוותר על עקרונות, מה כן?

א. סור מרע. ב. ועשה טוב.

א. לא לריב לא לשנוא לא במחשבה לא בדיבור לא במעשה ולא במקלדת.

ב. אוהו, כאן הדרך ארוכה ואולי אין סופית.

אבל להתחיל בלחשוב טוב על הזולת, להתבונן שגם אם הוא טועה טעויות עקרוניות ביסודות האמונה של ההתקשרות, הוא עדיין חלק ממני, ושנינו חלקים של אותו גוף עם ראש אחד, ורצונו כרצוני בפנימיות לעשות את האמת ולהיות מקושר לרבי ולגרום לו רק עונג ונחת.

ממשיך בזה שאנו מסוגלים לשבת סביב אותו שולחן או זום, ולדבר על הדברים המוסכמים ורבים הם.

ממשיך בכך שנוכל לדבר על הכל, אני אומר את שלי, הוא יאמר את שלו, ונרגיש אוהבים ולא מאויימים.

ממשיך בכך שאם שנינו פועלים באותו מקום, לפחות נוכל לתאם שלא לפגוע זה בפעילותו של זולתו, אם בזמן, אם בקהל יעד, אם באופי הפעילות וכדומה.

בהמשך, למטיבי לכת, אולי אפילו נצליח לשתף פעולה ממש באיזה פעילות רשמית או לא רשמית ועוד ועוד…

בקיצור, בואו נניח לעסקנים למנהלים לבעלי התפקידים ונמשיך בסחף החיובי ונגרום את התגלותו של אבינו מלכנו תיכף ומיד ממש!