הרב יהודה גינזבורג – שליח הרבי מה"מ בשכונת הכרמל הצרפתי, חיפה
ח. הוא אחד התושבים באחת השכונות בחיפה. הוא גר בשכונה הנקראת 'שכונת מצוקה' ואף אינו מתהדר בבגדים נקיים דווקא.
ממבט ראשון אפשר לחשוב שמדובר בהלך המקבץ נדבות או אזרח המחפש עבודה לפרנסתו.
והנה ההפתעה: ח. השקיע בחודש האחרון בפרוייקט עתידי קרוב למליון ש"ח! היה זה ד. – מכר שלו מהשנים האחרונות שהצליח לשכנע אותו להשקיע את הכסף בפרוייקט, והכסף הגיע.
מסתבר שהוא קיבל ירושה לאחרונה שאיפשרה לו להשקיע בפרוייקט אדיר שכזה. מתברר שהוא לא מסכן המקבץ נדבות אלא אדם אמיד שיכול להשקיע בפרוייקטים!
*
פרשת השבוע שלנו מספרת על גיוס התרומות הראשון בהיסטוריה. משה רבינו מודיע לעם על בקשתו של הבורא לבנות לו בית – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
המשכן היה עשוי מקורות עץ ויריעות ססגוניות ובתוכו כלי קודש רבים העשויים מזהב כסף ומתכות נוספות, כולל אבנים יקרות.
מאות אלפי אנשים התנדבו למשכן, כל אחד הביא ממה שהיה לו, בכל זאת לא מדובר באירוע של כל יום.
אבל המפתיעה ביותר הוא רשימת התרומות – "ויקחו לי תרומה.. זהב וכסף ונחושת . . אבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן". קודם כל תתרמו זהב. אם אין תתרמו גם כסף ונחושת…
מה קורה כאן? הרי מחירו של הזהב נובע מכך שהוא נדיר יותר, מה שאומר שלא לכולם יש זהב. אז אולי עדיף לבקש מכולם את הנחושת -המטבע הבסיסי – ואחר כך לומר למי שיש לו כסף וזהב שיביא אותם?
הנה לכם גישה חיובית לחיים:
בפעם האחרונה ששמענו את הרבי מדבר על פרשת השבוע, הסביר הרבי כי מאז מתן תורה, כל יהודי הוא בדרגת 'זהב'. כל יהודי הוא ברמה גבוהה המאפשרת לו לדרוש מעצמו וגם לאחרים לדרוש ממנו יותר!
לא סתם היהודים נחשבים לעם המצליח בעולם, כי באמת אנחנו כאלו, מצליחנים וטובים!
ולכן מתחיל הפסוק בזהב – כיון שזו הנתינה המשובחת והבריאה ביותר.
המדרש אומר כי זהב כסף ונחושת הם ראשי תיבות של סוגי התורמים: זהב – זה הנותן בריא, כסף – כשיש סכנת פחד, נחשת – נתינת חולה שאומר תנו. נתינה של זהב היא נתינה בריאה, לעומת ה'כסף' שנותן בגלל פחד או 'נחושת' שזו נתינה בלית ברירה (או כמו שאומרים 'ברגע האחרון'),
עלינו להביט על עצמנו ועל כל אחד ואחת מבני ובנות ישראל שהוא בדרגה של 'זהב'. בגשמיות וגם ברוחניות!
גם כאשר מבקשים מאיתנו להיות שותפים בפרוייקט של נתינה, האופציה הראשונה היא – זהב..
*
סיפר הרבי הקודם, רבי יוסף יצחק שניאורסון: "בהיותי כבן ארבע, שאלתי את אבי: מדוע ה' ברא לנו שתי עיניים בעוד שאף יש רק אחד וכן גם פה? ענה לי אבי, שישנם זמנים שצריך להסתכל בעין ימין בחיבה ואהדה, וישנם זמנים שצריך להסתכל בעין שמאל בביקורת וחומרה. על יהודי אחר יש להסתכל בעין ימין…"
*
כשמסתכלים על כל יהודי בעין ימין, הרי לא משנה בכלל לאיזה מפלגה נצביע ומה אנחנו רוצים שיקרה בשנים הקרובות בארצנו הקטנה. בכל מקרה נזכור שכולנו שייכים לעם הנבחר, עם הזהב.
נזכור כי כל יהודי בעל לב זהב בגשמיות וברוחניות. ואם נאמין בזה, נצליח לגלות את זה אצל כל אחד – אפילו אצל מי שנראה 'מהשכבות החלשות'…
והעיקר – שנזכה לתרום כבר לבית המקדש השלישי, שייבנה על ידי הרבי משיח צדקנו בקרוב ממש!
שבת שלום ומבורך!