'חופשת' הקורונה שנכפתה עלינו בדיוק בערב פסח, העמידה הרבה משפחות מול אתגרים כלכליים, לפניכם 4 צעדים להתמודדות כלכלית נכונה, מאת יוסף חבבו, מנהל החטיבה הכלכלית ב'דרך הבית'. לגזור ולשמור.
1. הגדלת הכנסות
שכירים שיצאו ל'חופשה ללא תשלום' יוכלו לקבל דמי אבטלה מביטוח לאומי, אשר מכיר ב'חל"ת' כפיטורין זמניים. שכיר שפוטר לצמיתות, יוכל למשוך בתקופה זו את הפיצויים המגיעים לו, במידה ועבד מעל 12 חודשים.
לעצמאיים אני ממליץ, לא להמתין למענקי הממשלה אם וכאשר יבואו. מי שקרא את האותיות הקטנות מבין שלא כולם יקבלו וזה יהיה יותר מסובך מ'מענק'. מה שכן, על העצמאיים להכנס ל'מתכונת חירום', כי יתכן ואנחנו עומדים בפתחו של מיתון כללי של המשק שלא יגמר עם הסתלקות הנגיף.
המיתון אם יהיה, חלילה, עלול לגרום להתכווצות המשק, שישפיע על הרגלי הצריכה של הלקוח הקטן. מה שכן, המשק לא מתאדה, רק מתכווץ, מה שאומר שירותי ה'מותרות' נדחקים, אך השירותים החיוניים נהיים רווחיים אף יותר.
א. להתמקד כעת במוצרים החיוניים שאתה מציע, המוצרים שימשיכו להיות רלוונטיים גם כשיש פחות כסף. לדוגמא, בעל קיוסק יוכל להעשיר את מוצרי היסוד בחנות שלו. מורה פרטית תתן יותר דגש על שיעורי קריאה מרחוק, ופחות על לימודי קלרינט. וכדו.
ב. לחפש 'כספים קבורים' שיש לנו, במס הכנסה, זיכויי מס, קרנות אלו ואחרות, שדחינו תמיד. עכשיו זה הזמן, גם אם מדובר בכמה מאות שקלים בודדים, כי הזמן שלנו עתה שווה פחות, ואנחנו זקוקים לכסף.
2. הקטנת הוצאות
אחרי שמקסמנו את יכולות ההכנסה שלנו, נעשה סדר בהוצאות.
צעד ראשון הוא לקחת דף ועט ולרשום את ההוצאות המשמעותיות הצפויות ל30 יום הקרובים, הוצאה משמעותית פירושה מעל 100 ש"ח. (צעד זה מומלץ כפעולה חודשית תדירה)
בתקופה זו, לדעתי, כדאי לדחות רכישות גדולות בסדר גודל של פאה חדשה, קולקציה, ארון או סירטוק חדש עד שיתבהר המצב. כמובן זהו מדד שמשתנה ממשפחה למשפחה, אך הגישה הכללית היא שממש אין זה הזמן 'לגהץ ויהיה בסדר'.
זה זמן טוב לשקול לבטל מינויים מיותרים למיניהם, כמו קווי טלפון עודפים, הרשמות לכאן או לשם וכו'.
לבדוק את וודאות ההוצאות ורמת הדחיפות שלהם. למשל חוב לחבר יכול להתברר כפחות דחוף עם טלפון קטן. כדאי להרים טלפון לבדוק אם יוכל להמתין. ומה שחשוב, לפני שהחוב נמרח, או הצ'ק חוזר וכו'.
אחרי שההוצאות מפורטות מול עיניכם, אם יש לכם בתזרים לכסות את כל החישוב- מעולה!
ואם לא- לנסות להקפיא חיובים מסויימים. אפשר לנסות הקפאת משכנתא שתתיר לכם מעט אוויר לנשימה. יש לזה מחיר קל של ריבית, אך הוא משתלם עבור הרגיעה הכלכלית.
לקצץ ולבטל מינויים.
ואם לא הספיק- אז לעבור לשלב הבא.
3. על כמה אנחנו 'יושבים'?
נכסים זה לא רק בנינים או מלונות על החוף, זה יכול להיות קרן השתלמות, פקדונות וחסכונות, ואפילו פנסיה. (כשמדברים על קרן השתלמות למשל, במצבים מסוימים אפשר למשוך אותה בלי מיסים וקנסות, בחיפוש פשוט באינטרנט, או בהתייעצות, אפשר לקבל את המידע)
בחסכונות לילדים ישנה רתיעה טבעית לגעת, והורים רבים מעדיפים לסבול עול חובות ולהשאירם שלמים. אך מהיבט אחר, הצורך החיוני והבסיסי של ילדים הוא בהורים רגועים ובריאים, ולעיתים יהיה מומלץ יותר למשוך חלקים מהם כדי לעבור תקופות קשות ברוגע.
אם כבר מימשתם פקדונות ועדיין לא הספיק- לעבור לשלב הבא..
4. הלוואה בריאה
ניתן לשקול לקחת הלוואה. ואני ממליץ על הלוואות בנקאיות בלבד, בגלל ריבוי מקרים שהסתיימו פחות טוב. ריבית סבירה היא 0% – 5%. צריך לפרוס את ההלוואה בצורה בריאה ותקינה, עם מחשבה קדימה. ותמיד יש עדיפות להלוואה אחת בלבד, גדולה, שתנקה את הראש מחובות קטנים ותתן רוגע כלכלי.
הערה חשובה:
לאחרונה, בצורה זהירה המלצתי לכמה זוגות להמתין כרגע עם חתימה על חוזים של רכישת דירה, רכב או עסקה גדולה. (לחלק מסויים אף המלצתי לבטל חוזה ולשלם קנס כלשהו, תלוי בסיטואציה)
ובכלל:
חנכו את ילדיכם לרוגע כלכלי ולהתייחסות נכונה לכסף. הילדים שלכם צופים בכם, הם יזכרו איך אבא שלהם מתנהג בזמן משבר כלכלי והם יעתיקו במדויק את ההתנהגות שלכם.
יוסף יצחק חבבו, יועץ כלכלי
הצטרפו להרצאת ההמשך הפתוחה הערב, עם יוסף חבבו, באמצעות פלטפורמת זום https://forms.gle/eXzxc6vJTQ539VRc9