האורחים מגיעים – הבית שלך פתוח? • שני צדדים למטבע

לכל מטבע יש שני צדדים. וגם למטחי הרקטות שנורו השבוע ושיתקו חצי מדינה יש עוד צד, שכדאי לשים לב אליו.

"עיריית חיפה פותחת ללא תשלום את גן החיות והמוזיאונים עבור תושבי הדרום" "אגודת חב"ד ברמב"ם מקבלת לחדרי האירוח את תושבי הדרום באהבה" "לתושבי עוטף עזה היקרים: מוכנים לארח אתכם מכל הלב", ועוד הודעות וידיעות כאלו – התפרסמו באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות.

יהיו שיאמרו שיש כאן מטרה פוליטית (כמו שכל דבר משייכים אוטומטית לפוליטיקה..), אבל האמת היא שמצוות הכנת אורחים היא מאבני היסוד שלנו כיהודים.

בפרשת השבוע שלנו (פרשת וירא) נקרא כיצד אברהם אבינו בשיא מחלתו לאחר ברית המילה, טורח ומתייגע להבאת האוכל לאורחים שלו. עד כדי כך שפתח בית הכנסת אורחים עם אוכל חינם לכל דכפין, ופתח בו פתחים בארבעת הכיוונים כדי שהאורחים לא יתייגעו!

החסידות מבארת את התואר "אברהם אבינו", בכך שהוריש לנו כיהודים את מידת החסד והנתינה. מידת החסד היא לתת ללא הגבלה. ללא הבחנה האם באמת מגיע או לא. כמו שאמא לא יכולה לעמוד בפני תחנוניו של הילד הקטן שלה, כך גם אנחנו "רחמנים בני רחמנים" ומשופעים בנתינה ובאהבה.

עד כדי כך, שאברהם אבינו אומר לקדוש-ברוך-הוא כאשר בא לבקר אותו – שימתין לו, כי כרגע הוא עסוק בהכנסת אורחים. מכך למדו חכמינו ז"ל "גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה".

*

אבל יש נתינה ויש נתינה.

יש נתינה שהיא מתוך שפע אין סופי עד כדי כך שאין ברירה אלא לתת. וכי מה יעשה אדם שמחליף את הריהוט בביתו? הוא ישמח ויודה למי שיעזור לו לרוקן את הבית. או משפחה שהביאה אוכל לאירוע בפארק ומוכנה לתת את השאריות למי שירצה..

ויש נתינה ממקום אחר. נתינה מהמעט שיש לי, לדעת שהוא שלי ושל הזולת במידה שווה. חסידים אמרו "פת הלחם שיש לי הוא שלך כמו שהוא שלי" וגם אמרו "תאהב את עצמך כמו שאתה אוהב את השני" – נתינה מתוך אהבת ישראל גדולה עד כדי שהוויתור מעצמי הוא לא סבל אלא תענוג.

האהבה, הנתינה וההתמסרות לשני צריכה להגיע מתוך תענוג אישי, לא מתוך חוסר ברירה או בכפיה חלילה – אלא שיהיה לנו תענוג לעשות טובה לשני. שהנתינה לשני תבוא ממקום כל כך פנימי ואמיתי – שכל נתינה תמלא אותנו בשמחה.

שכאשר מישהו דופק בדלת ומבקש עזרה – לא נעזור לו "כי הוא שכן" או כי "חשוב לתת" אלא לשמוח בעצם הזכות לעשות טובה למישהו נוסף.

זוהי אהבת ישראל אמיתית.

*

הרבי ה"צמח צדק" בספרו לבנו רבי שמואל מאורע מחייו, סיים: בכך שמסייעים ליהודי בפרנסתו, אפילו כדי להרוויח שבעים "קופיקעס" (מטבע קטנה ברוסיא) בסחר-עגלים, נפתחים בפניו כל שערי ההיכלות העליונים.

כעבור כמה שנים סיפר רבי שמואל את הסיפור לבנו רבי שלום דובער, והוסיף: צריך אפילו לדעת את הדרך להיכלות העליונים! אך אין זה גורע כלל, העיקר הוא לסייע בלבב שלם וברגש, שיהיה תענוג בעשיית טובה ליהודי. [מפתגמי הרבי]

שבת שלום ומבורך!

הרב יהודה גינזבורג